ל"ט מלאכות ל"ט קללות:  ספרי מעגלי החיים ( 050-6284-199)

אם נסתכל במלאכות האסורות בשבת נראה של"ט המלאכות שנאסרו בשבת נחלקות לארבע קבוצות:

חלק ראשון: מלאכות הכנת הפה – זורע, קוצר, מעמר, דש, זורה בורר, טוחן, מרקד, לש ואופה (10). מלאכות אלו מתייחסות בעיקר לאדם.

חלק שני: כולל מלאכות המתייחסות בעיקר לאישה – טויה, צביעה, מסיקה, עשיית שתי בתי נירין, אריגה, פציעה, קשירה, התרת קשר, תפירה וקריעה (10).

חלק השלישי: מלאכות המתייחסות בעיקר לבהמה – גזיזת צמר, ליבון, ניפוץ, צידה, הפשטת העור, מליחת העור, עיבוד העור, מחיקת העור וחיתוך העור (10).

חלק רביעי: מלאכות המתייחסות לקרקע – כתיבת שתי אותיות, מחיקה (מלאכות אלו נלמדות ממה שהיו כותבים אותיות על הקרקע – לסימן לחבר אליו קרשים), בניה, סתירה, מבעיר אש, מכבה אש, הכאה בפטיש והוצאה מרשות לרשות (9), הרי אלו ארבעים מלאכות חסר אחת.

מאידך אם נסתכל על הקללות שנתקללו אדם וחוה הנחש והאדמה נגלה דבר פלא:

אדם הראשון נתקלל בעשר קללות – והם כנגד החלק הראשן של המלאכות המתייחסות לאדם.

חוה נתקללה בעשר קללות – והם כנגד החלק השני של המלאכות המתייחסות לחוה.

הנחש נתקלל בעשר קללות – והם כנגד החלק השלישי של המלאכות המתייחסות לנחש.

ואדמה נתקללה בתשע קללות – והם כנגד החלק הראשן של המלאכות המתייחסות לאדמה.

כותב הרקנא"ט: אמרו רבותינו ז"ל בפרק רבי אליעזר הגדול זה לשונם, כי ל"ט קללות נתקללו אדם וחוה ונחש והאדמה, ועל כן החוטא אשר עליו רוח טומאת הזוהמא ההוא לוקה ארבעים חסר אחת.

ומוסיף השל"ה:  יאמר שלושים ותשע מלאכות בשבת, למה כתב ארבעים חסר אחת! אלא תפס לשון הפסוק "ארבעים יכנו", ורוצה לומר ש –ל"ט מלאכות, ל"ט קללות ול"ט מלקות כולם קשורים אחד בשני.

כלומר בא לומר של"ט מלאכות האסורות בשבת הם כנגד ל"ט קללות שנתקללו האדם חוה נחש והאדמה. של"ט קללות גרמו לקלקול העולם ול"ט מלאכות הם אופני התיקון לאותם קלקולים.

מצד אחד אם האדם עושה את המלאכות בימי החול ביושר ואמונה ומאידך נמנע מאותם מלאכות בשבת, הרי הוא מתקן את הקלקולים ומגיע למצבו של אדם הראשון לפני החטא.