דע כי יש מוחין של ארץ ישראל ויש מוחין של חוץ לארץ (3 תגובות לחידוש זה)
נכתב על ידי DL2000, 10/7/2015
דע כי יש מוחין של ארץ ישראל ויש מוחין של חוץ לארץ
שורש המחלוקת - ותיקונה
[עלון עמודי-אור, פינחס תשע"ה]
חברו לקבל ממנו עוד בחינה של דעת, וכך משלימין זה את
זה, ומשווים דעתם זה לזה, כי מכולם כאחד עולה השלמות.
אבל כשנופלין למוחין דקטנות, אזי מחמת שדעותיהם שונות,
אין רוצים לקבל זה מזה, כי מחמת שהוא במוחין דקטנות,
הוא מרוכז בדעתו שלו, ואינו מבין דעתו של חברו, ואינו יכול
להתכלל עמו, ועי"ז נעשה מחלוקת. וזהו סוד השבירה, שהיה
בעת בריאת העולם, כמבואר בכתבים שזה נעשה ע"י שהיה
גבורות ומוחין דקטנות.
ומבאר רבינו, שזה שורש כל המחלוקת שנמצא כיום, שכל
זה נמשך ממוחין של חו"ל. ומה שיש מציאות של מחלוקת גם
בארץ ישראל – נמשך מהמוחין של חו"ל. והעניין, כי המוחין
של חו"ל מחפשים תיקון לעצמם, והרי שורשם האמתי הוא
בא"י, אלא שנעקרו ממקומן, ועל כן הם מבקשים תמיד לשוב
למקומם הראשון, ומזה נמשך המחלוקת שיש בא"י.
ועיקר התיקון הוא בעת ששופע נועם העליון, שעי"ז נעשה
התגלות הכבוד, ומזה נעשה תיקון הבריאה. כי תכלית כל
הבריאה הוא בשביל כבוד השי"ת כמ"ש "כל הנקרא בשמי
ולכבודי בראתיו וגו'", ולכן נברא העולם בעשרה מאמרות, כי
הכבוד בשורשו הוא אחדות גמור, אור אין סוף, ואין לנו יכולת
להשיגו, ולכן השי"ת ברחמיו צמצם אלוקותו וברא העולם
בעשרה מאמרות, שכל אחד מהם מגלה כבוד ה' באופן אחר,
פרטי יותר, וע"י הלבושים הללו, יש לנו יכולת להשיג כבוד ה',
שהוא התכלית והתיקון של הכל, ועי"ז נעשה תיקון המוחין
וביטול המחלוקת.
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (3)
הסתכלות על פני הצדיקים הוא דבר גדול מאוד, כי הוא
חשוב יותר מהתורה, ואם בתורה יש כח להחזיר למוטב,
מכל שכן יש בצדיק אור שיכול להועיל לקדושה. אבל
בוודאי שטוב יותר גם לדבר עמו.
תורה ע"ו
ישראל הם נעשים אדונים לבעליהם, ובכל מקום שהם
הולכים בגלות, הם נעשים אחר כך אדונים לבעליהם, כי
הם כובשים את המקום שבאים לשם בגלות, מחמת שהם
מרימים את המקומות השפלים והנמוכים.
תורה ע"ז
א. דע שכל אחד מישראל בהכרח שיהיה לו איזה צער
כל יום, ומי שדעתו גדולה יותר, גם צערו גדול יותר.
ב. וההמתקה על ידי אכילה בקדושה וביראת שמיים,
שעל ידי זה לא יתגבר הצער ביותר וגם לא ישתלשל הצער
אל הסיטרא אחרא, שהוא דין קשה ח"ו.
ג. ועל ידי אכילה בקדושה נעשה הפה לבחינה של
קומת אדם, כי מי שאין באכילתו בקדושה ח"ו אזי פיו הוא
כמו בעל חי.
ד. וזה מחמת שבשעת האכילה באה היראה לאדם,
וכשאוכל בק
החיים הנצחיים שיהיה לעתיד, יהיה רק לחלק השפלות של
האדם.
ג. וכל אחד ואחד לפי התנוצצות המוחין שלו, כך זוכה
לקבל גדולה. וכל אחד כפי שזוכה להכניס עצמו בתוך
הדעת, ועוסק להגדיל דעתו ומוחו כן הוא זוכה לבנין בית
המקדש, כי בנין בית המקדש הוא הדעת.
ד. והנה יש מוח כללי, ויש מוחין פרטיים, וכל המוחין
הפרטיים מקבלים מהמח הכולל שהוא חכם הדור. ועל כן
מי שזוכה לראות עצמו עם הצדיק על ידי זה החכם הכולל
מסתכל עליו ועל ידי זה מתנוצץ מוחו, ומקבל גדולה. וללא
שהצדיק מסתכל בו ונותן בו את עיני מוחו, אזי מוחו מונח
בקטנות ואינו מתנוצץ.
ה. והצדיק על ידי ראייתו שמסתכל על כל אחד ואחד,
הוא מחלק הגדולה לכל אחד ואחד כפי הראוי לו שיתנוצץ
מוחו.
ו. כי יש רוח בכל אחד ואחד, והמנהיג האמיתי יודע
להלוך נגד רוחו של כל אחד ואחד, כי כולם מקבלים
מהרוח שלו שהוא רוח אלוקים – רוח הקודש.
ז. וכל אחד כפי מה שזוכ
יש כמה דברים שהם נשאים ובאמת הם נושאים, כמו
המרכבה, או הארון, שהוא נשא את נושאיו. ועל כן נוהגים
לתת לשליח שמביא יין לאורחים לברך ברכה, כי הוא נושא
את המשקה, ועל ידי הברכה המשקה מנשא אותו.
תורה ע'
כל מי שגדול יותר, צריך לבקש מבוקשו במקום רחוק
יותר, כמו שרואים שהצומח לוקח חיותו מהארץ שסמוך
לו, והבהמה צריכה לבקש חיותה ממרחק יותר, אבל בן
אדם צריך לבקש ממקום רחוק יותר, והצדיק שהוא גדול
במעלה ביותר צריך לבקש ממקום רחוק ביותר.
תורה ע"א
א. יש מוחין של ארץ ישראל ויש מוחין של חוץ לארץ,
שגם הם יונקים מהמוחין של ארץ ישראל. כי עיקר המח
והחכמה היא בארץ ישראל, וכל אחד כפי חלקו בארץ
ישראל כן הוא מקבל ויונק מהמוחין של ארץ ישראל.
ב. אבל אף על פי כן יש מוחין של חוץ לארץ שנעשה על
ידי שנפגם הכבוד של השי"ת שאז אין יכולין לקבל מהמוחין
של ארץ ישראל, וכפי הפגם כך נשאר המוחין רק