יש שאלה ידועה לגבי ממצאים ארכיאולוגים הסותרים את התנ''ך ובאתי בזה להביא מקורות שחוקרים מסוימים בטעות או בזדון מתארכים דברים לזמן אחר כדי להלחם בתנ''ך.

א] הקטע הבא ממכתבי הרבי מליובאוויטש על חלישות הוכחות המדענים בגיל העולם:

בעלי המדע גופא סותרים איש לרעהו מן הקצה אל הקצה וכו' בחשבון זה.

לדוגמא:

החשבונות על יסוד (א) כמות המלח באוקינוס, (ב) ערך הרדיום (או אורניום) ועופרת במקום המצאם יחד, (ג) הנראה בנרתיק השמש ופעולותיו...

(ממכתב מנחם אב תשי"ב - אג"ק ו עמ' רצו)

* * *

בטח ידוע לו אשר בשיטת ההתפתחות עצמה יש כמה סתירות. וכמו בנוגע לחשבון קיום כדור הארץ, לדוגמה: החשבון על פי כמות המלח שבים אוקינוס, החשבון על פי כמות הרדיום, העופרת והאורניום במקום מסוים, החשבון על פי מצב השמש עתה, החשבון על פי השרידים ושכבות האדמה במקומות שונים, זו על גבי זו - הנה תוצאות חשבונות אלו הן בניגוד בתכלית אחד לרעהו.

(ממכתב טבת תשי"ג - אג"ק ז עמ' קלו)

* * *

איך אפשר שתוצאות החקירה דמשך קיום העולם על פי המדע דתכונה, על פי המדע של חקר עתיקות (ארכיאולוגיה), על פי המדע דחקר מבנה כדור הארץ (גיאולוגיה) ועל פי המדע דרדיו - סותרות אחת לרעותה ומן הקצה אל הקצה...

ולדוגמא: מסקנא אחת, שאי אפשר להיות יותר מחצי בליון שנה, ומסקנא שניה שאי אפשר - פחות משני בליון שנה וכיוצא בהן...

(ממכתב חשון תשט"ז - אג"ק יב עמ' סא)

* * *

הוכחה עד כמה ספירת המדענים אינה מבוססת - המסקנות בזה במספר השנים של מדעים שונים (גיאולוגיה, תכונה, חקר פעולות רדיו ועוד), סותרות זו את זו.

ונלאו חוקרי המדעים למצוא תירוץ לסתירה זו...

(ממכתב אב תשי"ט - לקו"ש ו עמ' 316)

 

ב] הקטע הבא מאתר ערוץ 7 על מגמות זדוניות ע''י ארכיאולוגים להכחשת התנ''ך.

 הארכיאולוג ד"ר יצחק מייטליס קובע כי ארכיאולוגים באוניברסיטת ת"א מתעלמים מההיסטוריה על מנת להכחיש את התנ"ך, זאת בשל נטיות פוליטיות ואג'נדה אקדמית מוקדמת

לדבריו, ישנה קבוצת חוקרים המפרשת בעיוות לכל הפחות, אם לא מתעלמת לחלוטין, מממצאים ארכיאולוגיים ברורים המעידים על קיומה של ממלכת דוד ושלמה, כל זאת על מנת לאשש את טענתם לגבי תקופת כתיבת התנ"ך. את הדברים אמר ד"ר מייטליס בכנס בנושא ירושלים שהתקיים לפני ימים אחדים במכללת אורות ישראל.

ביומן ערוץ 7 התייחס מייטליס למכלול התופעה וקבע כי בשל אג'נדה כתובה מראש מתעלמים החוקים המדוברים מהתקדמות המחקר ומגילויים חדשים שיש בכוחם לאשש את אמיתות האמור בתנ"ך. הוא מציין בדבריו את התיאוריה שרווחה בעולם האקדמיה לפני כשלושים שנה על פיה תקופת האבות הייתה נחשבת לעובדה וודאית אך ברבות השנים הועלו ספקות עד שבשנים האחרונות יש שמחקו אותה מהלקסיקון.

לדבריו הגורם לתפיסה זו היו בין השאר הממצאים ששללו את תירבותו של גמל בתקופת האבות, מה שלכאורה שלל את הסיפורים התנ"כיים על שימוש בגמל בתקופת האבות, וכן היעדר ממצאים על נוכחותם של הפלישתים בתקופה זו. לעומת זאת מאוחר יותר, כאשר נמצאו עדויות לתרבותו של הגמל ונוכחות פלישתית בגלים מוקדמים ואף בתקופת הברונזה התיכונה העדיפו אותם חוקרים שלא לציין גילויים חדשים אלה, על מנת שלא לסתור את תפיסותיהם השוללות את התנ"ך כאמת עובדתית.

הוא מציין כי תפיסות אלה אופייניות דווקא לקבוצת חוקרים מאוניברסיטת תל אביב בעוד חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים מתאפיינים לא פעם בקבלת המסורת התנ"כית באופן פתוח יותר. חוקרים אלה מנסים לשכתב את האקדמיה ההיסטורית על מנת שזו תתאם לתפיסתם לפיה אין כל קשר בין ההיסטוריה לתנ"ך שכן הוא נכתב בתקופה מאוחרת בהרבה מה שמונע אפשרות לסמוך על התיעוד שבו. להערכתו קיים כאן שילוב של עמדות פוליטיות ומציאות חברתית אקדמית בכל אחת מהאוניברסיטאות

ג] ממאמר הארכיאולוג אריה אבישור על חלק מהארכיאולוגים מגמתם הכחשת התנ''ך.

סדר היום של הארכיאולוגים החדשים הוא הכחשת המקרא, וכפועל יוצא מכך, ערעור זכותו של עם ישראל על ארץ ישראל. בין היתר, חברים בכת זו [כאן מופיעים שמות פרטיים, נמנעתי להעתיק] אנשים אלה ודומיהם זוכים לתנאים סוציאליים הכוללים: משכורות גבוהות, מענקי מחקר, קרן קשרי מדע בינלאומיים, שנת שבתון, קרן השתלמות ופנסיה נדיבה. 

הם אינם מסתפקים בהכחשת המקרא, אלא הם מספקים סיפור אלטרנטיבי לסיפור המקראי, לפיו מתוך העממים הקטנים שחיו בארץ כנען צמח עם ששמו "ישראל". לפיכך, לא היו האבות, יציאת מצרים לא התרחשה, מעמד הר סיני לא התקיים, ולא היו משה רבנו ויהושע בן-נון וכיבושיו. מכאן עולה, שגם התורה לא ניתנה לעם ישראל ולא נבחרנו להיות העם הנבחר, ויתר על כן, לא ניתנה לנו בלעדיות בהבטחת הבורא לאברהם אבינו שייתן לזרעו את כל ארץ כנען. כל אלה אינם אלא פרי דמיונו של הסופר המקראי.

ד] מאתר הידברות על עקשנות חוקרים מסוימים לתארך ממצאים בניגוד לתנ''ך.

המחקר הארכיאולוגי חשף מתוך מעמקי האדמה את שרידי המכות שניתכו על ראשי המצרים, את השפעתו הכבירה של המשנה למלך הידוע – יוסף, את עקבות מרדף המצרים אחר העם הבורח ואת שרידי הנידודים במדבר * אמת מארץ תצמח במאה וחמישים שנים האחרונות מאז החלו החקירות הארכיאולוגיות במצרים נחשפה תרבותו המפותחת של העם המצרי הקדום בפני העולם המדעי,כמו כן נתגלו פלאי טכנולוגיה מדהימים שגם בימינו אין הסבר המניח את הדעת, כיצד עשו זאת בימי קדם.

על פי הנאמר בתורה עם ישראל שכן במצרים במשך מאתיים ועשר שנים, זמן רב דיו בכדי להשאיר את רישומו במרחבי מצרים. למרות הצפי, כמות הממצאים הקשורים לתקופתם נראתה דלה יחסית, דבר שגרם לקושי רב בהבנת ההסטוריה של עם ישראל.

לפני כארבעים שנה הבחין פרופסור עמנואל ויליקובסקי ובעקבותיו חוקרים נוספים בכך שמאורעות רבים המוזכרים בתורה מופיעים גם במיתולוגיה המצרית לרוב. הבעיה היא שהם תוארכו למאות שנים קודם בואם של בני ישראל למצרים ולא התאימו לתקופה בה מקובל שהיו בה.

לאחר מכן התברר שלא רק במצרים התגלתה תופעה זו, אלא גם בממצאים העולים מכל המזרח התיכון, ישנה התאמה מלאה ומופלאה למתואר בתנ''ך אך דא עקא, גם היא מתוארכת בכמה מאות שנים קודם למאורעות. מאז ועד ימינו בחנו את הבעיה הזו חוקרים רבים והם העלו שלא רק עם בני ישראל ישנה בעיה, אלא גם לממצאים מעמים אחרים אין התאמה לתיארוך המצרי המקובל.

תופעה יותר מוזרה היא ''העלמם'' של מאות שנים שמהם לא נמצא שריד ופליט, שנים אלו נקראות ''שנות האופל'' במצרים, וכך הדבר גם בבבל ואפילו ביוון ישנו פער רב של מאות שנים בין הממצאים והם נקראים ''תקופת האפילה היוונית'': ''הידיעות על מה שקרה במשך השנים האלה כה זעומות עד שיש הסבורים, כי באמת לא קרה כלום''.

מתוך כך החליטו יותר ויותר חוקרים שישנה בעיה אמיתית עם התיארוך המקובל ויש צורך לתקנו במאות שנים בכדי לפענח את התעלומות הרבות. ולדוגמא טבת חותמו של גמריה בן שפן ששימש סופר אצל המלך בימי ירמיהו (ירמיהו ל''ו, י') נמצאה במבנה שנוסד תשע מאות שנה קודם בתקופה שהכנענים עדיין התהלכו בארצינו! כך בכל אופן על פי התיארוך המקובל.

התירוצים של הארכיאולוגים המתכחשים למסופר בתנ''ך הם כל כך דחוקים שקשה לומר עליהם שהם עומדים בקריטריון של מחקר ארכיאולוגי השואף לאמת. ''עד כה נתגלו כל הממצאים החשובים מימי הממלכה (המצרית) התיכונה בשכבות יישוב מאוחרות..

הועלתה טענה שיש לראות בהם חפצים שסחרו בהם בתקופה מאוחרת יותר.. ההשערה שהועלתה על ''סחר עתיקות'' בתקופה מאוחרת אינה משכנעת... ישנן עשרות דוגמאות נוספות המצטרפות לתעלומה זו ואין כאן המקום להרחיב בזה. העולה מכולן הוא שיש צורך להזיז מאות שנים מהתיארוך המקובל, וכך נגלה לפתע כיצד כל שכבה תואמת לתקופתה המדוייקת ומאות תעלומות תפתרנה ברגע אחד.

החומר המובא במאמר זה הוא ברובו חומר שהיה ידוע שנים רבות בקרב הארכיאולוגים, בעייתו היתה שהוא תוארך לתקופת המבול... הזזת חלקי הפאזל נעשתה בידי אנשי מקצוע והיא גילתה התאמה מופלאה בין הממצאים שנחשפו באדמת מצרים לבין המסופר בתנ''ך, כפי שנראה להלן.

הזיכרון הלאומי אודות יוסף

לסיפור המקראי אודות יוסף אנו מוצאים מקבילה מדהימה בהתאמתה בין הממצאים הרבים שנמצאו במצרים. בסיפור המצרי מתוארת דמות הזהה כמעט לחלוטין לדמותו של יוסף, בפרטים רבים כל כך, עד שאין מנוס מאשר לקבוע שמדובר באותה אישיות שהשפיעה רבות על העם המצרי לאורך זמן רב.

המבנים המצריים הקדומים היו בצורת פירמידת מדרגות בעלת כמה קומות כשהקומות הנמוכות רחבות והעליונות נעשות צרות יותר ויותר. בשונה מן המבנים המאוחרים יותר שנעשו בצורת הפירמידות הרגילות הפזורות לרוב ברחבי מצרים. ''הר אבן עצום זה והמערכת המסובכת של בנייני אבן משוכללים הוקמו כנראה לפתע וללא תקדים. הגאון שתכנן את המפעל היה אמחתפ שהפך לשם דבר לחכם באדם''.

ומיהו אותו אמחתפ מסתורי? ''אמחתפ שהיה הוואזיר (משנה למלך) של המלך ג'וסר ויורשיו ומוזכר גם בכתובת באי סהל, בכתובת זו מספר המלך ג'וסר כי בימיו פקד את הארץ רעב במשך שבע שנים. לאחר ששאל בעצת אמחותפ הקדיש המלך אזור באורך כ- 120 ק''מ לכהני הדת גם טכסט מאוחר מימי רעמסס הרביעי חוזר ומאשר זכות זאת של הכהנים.

עד כאן אנו מוצאים דמיון רב ליוסף המקראי, פרעה אומר לו ''אין נבון וחכם כמוך'' (בראשית מ''א) בימיו היה הרעב הגדול, ואנו אף מוצאים שיוסף רוכ את כל אדמת מצרים ''רק אדמת הכהנים לא קנה כי חק לכהנים מאת פרעה'' (בראשית מ''ז). עוד תארים אנו מוצאים אודות אמחתפ, ''הוא היה הראשון לפני המלך'', ''המפקח על הארמון'', ''החותם'', ''כהן און'', ועוד ומעמדו היה גבוה באופן שאין דומה לו''.

אמחתפ נחשב לחכם מופלא, בתחומים רבים וברבות הימים לאחר מותו האלילו אותו המצרים ובנו לכבודו מקד, הם האמינו שהוא פותר בעיות בחלום ולכן היו ישנים במקדשו, ומצפים שיתגלה אליהם בחלום וידריך אותם במעשיהם. ''אמחתפ היה לאישיות המקודשת ביותר שהיתה אי פעם במצרים'' וכך למרות שרק המלכים במצרים היו נהפכים לאלילים, דבר שאף מוזכר במדרשים, נהפך אמחתפ לאליל מצרי למרות שהיה רק משנה למלך, פולחנו נכלל בתוך פולחן הנקרא ''סראפיס'' בו היו עובדים לשור הנקרא ''פתח''.

מדהים למצוא שבמסכת עבודה זרה (מג) בין סוגי העבודה זרה המובאות שם מוזכר הפולחן ''סראפיס'', חז''ל קובעים ש- ''סראפיס''- על שם יוסף!'' ובנוסף על כך יש לזכור שסמלו של יוסף היה שור. מקדשו של אמחתפ נקרא אף ''מאסרו של יוסף'', ''הסיבה שמקדש אמחתפ כונה מאסרו של יוסף אינה מבוארת''.

תמיהה נוספת היא העובדה שבניגוד לאחרים קברו של אמחתפ לא נמצא למרות המאמצים הרבים, גם בשיר מימי הממלכה התיכונה אנו מוצאים קינה על כך שמקום קבורתו של אמחתפ לא נודע. אם מדובר ביוסף מובן מדוע לא נמצא קברו שכן עם ישראל העלו את עצמותיו עימם לארץ ישראל כמובא בחומש שמות. אמחתפ היה מזוהה גם עם האליל ''שמון'' שהיה בקיא בשפות זרות''.

והיה נקרא ''אדון ארצות הנכר'', אחד משמותיו אף היה ''יו'' (קיצור של יוסף?) מן הנילוס יוצאת תעלה עצומה באורך מאות ק''מ הנקראת בחר-יוסף ומשתי קצותיה ישבו בעבר ערי הפולחן לשמון, הדרומית נקראה אשמונן (הרמופוליס הגדולה) והצפונית היא דמנהור (הרמופוליס הקטנה). כל אלו ועוד מורים על העובדה שאכן היתה במצרים דמות מופתית בעלת חכמה רבה, ותואמת להפליא את דמותו של המשנה למלך הידוע, יוסף.