דרגות הפטור מהצום
במדורנו התמציתי לא נוכל להרחיב, אולם נתייחס לכמה עקרונות: 1.מי שקיבל/ה חוות דעת רפואית מקצועית שאינו רשאי לצום כלל, הרי אסור לו לצום כי אסור להסתכן, גם אם לעיתים קשה להשלים עם ה"גזרה". עם זאת, במרבית המקרים, ניתן יהיה: א.להסתפק בשתייה בלבד. ב.לעשות זאת "לשיעורין". הבעיה בצום היא איבוד נוזלים וקלוריות, ושתייה מזינה מרכיבה את שני הדברים. לכן מומלץ לצרוך מיצי פירות או כל משקה מזין אחר [למעט חולי סוכרת לפי הנחיה אישית]. ובמצב שההוראה הרפואית מחייבת אכילה [כגון חולי לב, כליות, סוכרת] השיעור המינימאלי הוא כ-30 סמ"ק. "שיעורין" =כמות של 35-40 סמ"ק באדם שגודל פיו בינוני [הכמות אינדיבידואלית, והיא פחות ממחצית נפח נוזל הממלא את כל חלל הפה] מידי 9 דקות. לפי זה, ניתן לשתות במהלך כל יוה"כ כ- 2.חולה שההליכה לבית הכנסת תגרום לכך שיצטרך לשתות בכלל, או אפילו להוסיף לגימות של "שיעורין" -עדיף להישאר בבית! 3.חולה [או ילד] האוכל או שותה, אינו מקדש לפני כן כי לא תקנו בו קידוש על היין. ואף השנה שחל בשבת, אין לקדש משום כבוד השבת, שהרי יוה"כ דוחה את המצוות החיוביות של שבת. אבל ברכת הנהנין יש לברך, וכן מי שאכל כרגיל [לא שיעורין] יברך "ברכה אחרונה" לפי מה שאכל: ברכת המזון או ברכה מעין שלוש. ויאמר "רצהוהחליצנו" וגם "יעלה ויבוא". 4.גם האסורים לצום רשאים לעלות לתורה בשחרית ובמנחה, שהרי גם בשבת עצמה קוראים בתורה.