אנו אומרים בהגדה של פסח: 'מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות?- שבכל הלילות אנו אוכלין חמץ ומצה הלילה הזה כולו מצה, שבכל הלילות אנו אוכלין שאר ירקות הלילה הזה מרור, שבכל הלילות אין אנו מטבילין אפילו פעם אחת הלילה הזה שתי פעמים, שבכל הלילות אנו אוכלין בין יושבין ובין מסובין הלילה הזה כולנו מסובין' למה שואלים 4 קושיות?- בפשטות בסיס ההגדה הוא סביב 4 ולכן גם כאן עשו שיהיה 4. אולם אפשר שזה לא רק 'מציאת' 4 שאלות אלא יש בזה תשתית של עניין ה-4 המהותי. סיבת ה-4 כוסות מובא ביר' (פסחים פרק י הלכה א): 'מניין לארבעה כוסות?- רבי יוחנן בשם ר' ר' בנייה: כנגד ארבע גאולות "לכן אמור לבני ישראל אני ה' והוצאתי אתכם" וגו' "ולקחתי אתכם לי לעם" וגו' והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי'. ניראה שאף הקושיות הם כנגד זה: כנגד "והוצאתי" זו הקושיא הראשונה, של מצה, שהרי טעמה הוא 'על שום שלא הספיק בצקם של אבותינו להחמיץ עד שנגלה עליהם ממ"ה הקב"ה וגאלם, שנאמר "ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים" וגו' '. הרי שבהקשר למצה נאמר לשון הוצאה. כנגד "והצלתי (אתכם מעבודתם)" זו הקושיא השניה, של מרור, שטעמו: 'על שום שמררו המצרים את חיי אבותינו במצרים' וכו' מימלא עיקר ההצלה במצרים היתה מהעבדות הקשה, ולכן שייך לשון הצלה, וניראה שאף יש רמז שבפס' אחרי “וימררו את חייהם" וגו' (שמות א,יד) מובא שהמיילדות העבריות הצילו את הילודים ממוות, שהחיו אותם. וכנגד "וגאלתי" זו הקושיא האחרונה, של המסובים, שאנו מסובים בגלל 'אמר רב לוי: ולפי שדרך עבדים להיות אוכלין מעומד, וכאן להיות אוכלין מסובין, להודיע שיצאו מעבדות לחירות' (יר' שם) שהמסובים מחדד שאנו ניגאלנו מעבדותינו (ואף כרמז מסובים- נטוי לצד- כנגד “וגאלתי אתכם בזרוע נטויה”). וכנגד "ולקחתי" זו הקושיא השלישית, של 'מטבילין', שטעמו 'תרי טיבולי למה לי?- כי היכי דליהוי היכירא לתינוקות' (פסחים קיד,ב) שמה העניין שיכירו הילדים וישאלו?- כדי לקיים "והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים" (שמות יג,ח) "בעבור זה"- בעבור שאקיים מצותיו כגון פסח מצה ומרור הללו' (רש"י) שיציאת מצרים היתה כדי שנהיה עבדי ה', שזהו "ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלקים". ומה שהקושיא השלישית והרביעית אינם כסדר, ניראה שזה בשל סיבה אחרת (לא סדר הפס' אלא) שהנה במשנה נאמר בקושיא השלישית 'שבכל הלילות אנו אוכלין בשר צלי, שלוק, ומבשל, הלילה הזה כלו צלי' (פסחים פרק י, משנה ד) ולא מופיע קושית מסובים, ומסביר הגר"א (פירוש להגדה של פסח): 'ואומר "הלילה הזה כולנו מסובין", שלא הוזכר במשנה קושיא זו, מפני שכשהיה ביהמ"ק קיים היה קרבן פסח, לכן היה הקושיא "הלילה הזה כולו צלי". ומסובין לא נחשב בשינוי, כי היו יושבין תמיד מסובין, שכן היה דרכם, כמו שמוזכר בגמרא בכמה מקומות, אבל עכשיו שאין לנו קרבן פסח, לא נחשב לנו שינוי זה, וחשיב מסובין שינוי, שאין דרכנו לישב מסובין כל השנה' מימלא יוצא שהשינוי הוא מצד המעשים בפועל שהשתנו, לכן ניראה שלא רצו לשנות באותו מקום של הקושיא, כדי שיהיה לזכר שהמקורי צריך להיות על הפסח, וכך יחזור מיד כשיבנה המקדש בב"ה, ולכן הוסיפו את התחליף בסוף, להדגיש שזה תוספת ולא המקור, ולכן הסדר לא כסדר הפס' כיון שהמקורי הוא היה כסדר של הפס'. בזמן שהיה קרבן פסח, הקושיא של צלי היא השלישית והיא כנגד "וגאלתי" שפרושו: "וגאלתי אתכם" - כי יעשה בהם שפטים עד שיאמרו המצרים הנה לך ישראל בפדיון נפשנו כי טעם גאולה כענין מכר וטעם בזרוע נטויה שתהיה ידו נטויה עליהם עד שיוציאם' (רמב"ן. שמות ו,ו) שזה היה במכות עד השיא שבמכת בכורות, שאז עשו את הפסח, ולכן קושית הצלי שהוא הפסח קשור ב"וגאלתי".

לע"נ אמו"ר אברהם בן יהושע צבי הכ"מ.