חשדו של יעקב שיוסף נמכר ע"י אחיו
"ויפג לבו כי לא האמין להם" (מה, כו)
אם יעקב לא האמין לאחים שיוסף עדיין חי, מה שייך לומר 'ויפג ליבו', שמשמעותו
שהתרגש? ועוד, מדוע שלא יאמין להם, מה חשב שיש להם להרוויח מזה שיחשוב שיוסף חי?
ואם רצו רק לתת לו הרגשה טובה, מדוע לא עשו זאת עד עכשו?
נראה לפרש שיעקב דווקא האמין
לדבריהם שיוסף חי, אך הדבר עורר
אצלו שאלות, כיוון שהבין שטעה במה שחשב עד עכשו שחיה רעה אכלה את יוסף, על סמך
הכתונת עם הדם. הוא חשד שהאחים מכרו אותו למצרים, והטבילו את הכתונת בדם כדי
להטעותו, כפי שכך היה באמת, שאם לא כן, מדוע הכתונת היתה מגואלת בדם, הרי הוא לא
נהרג? האחים עדיין טענו שמצאו סתם את כתונת הפסים, אך הוא לא האמין להם
באמרם שידם לא הייתה במעשה.
מדוע חשד בהם? כששמע יעקב שיוסף
עוד חי, ומולך במצרים, הוא שאל את עצמו: אם כן, מדוע לא הודיע לו יוסף עד עכשו שהוא
חי? הוא נזכר בכך שהוא עצמו נהג בדומה, שהיה רחוק מיצחק אביו שנים רבות, ובכל זאת לא שלח ליצחק ידיעה על מצבו; וזאת משום שפחד שמא עשו יגלה
איפה הוא, ויבוא להורגו. לכן הוא חשב שזה גם היה המניע של יוסף, שלא שלח ידיעה ליעקב משום שפחד שמא
יהרגוהו אחיו. לכן חשד יעקב שבניו אשמים בהעלמותו של יוסף, ולכן יוסף מפחד מהם.
ייתכן שכשאמרו בנוכחות המליץ
"אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו בצרת נפשו בהתחננו אלינו", המליץ פירסם שיש עשרה אנשים עברים שהתאכזרו על אחיהם,
וידיעה זו הגיעה ליעקב, ולכן חשד שמכרו את יוסף. ייתכן שחשד בהם כבר כשהגיעה אליו
ידיעה זו, לפני שהאחים סיפרו לו שיוסף חי; וייתכן שאז עדיין לא חשד בהם, ורק
כשהצטרפה לכך הידיעה שיוסף חי, והבין שטעה במה שחשב עד עכשו שחיה טרפה אותו, חשד
יעקב שהם מכרו אותו באכזריות.
בסיס אפשרי נוסף לחשד של יעקב הוא, מה שסיפרו לו מכבר שהמשנה למלך התנהג קשות
עם אחיו כשהגיעו למצרים, ועכשו שנודע לו שזה יוסף, הבין שיוסף עשה זאת משום שאחיו מכרו אותו.