"ולא ידע אתו מאומה כי אם הלחם אשר הוא אוכל" (לט, ו)

לפי הפשט, כפי שמפרש אבן עזרא, הכוונה היא שפוטיפר לא היה יכול לאכול לחם עם יוסף, מפני שהמצרים לא היו אוכלים לחם עם העברים, כמו שכתוב: "כי לא יוכלון המצרים לאכל את העברים לחם" (מג, לב).

אבל רש"י מפרש, ש"הלחם" שהיה כל כך חשוב לפוטיפר, עד שלא נתן אותו להשגחת יוסף, הוא אשתו. פירוש זה מסתמך על דברי חז"ל (יומא עה ע"א; כתובות יג ע"א) שתשמיש נכתב לפעמים בלשון "אכילה" כלשון נקיה, כמו בפסוק:  "כן דרך אשה מנאפת אכלה ומחתה פיה" (משלי ל, כ).

יש רמזים לפירוש זה גם בלשון הפסוקים:

א. דברי יוסף לאשת פוטיפר: "ולא חשך ממני מאומה כי אם אותך" (לט, ט), מקבילים למלים: "ולא ידע אתו מאומה כי אם הלחם", משמע ש"לחם" כוונתו לאשת פוטיפר.

ב. לשון הפסוק "ויעזֹב כל אשר לו ביד יוסף ולא ידע אתו מאומה" רומזת ללשונות אישות באדם וחוה: "על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו" (ב, כד), וכן: "והאדם ידע את חוה אשתו" (ד, א).