מדוע שם יעקב את האבן כמצבה? ומפני מה אמר בנדרו "והאבן הזאת... יהיה בית אלקים" (כח, כב)?

נראה שבתחילה יעקב לא היה בטוח שהחלום הוא נבואה אמיתית, אך כאשר קם, ראה שנעשה נס, כמו שאומר רש"י (פסוק יא), שהקב"ה עשה מהאבנים שאסף יעקב[1] - אבן אחת[2]. הוא הבין שדבר זה קרה בזמן החלום, והיה אות ליעקב שהחלום אכן היה נבואה אמיתית (שכן לא היה צורך בנס זה כשלעצמו, אם לא כדי להעיד על אמיתות החלום), ומזה ידע יעקב כשקם 'אכן יש אלוקים במקום הזה'.

לכן הוא בחר באבן שהיתה סימן לאמיתות החלום, להיות מצבה,  ואמר שאם באמת תתקיימנה ההבטחות שבחלום, תהיה האבן 'בית אלקים'[3].

דבר דומה אנחנו מוצאים בנס חנוכה: בזמן החשמונאים, היו כאלו שלא האמינו שהנצחון במלחמה היה נס אלקי, אלא תלו אותו בסיבות טבעיות (כמו שיש טוענים היום לגבי נצחונות מדינת ישראל). ולכן ה' חולל את נס פך השמן, כדי שיהיה ברור לכל שכל התהליך של חנוכת המקדש בא בדרך נס. ולכן עיקר מצוות חנוכה היא הדלקת הנר, להזכיר את נס פך השמן, אף שנסי המלחמה היו גדולים יותר - מפני שנס פך השמן הוא שהעיד על הנס שבמלחמה.