האם יש מי שחולק על העיקרון שהאדם צריך לנצח את יצר הרע במלחמה הקיימת יום יום כנגדו?

האם אנחנו באמת מבינים מהי הכוונה ב'לנצח' את יצר הרע? בפשטות בדיבור הרגיל הכוונה בניצחון בכלל היא התגברות על האויב עד שמנצחים אותנו- מכניעים אותו וכאשר משמידים אותו הרי שהניצחון מוחלט וודאי. בתוך עולם הספירות קיימת הספירה 'נצח'- שיש בה גם מהשורש לנצח, אך שם הכוונה היא דווקא להפוך דבר מסוים להיות לנצחי. ודאי שזה נכון כלפי דברים בעלי ערך חיובי, אך האם יש עניין לנצח את הרע- במובן של להפוך אותו להיות לנצחי?!

הרב קוק ב'ישראל ותחייתו' כותב: '... וכל המהלכים הטבעיים של הנפשיוּת והגופניוּת מוארים הם באור עליון ובמהות הקודש המנצח... ורוח אלוקים אמת... הרי היא מעלה את הטבע מתחתיוּתוֹ אחל מרומי הקודש...'. הרב מסביר בפסקה זו באריכות ובעומק את היחס שבין סוד ה' לבין הטבע, בין הנס לבין הטבע. האחדות המתגלה בעולם היא שאת הכול מנהל ומוביל הקב"ה ו'במלחמה' הקיימת כנגד כוחות הגוף והטבע, הרי שהקודש צריך לנצח, אך לא בהשמדת כוחות הגוף אלא בהנצחת בתוך עולם הקודש.

הגמרא במסכת סוכה אומרת שהקב"ה ברא את יצר הרע וקרא לו רע. כלומר, יצה"ר במהותו הוא רע מבחינת הקב"ה. אך אין דבר רע יוצא תחת בריאתו המושלמת של הקב"ה?! אלא שיש להסביר שאכן אם היו 'מבודדים' את ערכו של יצה"ר, הרי שהיה בו רק רע, הך שתכלית הכוללת הרי שיש לו את ייעודו ואת תפקידו וגם ממנו נלקחים היתרונות והכוחות החיוביים שמקנים לו את 'זכות הקיום' שלו בעולם כחלק מבריאת הקב"ה.

"כי תקרב אל עיר להילחם עליה- וקראת אליה לשלום. והיה אם שלום תענך ופתחה לך, והיה כל העם הנמצא בה יהיו לך למס ועבדוך" (דברים כ, י). אור החיים הקדוש מסביר שהנשמה של האדם במלחמתה בגוף לא יכולה לנסות להכניע את הגוף אל הטוב בבת אחת מן הקצה אל הקצה, אלא צריך לקרוא לשלום ולתת גם לגופניות וגם לרוחניות, ובזה ינצח האדם את הגוף- יגרום לו להיות נצחי כאשר הוא מעלה אותו אל הקודש ולוקח ממנו את יתרונותיו אל מערכת הקודש. "ואם לא תשלים עימך ועשתה עמך מלחמה, וצרת עליה"- היצר מתגבר במלחמה עם הנשמה, אך צריך האדם לסגף עצמו ולהתיש את כוח הגוף, בכדי לנצח את היצר המנסה לקום כנגד הנשמה. זהו שלב שני, אך לכתחילה צריך למצוא את השלום על פי התורה בין הרוח לחומר. ובמלחמה זו "והכית את כל זכורה לפי חרב. רק הנשים והטף והבהמה וכל אשר יהיה בעיר כל שללה תבוז לך"- יש כוחות בגוף שעל האדם נצח- להנציח בקודש והם, עפ"י 'אור החיים': (הנשים) הנפש והרוח, (הטף) המצוות ומעשים טובים, ואף את 'הבהמה'- את תאוות החומר- שיהיה לתועלת הנשמה.

בכל בריאה אלוקית יש נקודה חיובית שעל האדם לקחת, להשליך את הפסולת ולברר את הטוב ולהפכו לנצחי.