חיי האדם בעולם הזה מלאים בעבודה ובעמל. האדם לא נולד על מנת לנוח אלא 'אדם לעמל יולד' ובכל עת יש לאדם משמימה ותפקיד שעליו לבצע, ולא פעם- גם במאמץ מרובה ולא פשוט. פעמים רבות ישנם מניעות רבות העומדות מול האדם ועליו להלחם בהם. הדבר נכון כמובן גם ברמה הלאומית כאשר עם ישראל צריך לגלות את שם ה' בעולם ולסלק את הרע, יש מלחמות בעמים ובלאומים אחרים: "כי תצא למלחמה על אויבך וראית סוס ורכב, עם רב ממך, לא תירא מהם כי ה' אלוקיך עמך המעלך מארץ מצרים..." (דברים כ). יש לאויב שמולך כוח- סוס ורכב, אין לזלזל ולעצום עין מכך וכמובן שיש להיערך לכך- אך עלינו לדעת שכפי שהעלה אותנו ה' ממצרים, כך הוא נמצא איתנו גם בכל צרה ומלחמה- 'אהיה אשר אהיה- אהיה עמם בצרה זו אשר אהיה עמם בשעבוד שאר מלכויות' (רש"י שמות ג). יתכן כמובן שנפסיד גם במלחמה, סיבות רבות יכולות להיות לכך, או שלא היינו ראויים לנצח או שתהליכים מסוימים כך רצה להובילם מי שאמר והיה העולם, אך המסר העיקרי של התורה כאן הוא שאיננו לבדנו, אלא ה' אלוקינו עימנו.

מתוך ההבנה הכללית הלאומית נחזור אל ייעודו של הפרט, שכאמור נלחם גם הוא את מלחמותיו. המלחמה הגדולה של האדם לאורך חייו היא מלחמתו ביצר הרע, ובמילים אחרות בהתנגדות הקיימת לכאורה בין הגוף וכוחותיו לבין הנשמה העליונה והקדושה. כל מסביר אור החיים הקדוש את המלחמה המדוברת בפרק זה. יצר הרע 'מצויד' ב"סוס ורכב עם רב ממך", סוס- מוכן תמיד למלחמה, שלא כמו האדם עצמו, ורכב- האדם מורכב ואכן נמשך אחר תאוות הגוף, והאדם אכן יכול לירא מכוחו של היצר וממעשיו הרעים שעשה האדם בעברו שאינם עומדים כל כך לזכותו במלחמה עתה. ומדוע אין לאדם לירא במלחמת היצר?

הגמרא במסכת סוכה דף נב ע"ב אומרת: "אמר רבי שמעון בן לקיש: יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש להמיתו, שנאמר: (תהלים לז) "צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו", ואלמלא הקדוש ברוך הוא שעוזר לו - אינו יכול לו". יצר הרע מתעורר בכל יום למלחמה מחודשת מול האדם, ודווקא ככל שהתגברו עליו כוחו גדל (צדיקים נדמה להם היצר לעתיד לבוא כהר גבוה, ורשעים נדמה להם כחוט השערה) והאדם לבדו לא יכול לולא עזרתו של הקב"ה, ובדבר זה התורה מחזקת את האדם: "לא תירא מהם, כי ה' אלוקיך עימך"- ואם ידבק האדם בהקב"ה, הרי שהדבר יעזור לו במלחמת היצר. "המעלך מארץ מצרים"- ארץ מצרים מסמלת את הטומאה, את עולם החומר והגבולות (- מֵיצרים), וכוחו של הקב"ה הוא להוציא מתוך האדם את הנקודה הקדושה והטהורה ולברור אותה מתוך פסולת החטא והטומאה. עם ישראל יצאו ממצרים בגוף וכמובן גם בנפש וזהו עיקר הסוד של יציאת מצרים,. המגלה גם על יציאת מצרים של היחיד, של נשמת היחד מתוך מגבלותיו של היצר- וזהו הסימן שנותנת כאן התורה לאדם שינצח במלחמה הגדולה והחשובה הזו.

בחודש אלול האדם בטבעו מתעורר לתשובה ולחשבון נפש, מה שראוי להיעשות גם במהלך השנה. משימה גדולה וחשובה זו ויכול האדם לשקוע בייאוש אל מול גודל המשימה כאשר יש יצר מוכן למלחמה שיש לו גם מטען של 'הצלחות' מן העבר. 'ואלמלא הקדוש ברוך הוא שעוזר לו - אינו יכול לו'- זהו החיזוק שבאה התורה לחזק את האדם- 'לא תירא מהם כי ה' אלוקיך עימך', ובזה יסיר האדם פחד מלבבו.