"ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלתי היתה-לי עדנה ואדני זקן"

 בקרבה בגימטריה "אמונה רבה" בבחינת "חדשים לבקרים רבה אמונתך",

ותצחק – כי עיקר גילוי האמונה השלמה, שאדם שמח בחלקו, וכידוע "עוז וחדווה במקומו" וה' צמצם עצמו כביכול לשמחת המצוות (ל”מ א-ה), לכן רק המאמין שדבוק בה' מסוגל לשמוח ולצחוק באמת, ומרוב שמחה מתעורר ונסחף אחר תשוקת נשמתו להלל את ה' ולהודות לו, בבחינת "תודה רבה לך ה' יתברך על האמונה שנתת לי" וזהו שכתוב "ותצחק שרה בקרבה" (לשון שירה). לאמר – לשון אמירה רכה ותפלה. בלתי – בחינת בלתי לה' לבדו, בבחינת "ותתפלל חנה על ה'”, “היתה לי עדנה" לא בלשון ספק ותמה אלא אמירה נחרצת שנובעת מהאמונה שה' כל יכול ורב להושיע, “ואדני זקן" לא אמרה "אישי זקן" והכוונה לה' יתברך, וזקן היינו רחמן. שכול כך רבים רחמיו שבוודאי ימלא ויגשים כל תפילותינו ומשאלות ליבנו!