זכותו העצומה וסודו של הרב עובדיה יוסף זצ"ל
נכתב על ידי DL2000, 29/10/2014
עברה וחלפה לה שנה תמימה מאז כבה מאור העולם, מורנו ורבנו הגדול, מרן ר' עובדיה יוסף זצ"ל, ביום המר
והנמהר, ג' חשון התשע"ד.
אחד ומיוחד בדורנו היה הרב עובדיה, ואף הרב הגאון, הרב וייס הגדירו אחר פטירתו, כי כפי שהיתה
בעולמנו תקופת הרמב"ם, תקופת ה'בית - יוסף', כך היתה תקופת ה'יביע אומר', הלא הוא מורנו הרב זצוק"ל.
הרה"ג ר' יצחק זילברשטיין שליט"א עמד באחת מדרשותיו לבני עדות ספרד ופנה אל הציבור: "יש לי שאלה
לשאול את הציבור היקר הנמצא כאן: האם יש מי מכם היודע במה וכיצד זכה הגאון ר' עובדיה יוסף לכל מה
שזכה והגיע?". הקהל ענה תשובות רבות: התמדתו בלימוד, שקיעותו בלימוד, ועוד תשובות רבות, אך אני
אמרתי להם שרבים התלמידי חכמים היושבים ועוסקים בתורה ומתמידים בה, אך לא כולם זכו להיות כמו הגאון
רבנו עובדיה, אך לדעתי אני יודע את התשובה הברורה לכך, ואף
אחר כך שאלתי את הרב עובדיה בעצמו והוא אישר לי זאת.
ואז פניתי לקהל וסיפרתי: "כולנו מכירים את הרב עובדיה,
בעיקר, מעשרות השנים האחרונות בהם השיב הוא עטרה
ליושנה לבני עדות ספרד והקים עולה של תורה ואף לימד את
ההלכה לבני ספרד בכל העולם. את תקופה זו כולנו מכירים
וזוכרים, אך לא כולם זוכרים את תקופתו הקשה שעבר במצרים.
מרן הרב עובדיה כיהן כרב בארץ בשנות העשרים לחייו ואז
קיבל פניה ממצרים להיות סגן הרב הראשי למצרים, ולימים אף
הרב הראשי למצרים. הרב הסכים בחפץ לב ועבר לגור במצרים.
אך שם העבודה לא היתה קלה. הוא הרביץ תורה ברבים ולימד
לעם את ההלכה ודרך ה': התקין מקוואות, נתן כשרויות והקים
מניינים ושיעורי תורה. הרב ראה רק את ההלכה לנגד עיניו ולא
פחד מכלום. יום אחד, גילה הוא כי ראש השוחטים במצרים מוכר בשר גמלים עם כשרות מזויפת ליהודים.
מיד פירסם הרב כי הוא מסיר השגחתו מהחנות שלו וכי הוא קורא ליהודים שלא לקנות מחנותו.
אותו ראש השוחטים היה אדם חמום – מח ומיד כשראה זאת הוא החליט לשים קץ לחייו של הרב.
באחד הימים, כשהגיע הרב אל בית הדין במצרים, ארב לו ראש השוחטים באחת הפינות, ואז כשהיה הרב קרוב
אליו, שלף את סכין השחיטה שלו ואמר: "תקשיב טוב, אם לא תסיר מיד את מודעתך על חנותי אני אהרוג
אותך כעת". הרב הסתכל אל תוך עיניו ואמר לו: "אני לא מפחד ממך, תעשה מה שאתה רוצה, אתה מכשיל את
הציבור ואני אמשיך להורות לעם שלא לקנות ממך".
ראש השוחטים שראה את נחישותו של הרב עזב את המקום והמשיך לאיים על הרב בחייו.
לאחר תקופה מסוימת ראה ראש השוחטים כי לא קונים מחנותו והלך לארץ ישראל למכור את בשרו. באותה
תקופה שב מרן לארץ וכיהן בה כרב. והנה כששמע הרב כי ראש השוחטים של מצרים מוכר בשר טרף בארץ,
הוציא הוא עליו שלטי איסור קניה מחנותו. ראה זאת השוחט וזעמו גאה בו. הוא רץ עם סכין שלופה לביתו של
מרן, פרץ לחדרו ואמר לו: "במצרים עשית לי בעיות וגם כעת בארץ ישראל אתה רודף אותי – זה הסוף שלך!".
מיד החלו בני הבית לזעוק ואף אביו ר' יעקב, פנה אל ראש השוחטים והתחנן שיהרוג אותו במקום את בנו. אך
הרב עובדיה הביט בו שוב ואמר לו: "אתה לא תכשיל את עם ישראל – זו ההלכה ואני אעשה כל מה שאוכל
לעצור אותך", ובסופו של דבר ירד השוחט מתוכניתו ועזב את עבודתו והחל לעבוד בעבודה אחרת.
"זו הסיבה שזכה הרב להגיע לגדולה ולכל מה שזכה", ממשיך הרב זילברשטיין, "מסירות הנפש שהיתה לו
למען קיום התורה ומצוותיה בלא לחשוש ממה יגידו או יעשו אחרים. זה רצון ה' ואותו אני מקיים. ואף
שאמרתי לרב עובדיה בעצמו כי לדעתי לכן זכה לכל מה שזכה, הוא התרגש עד למאד ואישר את הדברים".
זכינו שהיה לנו רועה נאמן כזה, אך כעת תפקידנו להידבק במעשיו ולמסור נפשנו למען התורה ומצוותיה!.
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
