פרק א,יב-יג

"...וירא א-להים כי-טוב: ויהי-ערב ויהי-בקר יום שלישי"

 פסוק יב מסתיים במילים "וירא א-להים כי-טוב" בבחינת "לא הביט אוון ביעקב", שלא הוכיח את הארץ על שסרה מדבריו, אלא הסתכל בעין טובה ודן אותה לכף זכות. וזה נעשה ביום השלישי לבריאה, הרומז למידת האמת, בחינת יעקב, בחינת תפארת, בחינת "ישראל אשר בך אתפאר", שה' מסתכל רק על הטוב במעשינו.

וכך ראוי לכל אדם לעשות, לאחר שחטא ועבר לכאורה על רצון ה', אל לו להמשיך ולשמוע ליצר הרע ולשוב ולהצטער שוב ושוב על מעלליו, אלא יתאמץ להסתכל רק על הטוב שה' זיכהו לעשות, ועל רצונותיו הטובים, ועל ידי זה יתמלא שמחה ויקבל כחות מחודשים להתגבר כארי בעבודתו יתברך.

פסוק יג – בחינת יג' מידות הרחמים, שאלו רחמיו, שלא הביט אוון ביעקב.