אחיזת הציצית בידו השמאלית
סימן כ"ד
מכתבי ידו של רבי יונה שטנצל זצ"ל
אחיזת הציצית בידו השמאלית
בשו"ע (סע' ב) כתב, מצוה לאחוז הציצית ביד שמאלית כנגד לבו בשעת קריאת שמע. נראה שמכיון שמתעביד בה חדא מצוה ליעביד בה מצוה אחרינא. וכמו שאמר לענין עירוב (שבת קיז:), רבי אמי ורבי אסי כי מיקלע להו ריפתא דעירובא שרו עילויה אמרי הואיל ואיתעביד בה חדא מצוה ליתעביד בה מצוה אחרינא. וה"ה כאן כיון שידו השמאלית מעוטרת בתפילין ומקודשת במצוה, לזה ראוי שגם יחזיר את הציצית ביד זו, ולא ביד ימין כדין כל המצות שמחזיק ביד ימין[1]. אבל לפי זה יצא דין מחודש, שבאם עושה מצווה בזמן שתפילין בידו צריך לקחת ביד שמאל, וזה לא נמצא בשום מקום. ובאם לא ימצא לזה סתירה בפוסקים אפשר אולי לחדש כן. אבל לענין לולב ואתרוג אף להנוהגים להניח תפילין בחולו של מועד, יכול ליקח הלולב ביד ימין מפני שלוקח את את האתרוג ביד שמאלו. ואולי י"ל שאינו שייך להא דאיתעביד ביה מצוה, אלא הוא מחמת שיד שמאלו מקודש בגלל התפילין, ומקודש עדיף יותר מיד ימין. ובפרט ששתי המצוות קשורים אהדדי, דבשניהם אמרו בלי תפילין בלי ציצית כאלו מעיד עדות שקר בנפשו. ובזה ג"כ יצא לנו חידוש, דבזמן שלא מניח תפילין דהיינו בשבתות, יש לקחת את הציצית ביד ימין, וזה חידוש שקשה לחדש בלי שנמצא לזה אסמכתא.
[1] עי' לשון המדרש שוחר טוב (לה) הובא בבית יוסף, אמר דוד לפי הקב"ה אני משבחך בכל אברי וכו', ידי שמאלית בה אני קושר תפילין של יד ובה אני אוחז בציצית בזמן קריאת שמע.
