בס"ד  טז מנחם אב

עקב – משמעות הקלות

פרשת השבוע פותחת בפסוק: "והיה עקב תשמעון את המשפטים וגו'" מסבירים חז"ל כי במילה עקב רומזת לנו התורה על מצוות  קלות שאין בני אדם משגיחים בהם אלא משליכים אותן תחת עקביהן". לכאורה התורה כאן מזהירה אותנו להקפיד גם על קיומן של המצוות הקלות.

דוד המלך בתהילים מתייחס גם כן למצווות אלו ואומר: "עוון עקבי יסובני". ובמקום אחר, "גם עבדך נזהר בהם בשמרם עקב רב". כיצד עלינו להתייחס למצוות אלו ומפני מה עלינו להישמר?

בתורת החסידות מבואר כי התורה מזהירה אותנו מפני משהו עמוק ויסודי. לא מדובר כאן באי קיום מצוות קלות או בזלזול בהן חס ושלום. אלא, עצם התחושה של יהודי כי קיים הבדל בין המצוות, אלו מצוות חמורות ואלו קלות, עצם החלוקה ביניהם היא הטעות. וממנה צריך להיזהר ולהישמר.

כל מצווה היא חלק מהרצון העליון, מרצונו האין סופי של הקב"ה. ובעיני ה' כל המצוות חשובות באותה מידה ממש, כי הן חלק מרצונו העצמותי, ורצון ה' אינו ניתן לחלוקה. על כן גם אנו נדרשים לקיים את כל המצוות בשיא השמחה, ההתמסרות והדיוק. השכר על כך הוא כפי שמופיע בפרשה זו: "ושמר ה' אלוקיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך וגו'"

מעובד מתוך "שולחן שבת", שיחות הרבי מליובאוויטש.