לא מעט ימים של צער יש בלוח השנה היהודי, בהם אנו נזכרים במאורעות הקשים שקרו לנו לפני שנים רבות. ובכל זאת גם בזמנים החשוכים ביותר, העם היהודי מעולם לא "נכנס לדיכאון", ושמר על תקווה ושמחה פנימית.

מהו סוד השמחה היהודית? מדוע עמים אחרים נעלמו ואבדו, ואילו אנו ממשיכים לקוות, לשמוח ולצפות?

בעל "שפת אמת", זיע"א, אמר כי ההבדל ביננו לבין עמים אחרים הוא בהבטחת הזהב שיש לנו מהקדוש ברוך הוא, החרותה בתורה, שלעולם לא תכבה גחלת ישראל - (ויקרא כו, מד): "וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם כִּי אֲנִי ה' אֱלֹקיהֶם" - פסוק זה נאמר בתחילת דרכו של העם היהודי, זוהי הבטחה אלוקית שלמרות כל הצרות והרדיפות - עם ישראל איננו בר כליה והוא יתקיים לעד.

הפלא של קיום העם היהודי בכל אלפי שנות קיומו גם לנוכח תנאים בלתי אפשריים ואויבים אכזריים שמכריזים על כוונתם להשמידו, הם ההוכחה הגדולה ביותר לקיומה של ברית נצחית בין הקב"ה לעם היהודי שתתקיים עולמית ולא תופר.

עמנו, עם נצח הוא! עם ישראל מוכרח להיות נצחי לא מחמת עצמו, אלא משום שתפקידו - לגלות את שם ה' בעולם.

"ותן חלקנו"