כוחה של מילה
כוחה של מילה – לפרשיות תזריע
– מצורע
בשבת נקרא בע"ה שתי פרשיות – תזריע
ומצורע. המשותף לשתיהן, נושא שמופיע גם בפרשת תזריע וגם בפרשת מצורע – משמעותו
של הדיבור והשפעתו. אם להיות מעט יותר ממוקדים, הרי שבשתי הפרשיות יש נגיעות
בנושא 'לשון הרע' מכמה היבטים.
בתחילת פרשת תזריע אמר הקב"ה למשה
רבינו: "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר
אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר". דרשו רבותינו את סמיכות הפרשיות
בין תזריע, העוסקת ברובה בדיני צרעת, שבאים כעונש על עוון לשון הרע, לקודמתה
- פרשת שמיני העוסקת ברובה בענייני מאכלות אסורות. ללמדנו, שכשם שבני אדם נזהרים
מאכילת מאכלות אסורות, שלא לאכול חזיר ובעלי חיים שאינם כשרים, ומתרחקים מהם
כמטחווי קשת, כך יש להיזהר ולהתרחק מלשון הרע, שניהם שווים בחומרתם - 'לאו' בתורה.
לשון הרע הוא עוון חמור ביותר. בכל אמירת
לשון הרע עוברים על כמה לאוים, ואדם מטמא את נשמתו כמו מאכלות אסורות.
רבי ישראל סלנטר היה דורש, שאם
בני אדם היו זהירים במה שיוצא מהפה כמו שנזהרים במה שנכנס לפה, היו מנקים עצמם
מהרבה עוונות.
השפעתו של לשון הרע
בסיום הפרשה כותבת התורה: "וְהַצָּרוּעַ אֲשֶׁר בּוֹ הַנֶּגַע בְּגָדָיו יִהְיוּ
פְרֻמִים וְרֹאשׁוֹ יִהְיֶה פָרוּעַ וְעַל שָׂפָם יַעְטֶה וְטָמֵא טָמֵא יִקְרָא"
(יג, מה).
רש"י מבאר: 'וטמא טמא יקרא' -
משמיע שהוא טמא ויפרשו ממנו. המצורע עצמו היה אומר: אני טמא, רחקו מעלי. חז"ל
דורשים שעליו להודיע צערו לרבים ורבים יבקשו עליו רחמים, כפי שכתוב בפסיקתא
זוטרתא: "מכאן אמרו מי שאירע בו דבר צריך להודיע לרבים ורבים מבקשים עליו
רחמים".
כשהגר השליכה את ישמעאל כתוב (בראשית כא,
יז) "וישמע אלקים את קול הנער", ומבאר רש"י: 'קול הנער', ולא 'קול הגר'
משום ש"יפה תפילת החולה מתפילת אחרים עליו והיא קודמת להתקבל". בשעה
שנדרש להתפלל על חולה, לתפילת החולה על עצמו משקל וערך רב יותר. תפילתו נענית
ברצון הרבה מעבר לכל התפילות האחרות, משום שהחולה מתפלל על עצמו מעומק הלב.
לפי זה, נשאלת השאלה מדוע מצורע מבקש
מאחרים שיתפללו עליו? מדוע הוא לא מתפלל על עצמו? מדוע במצורע לא נאמר הכלל:
"יפה תפילת החולה על עצמו"?
ביאר החפץ חיים, שאדם שמדבר לשון הרע
מכניס לפיו טומאה, שמקלקלת והורסת את כח התפילה המונח בפיו. כתוצאה מהלשון הרע
שאמר, פיו נטמא, וגורם לו שלא יוכל להתפלל. מסיבה זו הוא נצרך לבקש מאנשים אחרים שיתפללו
עליו.
הכרעה
בהבל פה
פרשת
מצורע עוסקת בטומאה וטהרה, וטומנת בתוכה מסר רוחני משמעותי, אודות הקשר
שבין הצרעת לבין לשון הרע ורכילות. הפרשה עוסקת בדיני המצורע וטהרתו, כיצד הוא
נטהר מטומאתו. זה שדיבר לשון הרע וכתוצאה מכך נהיה מצורע.
הפרשה פותחת במילים "זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע בְּיוֹם
טָהֳרָתוֹ וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן". מדוע
המצורע מובא בדווקא אל הכהן, שיראה ויבדוק אותו?
צרעת
אינה פצע רפואי גרידא שבשלו יש ללכת לרופא, צרעת היא עניין רוחני. לפי
ההלכה, אין צורך שהכהן יהיה תלמיד חכם או בר סמכא, די בעובדה שהוא כהן, ויהיה לידו
מי שיאמר לו את הדין והוא זה שיכריע בהבל פה: "טהור" או
"טמא".
המספר
לשון הרע חשוב לעצמו: 'מה בסך הכל אמרתי?', או 'למי הפריע שנהניתי לפטפט?'. ויש
שאומרים: 'האם באמת ממילה או שתיים יכול להיגרם נזק כה רב?'
על
כך אומרת התורה: הביאוהו אל הכהן, ואצלו יבין, בהמחשה חיה, שלמילה אחת שיוציא הכהן
מפיו, יש השפעה גדולה על עתידו בתקופה הקרובה. האם יישב בדד מחוץ למחנה כשהוא
מנודה, ללא חברה וללא בני משפחה. הישיבה בדד תגרום לו להרהר במעשיו ובדיבוריו,
שיחוש "על בשרו" (תרתי משמע) מה עולל הבל פיו לאנשים עליהם דיבר.
יתרה
מכך, בפסוק הפותח את הפרשה כתוב: "זֹאת תִּהְיֶה
תּוֹרַת הַמְּצֹרָע...". המילה 'תִּהְיֶה'
נכתבה בלשון עתיד. מדוע? הנגעים באים על עוון הגאווה של המספר לשון הרע, שחש נמצא
כביכול ברמה גבוהה מחברו.
התהליך
הארוך של טהרת המצורע מסמל את הדרך לתיקון. המצורע חש השפלה, הוא נדרש לצאת
מהמחנה, הוא יושב בדד מחוץ למחנה. מצב זה מביא אותו להיכנע, להוריד
מגאוותו. הוא מתבונן במעשיו, ורק לאחר תיקון פנימי וחיצוני יכול לשוב לקהילה. המסר
כאן הוא שהתהליך של טיהור הוא לא רק פיזי אלא גם נפשי – זהו מסע של חזרה למודעות
ולערכים. גם לאחר שהוא נטהר, עליו להמשיך במחשבה זו.
המילה 'תהיה' כתובה בלשון עתיד לרמז על המסר החשוב שמלוה אותו לכל החיים.
הפרשה
מלמדת אותנו על החשיבות של התחדשות והיטהרות, לא רק בהיבט החיצוני
אלא בעיקר הפנימי – לתקן את הדיבור, לשפר את המעשים, ולשאוף לחיים עם רגישות רבה
יותר לסביבה.
הכותב: הרב חגי ולוסקי – מרצה ומחבר סדרת הספרים 'תורתך
שאלתי' על התורה, 'כי ישאלך' – על הגדה של פסח, 'מה שאלתך' – על
מגילת אסתר. לתגובות – [email protected]
מעוניינים להיערך לשבת עם רעיונות ודברי תורה לפרשיות תזריע -
מצורע?
היכנסו לקישור https://did.li/yxnOf
לקריאה והורדת גליון
'חויה בשולחן שבת' לפרשיות תזריע - מצורע, בקישור
https://shaalti.co.il/?p=14991
להורדת גליון תורתך
שאלתי מס' 183, לפרשיות תזריע - מצורע, בקישור
https://shaalti.co.il/?p=14997
