שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים

שיר מֵאֵת אֲהוּבָה קְלַיְין ©

מָשָׁל  שִׁיר הַשִּׁירִים

הוּא , קֹדֶשׁ קָדָשִׁים

מִפִּי שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ הֶחָכָם

עַל אֵשֶׁת אִישׁ יָפְיָהּ מֻשְׁלָם.

שְׂעָרָהּ כְּעֵדֶר הָעִזִּים

מֵהָרֵי גִּלְעָד יוֹרְדִים

בְּיַד הָרוֹעֶה  נְתֻונִים

לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם מְאִירִים.

זוֹהִי כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל

מִפְּנֵי אוֹיְבֶיהָ תִּשָּׁמֵר

מִמִּצְרַיִם יָצְאָה לְחֵרוּת

בְּתֹם שְׁנוֹת סֵבֶל וְעַבְדוּת.

גַּם אִם  חָטְאָה בַּעֲבָרָהּ

עַתָּה נֶאֱמָנָה   לַאֲדוֹנָהּ

נֶאֱחֶזֶת בְּמִידּוֹתֶיהָ הַטּוֹבוֹת

מִתְחַבֶּרֶת  לְשָׁורְשֵׁי אָבוֹת.

רְאוּיָה לַכֶּתֶר תּוֹרָה

צוֹעֶדֶת בִּנְתִיב הַטָּהֳרָה

מְשַׁדֶּרֶת צְנִיעוּת וַעֲנָוָה

עָלֶיהָ תִּשְׁרֶה השְׁכִינָה.

הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת : שִׁיר הַשִּׁירִים [ד', א]