הגמרא במסכת שבת (דף פח) דורשת על הפסוק במעמד הר סיני: "וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר" (שמות יט, יז), מלמד שכפה הקב"ה  עליהם את ההר כגיגית, ואמר להם: אם אתם מקבלים את התורה מוטב, ואם לאו שם תהא קבורתכם.

לכאורה הדבר סותר את מאמר חז"ל "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" - בענייני יראת שמים ומצוות אין כפיה. להלן שני פירושים לכך:

א. המהר"ל בספרו "תפארת ישראל" עומד על הסתירה ואומר כי אכן בדברים יום יומיים אין כפיה על המצוות אך בדברים יסודיים ומהותיים ישנה כפיה. למשל: הורים ישאירו לילד בחירה חופשית אם יאכל עוף או שניצל וכו'. אך לא ישאירו בידו את הבחירה אם ללכת לביה"ס או לא, כי הדבר חיוני לו. ואם יראו אותו משחק בחומר מסוכן לא יעלה בדעתם להשאיר לשיקול דעתו של הילד אם ישחק בו או לא.
כך גם לגבי עם ישראל. ישנה בחירה חופשית אם יהודי יקיים מצוה זו או אחרת, אך לקבל את כל המצוות ואת התורה - כאן אין בחירה חופשית כי התורה היא קיומו של עם ישראל וקיומו של העולם כולו. כפי שנאמר "אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי" (ירמיהו לג, כה).

בדבר חיוני מאד אין בחירה חופשית.
ב. הנצי"ב מסביר את המושג "כפה עליהם הר כגיגית" לא כפשוטו שכביכול הקב"ה לקח את ההר והעמידו מעל עם ישראל וכך הכריח אותם לאמר "נעשה ונשמע". אלא כאשר ישנו מעמד כל כך מרשים ונשמעים קולות וברקים וענן כבד על ההר, "וקול שופר הולך וחזק" ונעשה שקט מוחלט "ועוף לא צייץ ושור לא געה" ושומעים את הקב"ה האומר: "אנכי ה' אלוקיך". והם מתבקשים במצב כזה לענות האם הם מאמינים ומקבלים את התורה - צריך להיות או חצוף מאד או לא נורמלי כדי לסרב. כאן אין בחירה חופשית, כאשר הכל מכוון לכיוון אחד וכאשר כל ה"תפאורה" שמסביב לא משאירה ברירה אחרת.

עקב כל המעמד המרשים שהיה בהר סיני – לא ניתן היה להתכחש ולסרב לקבלת התורה ובכך למעשה התבטלה הבחירה החופשית מעם ישראל.

מאת: הרב ישעיהו מייטליס רב העיר נהריה וראש ישיבת נהרדעה, מתוך האתר "מורשת" www.moreshet.co.il