ואתחנן - אחד מעשרה לשונות שנקראת תפילה
ואתחנן - אחד מעשרה לשונות שנקראת תפילה
מספרים על רבי לוי יצחק מברדיצ'ב,
סנגורם של ישראל, שנכנס לבית הכנסת בעיר לבוב וראה קבוצת סוחרים שמיהרו לעסקיהם והתפללו
במהירות תפילת שחרית. כשסיימו את התפילה פנה אליהם רבי לוי יצחק ואמר: ברצוני לומר
לכם דבר מה. היטו הסוחרים אזניהם לשמוע מה בפי הצדיק. פתח רבי לוי יצחק ואמר:
"א, א, ב, ב, ב." התפלאו הסוחרים לשמוע קולות אלו מפי הצדיק ולא הבינו
כוונתו. המשיך הצדיק: "מ, מ, מ, ג, ג, ג". כשראה את המבט השואל בעיניהם,
אמר: אינכם מבינים את דברי? הלא כך שוחחתם כעת עם ריבונו של עולם, כשחטפתם את
תפילתכם.
ענה אחד הסוחרים: רבינו, אמת שהתפילה
שהתפללנו היתה הברות קטועות, אולם ריבונו של עולם, שיודע תעלומות, מבין גם את שפתינו,
את הברותינו, כשם שאמא מבינה את שפת תינוקה, כשממלמל הברות קטועות...
כששמע סנגורם של ישראל את תשובתו
המחוכמת של הסוחר, אורו פניו. בהזדמנויות שונות סיפר מעשה זה, והוסיף: ריבונו של
עולם, ראה את בניך הנתונים למשיסה בין הגויים לרדיפות ולתלאות, בכל זאת מקיימים הם
מצוותיך במסירות נפש, קמים לתפילה. ואפילו שממלמלים את התפילה בהברות קטועות, הם
מתרפסים לפניך כתינוק לפני אמו.
תפילתו של משה רבינו
פרשתנו, פרשת ואתחנן פותחת בתפילת משה רבינו,
כפי שכתוב "וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר"
(ג, כג) ומבאר רש"י, עפ"י הספרי את המילה הראשונה, שהיא שם הפרשה:
"זה אחד מעשרה לשונות שנקראת תפילה".
חז"ל למדו מתפילתו זו של משה רבינו יסוד
גדול בתפילה, איך עלינו לסדר את התפילה, תחילה לפתוח בשבח להקב"ה ורק לאחר
מכן לבקש את בקשותינו: "דרש רבי שמלאי: לעולם יסדר אדם שבחו של הקב''ה ואחר כך יתפלל. מנלן?
ממשה, דכתיב 'וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִוא', וכתיב 'ה' אלוקים אַתָּה
הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ אֶת גָּדְלְךָ וְאֶת יָדְךָ הַחֲזָקָה אֲשֶׁר
מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶךָ', וכתיב בתריה 'אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה
אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה...'".
לימודים מתפילת משה
אור החיים הקדוש לומד מתפילתו זו של משה ארבעה לימודים, וכך כותב: "עוד
נתכוון לדייק ארבעה תנאים הצריכין לקבלת תפילה: אחד שיתפלל כעני הדופק על הפתח, ב.
שיבקש ממקור הרחמים, ג. זמן התפילה, כדרך אומרו (תהלים ס"ט) 'ואני תפלתי לך
ה' עת רצון', ד. שתהיה תפילתו מפורשת ולא תהיה סובלת פירוש בלתי הגון.
והוא מה שנתכוון משה במאמרו כאן 'וָאֶתְחַנַּן' לשון
תחנונים זה כנגד תנאי א'. 'אֶל ה'', שביקש ממקור הרחמים זה כנגד תנאי ב'. 'בָּעֵת
הַהִוא', פירוש
בעת הידועה לקבלת תפילה, שהיא עת רצון כי מי יודע עת הרצון כמשה. ואפשר שזה היה
בעת אשר אמר לו ה' 'החל רש ארץ סיחון ועוג', זה כנגד תנאי ג'. 'לֵאמֹר', פירוש - פירש
אמריו כמצטרך שלא יסבלו דבריו דבר בלתי הגון זה כנגד תנאי ד'...".
הזכות להתפלל
למדנו מתפילתו של משה שבתפילה כמה חלקים: תחילה
פותחים בשבח, לאחר מכן מביע אדם את משאלותיו, ולבסוף הודיה לבורא עולם.
עלינו לזכור, שתפילה אינה
עול, או ציווי אלוקי, אלא היא זכות גדולה מאד. התחושה שהקב"ה מקבל אותנו
לשיחה פרטית, צריכה לעורר אצלנו מורא ושמחה כאחד. זו זכות אדירה, הטומנת בחובה
סיכוי עצום להשיג מה שנבקש. אין זכות גדולה יותר מעצם המפגש עם הקב"ה,
באמצעות התפילה. וכפי שאמרו חז"ל: "אמר רבי אלעזר: גדולה תפילה יותר ממעשים טובים, שאין לך גדול
במעשים טובים יותר ממשה רבינו. אף על פי כן לא נענה אלא בתפילה, שנאמר 'אל תוסף
דבר אלי' (ג, כו) וסמיך ליה 'עלה ראש
הפסגה'..." (ברכות לב ע"א).
הכותב: הרב חגי ולוסקי – מרצה ומחבר סדרת הספרים 'תורתך שאלתי'
על התורה, רב המכר 'כי ישאלך' – על הגדה של פסח, 'מה שאלתך' – על
מגילת אסתר.
לתגובות – [email protected]
להזמנת ההרצאה 'שבת חלום',
בנייד – 052-9453811
לצפיה בסרטונים וקטעים מתוך
ההרצאה 'שבת חלום', בקישור
