בעניין מציאת האישה, אומר שלמה המלך שני פסוקים שלכאורה סותרים אחד את השני.

במשלי: "מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב".

בקהלת: "וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה".

אמר הרה"ג רבי שמואל יעקב רובינשטיין זצ"ל: אדם שיודע שאשתו היא זיווגו - הוא לוקח אותה לביתו בשמחה ודי לו. אבל אם אינו מודע לכך שאשתו היא זיווגו - חושב הוא שאולי עם אישה אחרת ייטב לו יותר.

על כך אמרו בגמרא כשהיה אדם נושא אישה: מָצָא או מוֹצֶא? כלומר, האם חס ושלום עליך נאמר: "וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה" - האדם במצב של "מוֹצֶא", מחפש ואינו שמח ומשקיע במה שיש לו, שאז הזיווג אינו עולה יפה. או שעליך נאמר: "מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב" - שמָצָא את זיווגו ושמח ודי לו בה ובכך זיווגו עולה יפה.

(הרב שלמה בן לולו)