·      פורים-"עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי". נשאלת השאלה: וכי זו דרכו של יהודי?! לשתות יין עד כדי שכרות?!, ומה נשתנה פורים בעניין הזה יותר מכל חג אחר?! הגאון רבי שמואל רוזובסקי זצ"ל עונה בדרך "משל ונמשל לפורים" חירש וגידם היו ידידים טובים. מדי פעם, כאשר חשקה נפשם, היה החרש מרכיב את הגידם על כתפיו ויוצא עימו לטייל. כך נהגו תמיד. פעם אחת בלכתם, עברו הם ליד בית גדול אשר מתוכו בקעו צלילי תזמורת, וניכר היה כי יש שמחה גדולה בבית פנימה. הגידם שמע את הצלילים הנפלאים, וחשקה נפשו להיכנס אל הבית ולשמוח עם החוגגים.אלא, שחברו החרש לא שמע מאומה, ולכן, גם לא רצה להיכנס. סימן לו הגידם בעוז כי ברצונו להיכנס. בתוך הבית פנימה רבתה השמחה, שולחנות ערוכים כל טוב, אנשים רבים ששים ושמחים, ותזמורת מעולה מנגנת בכל עוז.כל השומע רוקד ומפזז בשמחה.הגידם, שומע ונפשו כמהה לרקוד ולשמוח ואילו חברו, אינו שומע וממילא אינו רוקד... מה עשה הגידם? לקח מעל השולחן בקבוק יין משובח, השקה את חברו עד תום, ועד מהרה פעל היין את פעולתו והחרש פצח במחול עליז.והנמשל ברור מאליו: פורים הינו יום קדוש ונפלא, וביום זה הנפש הטהורה מתמלא ברצון לשמוח שמחה אמיתית - שמחה של מצווה,אלא, שהגוף אינו מבין את חשיבות היום ואינו חש בשמחה הגואה.משום כך משקים את הגוף ביין, ועל ידי כך מתמלא הגוף שמחה ועמו שמחה גם הנפש בטהרה.