בעשרה בטבת, התחיל המצור על ירושלים. הארץ לא נחרבה, העם לא הוגלה, אז למה הצום הזה? צום עשרה בטבת ממחיש לנו את הרעיון שגם לתחילתם של תהליכים, יש משמעות.

הבעיה לא מתחילה בכותרת הענקית בעיתון, אלא היא מתחילה הרבה קודם בדברים הקטנים שנראים לא משמעותיים בהתחלה, אך אם הם לא ייעצרו כאן ועכשיו הם יובילו לחורבן גמור.

כדאי לחברה הישראלית להקשיב למסר של חכמים - חורבן לא מתחיל רק ברגע שהאש נדלקת, אלא קודם לזה תהליך. אסור לנו לשקוע בחמימות המרופדת של ההווה ולוותר על העתיד שמחכה לנו שרק נתעורר.

יש צורך לקחת כיום את ימי הצום האלה ולהפוך אותם לימים של חשבון נפש - האם אנחנו לא נמצאים בעיצומו של תהליך מסוכן? האם אנחנו לא עיוורים לכתובות אשר מרצדות על הקיר?

(אורי קראוסהר)