הקשר בין חג הסוכות לישוב ארץ ישראל
ישנם קשרים רבים ובולטים בין חג הסוכות לבין מצוות ישוב ארץ ישראל.
האברבנאל מסביר שפסח כנגד היציאה ממצרים, שבועות כנגד מתן תורה, וסוכות כנגד הכניסה והישיבה בארץ ישראל.
הגר"א מסביר שסוכה וארץ ישראל הם שתי המצוות היחידות שאדם מקיים אותם בכל אבריו וגידיו.
אמנם צריך קצת עיון, הרי לכאורה ישנה מצווה נוספת שהאדם נכנס אליה עם כל גופו- טבילה במקווה, ואולם נראה שמצוות סוכה ומצוות ישוב ארץ ישראל שונות מטבילה במקווה, משום שהטבילה במקווה אינה מצווה בפני עצמה, אלא בעיקר הכשר מצווה, לצורך עליה להר הבית, או לצורך קיום מצוות עונה, או לכל צורך אחר, ואולי יש תירוצים נוספים לשאלה זו.
בספר "מנורת המאור" מובא בין השאר כך "ולהעיר לאדם על זה באה מצוות סוכה בזמן הזה אחר אסיפת גורן ויקב בארץ ישראל".
על הכתוב "אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי" דרשו ראשי תיבות של "אעלה- אתרוג ערבה לולב הדס", ומכאן הקשר ההדוק בין מצוות ארבעת המינים לבין ארץ ישראל וירושלים.
ועוד- מצוות סוכה וארבעת המינים לא נהגו כל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר, והחלו לנהוג רק עם הכניסה לארץ ישראל. (לגבי מצוות סוכה- פשוט שהמצווה לא נהגה במדבר, כיון שבתקופת המדבר ישבו תחת ענני כבוד.)
ובאמת, התבוננות פשוטה על מצוות החג ואופן קיומם יכול ללמד אותנו על הקשר ההדוק בין חג הסוכות ומצוותיו לבין מצוות ישוב ארץ ישראל.
מצוות סוכה מתקיימת בעיקר בארץ ישראל, משום שדווקא בארץ ישראל מזג האויר בחג הסוכות נעים, ואין צער רב לישב בסוכה, מה שאין כן בארצות רבות מחוץ לארץ ישראל בהם מזג האויר קר או גשום, ויש צער לישב בסוכה, צער שלעיתים יכול לפטור מחיוב סוכה.
גם באשר לארבעת המינים- ידוע שעיקר גדילתם של ארבעת המינים הינו דווקא בארץ ישראל, ובחוץ לארץ בעבר פעמים רבות היה קשה להשיג ארבעה מינים, ורק אחדים מכל עיירה היו מסוגלים להרשות לעצמם להשיג ארבעה מינים, והיו מזכים את כל קהלם במצווה זו.
עד כדי כך בארצות הגולה היה מחסור בארבעת המינים עד שהיו נוהגים לשמור לולבים מהשנה הקודמת כדי להיות בטוחים וסמוכים שגם בשנה הבאה יוכלו לקיים את המצווה.
כמובן, לא רק מצוות סוכה וארבעת המינים קשורות בקשר הדוק לארץ ישראל, גם מצוות רבות נוספות, וכידוע, קיום המצוות בחוץ לארץ הוא בבחינת הציבי לך ציונים.