בס"ד                                                                                                           טז' מר חשון

ניסיון העקידה

חז"ל מסבירים כי מידתו הטבעית (מצד שורש נשמתו) של אברהם אבינו הייתה מידת החסד. כלומר, כל עבודתו הייתה להשפיע בעולם ועל הזולת אך טוב וחסד בלי גבול.

זאת אנו רואים מהתמסרותו להכנסת אורחים, מתפילתו על אנשי סדום וכן מתפילתו על ישמעאל: "לו ישמעאל יחיה לפניך", כאשר ה' מבשר לו על הולדת יצחק.

ובכל זאת למרות כל עבודתו במסירות נפש להשפיע חסד בעולם נחשב ניסיון עקידת יצחק, עליו  קראנו בשבת, כניסיון הגדול ביותר, שלאחריו אומר הקב"ה לאברהם: "עתה ידעתי כי ירא אלוקים אתה". חז"ל מסבירים: בניסיון העקידה נאלץ אברהם אבינו לכבוש את מידת חסדו, ולהפעיל מדה הפוכה, 'מידת הגבורה'. דווקא בכך שפעל היפך טבעו התברר כי כל עבודתו לה' כל ימיו הייתה שלימה.

מניסיון העקידה של אברהם לומדים, שאל לנו להסתפק בדברים הטובים שאנו עושים ושבאים לנו בקלות, מצד האופי או הטבע שלנו, אלא אנו נדרשים להתאמץ ולגלות כוחות פנימיים יותר. לעיתים נדרש מאיתנו לעשות דווקא פעולה הפוכה לטבענו, וגם אותה יש לעשות באותה מסירות ואותה שמחה!

שנזכה עוד היום לגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו, ללא ניסיונות מיותרים!

מעובד מתוך "שולחן שבת", שיחות הרבי מליובאוויטש.