כשרות המזון
"כי עם קדוש אתה לה' אלוקיך ובך בחר ה' להיות לו לעם סגולה מכל העמים אשר על פני האדמה". (דברים יד,ב)
חשיבותה הרבה של מצות הכשרות נעוצה בכל שהיא עוסקת במזון, והמזון מהווה, כידוע, גורם מרכזי בגידולו ובבנייתו של כל יצור חי. הדם, הרקמות, העצמות - הכל, בעצם, נוצר מהמזון. סוג המזון משפיע באופן מידי על איכות התאים ומנגנוני הגוף הנוצרים ממנו. לכן שני אנשים הניזונים ממזון שונה, יהיו שונים גם במבנה גופם ובאופן רקמותיהם.
המדע המודרני עמד על העובדה, שבנוסף להשפעתו של המזון על איכות תאי-הגוף ואופיין, הוא משפיע גם על האישיות. את שינויי האופי והמנטאליות שבין עמים שונים מייחסים לא במעט לשינויים בנוהגי האכילה. לדוגמא: בני-אדם הניזונים ממזון צמחוני יהיו שונים מאוד באופיים ובמזגם מאלה שתזונתם מבוססת על בשר; ואלה האוכלים בשר-חי יהיו שונים עוד יותר. כי המזון משפיע, בדרך בלתי נודעת כלשהי, גם על האישיות.
סמים ומשקאות חריפים מוכיחים לנו עד כמה יכול דבר פיסי להשפיע על הנפש. הרפואה מכירה כיום בסוג של מחלות המכונות "מחלות פסיכוסומטיות". אלה הן מחלות נפש הנובעות מבעיות גופניות או מחלות גופניות הנגרמות כתוצאה מהפרעות נפשיות. שוב - השפעת הגוף על הנפש.
דוגמא נוספת, הקרובה יותר לענייננו, היא מ...כלבים. כל מאלף כלבים יודע, כי אחת הדרכים שבאמצעותן ניתן להפוך כלב וידידותי לאכזר ותוקפני היא - על ידי הזנתו בבשר חי נוטף דם. מזון פיסי זה יביא לשינוי כה מהותי בנפשו!
על משקל זה נוכל להבין את אחת המשמעויות של דיני הכשרות. הבורא, בתורתו, גילה לעם היהודי, כי יש מיני מזון המחדירים תכונות שליליות אל תוך הגוף והנפש ולכן אסר לאכלם וציווה: "אל תשקצו את נפשותיכם! זו, למעשה, מערכת דיני הכשרות היהודיים: חוקיה של ה"הגיינה" הדרושה לנפש היהודית. כל דבר-מאכל שאסרה עלינו התורה גורם באכילתו לפגיעה בנפשו של היהודי ולהפרעה באפשרויותיו למלא את חובותיו, ולכן יש להמנע מלאכלו.
"פגיעה בנפש" אין הכוונה לירידה ב"איי-קיו"... היכולת השכלית עשוייה להשאר כפי שהיתה. הפגיעה תתבטא ביכולת לקלוט דברים רוחניים וקדושים ובעדינות הנפשית האפיינים ליהודי. משהו מהרגישות לרוחניות, לטוהר, למוסר - יאבד. מבחינה זו גורם הזלזול בכשרות לנזק שקשה לתקנו, והדבר חמור במיוחד כשמדובר בילדים קטנים שגופם ונפשם נמצאים בתהליכי בניין ועיצוב.
פרשני התורה ניסו להסביר במידת-מה את הטעמים לאחדים מדיני הכשרות. עובדה מאלפת היא, כי בעלי-החיים המותרים באכילה (כמו בקר, צאן, צבאים, תרנגולות, אווזים ועוד) הם כולם יצורים שקטים ובלתי-תוקפניים, בעוד שאלה האסורים הם חיות-טרף או עופות-דורסים בעלי תכונות של תוקפנות ואכזריות. יתכן, איפוא, מסבירים הפרשנים הללו, שמשהו מהתכונות הללו נספג בבשרם וממנו הוא עובר אל נפש האדם שאוכל בשר זה.
על משקל זה יש להבין גם את האיסור החמור על אכילת דם ואת ההלכות הקפדניות המחייבות להוציא כל טיפת דם מן הבשר, אם באמצעות מליחה, אם באמצעות צלייה. בדם שוכנת הנפש. גם הבהמה הכשרה היא לא יותר מבהמה ובהמיות זו שורה במיוחד בדמה. לכן הבשר מותר באכילה, הדם - לא.
קיימים הסברים נוספים מהסוג הזה, אולם צריך שיהיה ברור, כי אין לראותם אלא בבחינת "לסבר את האוזן". סוף סוף, כל הנושא של השפעות מזון על הנפש אינו ניתן להבנה. האם יודעים אנו בכלל מהי נפש? האם יש לנו מושג על הדרך שבה מתחברת הנפש עם הגוף? אלה דברים רוחניים עליוניים הנמצאים מעבר לגבולות החושים וההגיון שלנו. רק האלוקים, שברא את כל היצורים ונתן לנו את תורתו ומצוותיו, הוא לבדו יודע מהי הסיבה לכך שבעל-חיים זה מותר באכילה ואילו רעהו נחשב לטריפה.
עלינו להתייחס למצוות אלה לפחות כשם שאנו מתייחסים להוראות הרופא. רובנו אינו מבין כלל מדוע ניתנת תרופה פלונית למחלה פלמונית ומדוע אוסר הרופא על החולה לאכול מאכלים אלה או אחרים. אם בריאותנו יקרה לנו, נוהגים אנו לסמוך עליו ולמלא אחר הוראותיו, אפשר כמעט לומר, באמונה עיוורת; ואיננו מוצאים בכך פסול. באותה מידה, לפחות, של אמונה וצייתנות עלינו להתייחס כלפי מצוותיו של הבורא האין-סופי שבאהבתו אותנו נתן לנו מצוות אלה.
נכון שהשמירה על הכשרות דורשת מאמץ מסויים, כמו כל דבר בעל-ערך שאינו מושג בחינם; אולם היא קלה הרבה יותר ממה שחושבים. המזון הכשר בריא יותר לגוף ובריא עוד יותר לנפש ולכן הוא שווה כל מאמץ.
אך יש לדעת, כי כדי לשמור על הכשרות יש ללמוד לפחות את יסודותיה. לא אחת נכשלים אנשים באכילת מזון בלתי כשר רק כתוצאה מחוסר ידיעה. כיום מצויים ספרים רבים וחוברות שונות שמהן ניתן לשאוב ידע זה. (במסגרת זו אנו מביאים כמה קווים כלליים).
צוותים מיוחדים של צעירי חב"ד מוכנים להכשיר את מטבחו של כל פונה. לשם כך יש לפנות לאחד מסניפי חב"ד.
חשוב לזכור כי חובת הכשרות חלה על היהודי לא רק בביתו אלא גם בהיותו בחוץ. יש להקפיד לאכול רק במסעדות כשרות, ובקניית מצרכי מזון חשוב מאד לבדוק, אם אמנם עומד המוצר תחת השגחה מהימנה.
אשה יהודיה! כשרות המזון מופקדת בידייך. את האחראית לאחד היסודות החשובים ביותר של עמנו. זכרי את זכותך זו!
