מאמר על חשיבות לימוד זוהר והצטרפות לקבוצת לימוד בזמנך הפנוי

כָּתַב הַשְּׁלָ"ה הַקָּדוֹשׁ: "הִנֵּה מְבֹאָר מִכָּאן שֶׁחִבּוּר הַזֹּהַר הָיָה עָתִיד לִהְיוֹת גָּנוּז וְכוּ' עַד שֶׁיָּבוֹא הַדּוֹר הָאַחֲרוֹן בְּסוֹף הַיָּמִים, שֶׁאָז יִתְגַּלֶּה לַתַּחְתּוֹנִים. וּבִזְכוּת הָעוֹסְקִים יָבוֹא מָשִׁיחַ, כִּי אָז תִּמָּלֵא הָאָרֶץ דֵּעָה בְּסִבָּתוֹ אֲשֶׁר זֶה תִּהְיֶה סִבָּה קְרוֹבָה לְבִיאָתוֹ, וְזֶה שֶׁאָמַר וּבְגִינֵהּ "וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ" וְכוּ', כְּדֵי שֶׁבִּזְכוּת זֶה יִגָּאֲלוּ יִשְׂרָאֵל, כְּשֵׁם שֶׁלֹּא נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם עַד שֶׁהֻצְרַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְקַדְּשָׁם בְּדַם הַפֶּסַח וּבְדַם הַמִּילָה, כֵּן הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה לֹא יִהְיֶה הַגְּאֻלָּה עַד שֶׁיִּזְכּוּ לְתוֹסֶפֶת הַקְּדֻשָּׁה הַזּוֹ, וְהוּא רְצוֹן הָאֵל יִתְבָּרַךְ, וְאַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה בָּהּ" (עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת מַאֲמָר רִאשׁוֹן, שְׁנֵי לוּחוֹת הַבְּרִית).

וְאָמַר הָרַבִּי מִקָאמַארְנָא: יֵשׁ הַרְבֵּה שׁוֹטִים שֶׁבּוֹרְחִים מִלִּלְמֹד רָזִין שֶׁל מָרָן הָאַר"י וְסֵפֶר הַזוֹהַר, אֲשֶׁר הֵם חַיֵּינוּ, וְלוּ עַמִּי שׁוֹמֵעַ לִי, בְּעִקְבוֹת מְשִׁיחָא אֲשֶׁר הָרַע וְהַמִּינוּת גּוֹבֵר, הָיוּ שׁוֹקְדִים כָּל יְמֵיהֶם לִלְמוֹד סֵפֶר הַזוֹהַר וְכִּתְבֵי הָאַר"י ז"ל, בָּלוּל עִם חֲסִידוּת שֶׁל מָרָן הַבַּעֲשְׁ"ט וְהָיוּ מְבַטְּלִים כָּל גְּזֵרוֹת רָעוֹת... וְלוּ עַמִּי שׁוֹמֵעַ לִי, בַּדּוֹר הָרַע הַזֶּה שַׁהַמִינוּת גּוֹבֵר, הָיוּ לְמֵדִים עִם תִּינוֹק בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים סֵפֶר הַזוֹהַר וְתִּיקוּנִים וְלַהֲגוֹת בָּהּ, וְהָיָה יִרְאָתוֹ קוֹדֶמֶת לְחָכְמָתוֹ וְיִתְקַיֵים.

אָמַר הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי שְׁלֹמֹה בְּלוֹךְ זַצַ"ל בְּשֵׁם רַבּוֹ הֶחָפֵץ חַיִּים זְיָ"ע, שֶׁעַל לִמּוּד סֵפֶר הַזֹּהַר אֵין שׁוּם הַגְבָּלָה כִּי רֻבּוֹ מִדְרָשׁ, וְהָיָה הֶחָפֵץ חַיִּים מְעוֹרֵר לְכֻלָּם שֶׁיִּלְמְדוּ כָּל שַׁבָּת אֶת הַזֹּהַר שֶׁל אוֹתָהּ פָּרָשָׁה וַאֲפִלּוּ לְבַחוּרִים. (ר' יוֹסֵף בֶּן שְׁלֹמֹה מִפּוֹזִ’ין, הוֹסָפוֹת בִּנְיַן יוֹסֵף).

וּמוֹסִיף לְבָאֵר בְּמִקְדַּשׁ מֶלֶךְ לְתִקּוּנֵי זֹהַר, שֶׁכָּל הָעוֹסֵק בְּסֵפֶר זֶה מְקָרֵב הַגְּאֻלָּה וְעוֹשֶׂה נַחַת רוּחַ גָּדוֹל לְיוֹצְרוֹ, וְעָלָיו אוֹמֵר הַקָּבָּ"ה: כְּאִלּוּ פְּדָאַנִי לִי וּלְבָנַי מִן הַגָּלוּת וְכוּ'. כִּי כָּךְ גָּזַר הַבּוֹרֵא שֶׁלֹּא יִתְגַּלֶּה וְיִהְיֶה גָּנוּז עַד סוֹף יוֹמַיָּא דִּבְגִינֵהּ יָבוֹא דְּרוֹר, כִּי סְגֻלָּה זוֹ בּוֹ וְלֹא בְּזוּלָתוֹ. - בִּרְאוֹת רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי בְּרוּחַ קָדְשׁוֹ עִנְיָן זֶה, צִוָּה לְרַבִּי אַבָּא לִכְתֹּב סֵפֶר הַזֹּהַר בְּדֶרֶךְ הֶעְלֵם לִהְיוֹתוֹ מֻצְנָע לְמִשְׁמֶרֶת עַד דָּרָא בַּתְרָא קְרִיב לְיוֹמֵיה מַלְכָּא מְשִׁיחָא, כְּדֵי שֶׁבִּזְכוּת הַמִּתְעַסְּקִים בּוֹ תִּצְמַח הַגְּאֻלָּה בְּיָמֵינוּ בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם כַּנִּזְכַּר בְּפָרָשַׁת וַיְחִי (דַף רי"ז), עַל דָּא כְּתִיב: קַח צִנְצֶנֶת אַחַת וְתֵן שָׁמָּה מְלֹא הָעֹמֶר מָן כוּ' לְמִשְׁמֶרֶת, לְאַצְנָעוּתָא, וְהָבֵן זֶה מְאֹד. (הָרַב חַיִּים וִיטַאל זלה"ה בְּהַקְדָּמָתוֹ לְשַׁעַר הַהַקְדָּמוֹת).

וְהַכֹּל תָּלוּי בְּעֵסֶק הַחָכְמָה הַזֹּאת, וּמְנִיעָתֵנוּ מִלְּהִתְעַסֵּק בָּהּ הִיא גּוֹרֶמֶת אִחוּר וְעִכּוּב בִּנְיַן בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ (הַקְדָּמַת הָרַב חַיִּים וִיטַאל לְעֵץ חַיִּים). וְכָתַב מהר"א אֲזוּלַאי זי"ע וְגַם עַל יְדֵי הַחִבּוּר הַהוּא יִהְיֶה בִּטּוּל הַקְּלִפּוֹת וְקַלּוּת הַגָּלוּת וְהַשְׁבָּתַת הַקִּטְרוּגִים (חֶסֶד לְאַבְרָהָם מַעְיָן רִאשׁוֹן נָהָר כ"ד). - וְכָתַב בִּפְרִי עֵץ חַיִּים (שַׁעַר הָעֲמִידָה, הג"ה מרנ"ש): וְנִרְאָה שֶּׁעַל יְדֵי זְכוּת הָעוֹסְקִים בְּחָכְמַת הָאֱמֶת יֵשׁ כֹּחַ בְּיָדָם לְהָגֵן עַל מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף שֶׁלֹּא יָמוּת עַל יְדֵי הָרָשָׁע אַרְמִילוּס (וְעַיֵּן עוֹד תיקו"ז לרמח"ל תִּיקוּן ח').

וְכָתַב הָרַמַ"ק: וְלָזֶה הַסֵּפֶר יִקָּרֵא סֵפֶר הַזוֹהַר מִפְּנֵי הַשְׁפָּעַת הָאוֹר הַהוּא מְהַזוֹהַר הָעֶלְיוֹן, וְדֶרֶךְ אוֹרוֹ מַשְׁפִּיעִים בְּהַשְׁגָּחָה אֱלֹקִית כָּל הַמִּתְעַסְּקִים בּוֹ[1], שֶׁהָיָה אוֹר וְשֶׁפַע עֶלְיוֹן[2] מֵהַדַּעַת מוּשְׁפַּע בְּרָזֵי תּוֹרָה דְּהָיְינוּ רָזֵי וְסִתְרֵי תּוֹרָה וְכוּ' כֵּיוָן שְׁנִּשְׁפַּע מִשָּׁם אִתְקְרֵי הַחִבּוּר הַזֶּה סֵפֶר הַזֹּהַר, כְּלוֹמַר שֶׁנִּשְׁפַּע מֵהַזֹּהַר הַהוּא (הָרַב מֹשֶׁה קוֹרְדוֹבִירוֹ, דַּע אֶת אֱלֹקֵי אָבִיךָ, ב').

בֹּא וּרְאֵה מַה דְּכָתַב הַמְקוּבָל הַצַּדִּיק רַבִּי יַעֲקֹב צֶמַח זַצַ"ל (מִתַּלְמִידֵי הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ זְיָ"ע) בְּהַקְדָּמָתוֹ לְסֵפֶר קוֹל בָּרָמָה: רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ, לְפִי שֶׁאֵינָם עוֹסְקִים בְּחָכְמָה זֹאת הַמְמַהֶרֶת אֶת הַקֵּץ, וְלָזֶה אֵין מָשִׁיחַ בָּא שֶּׁיֹּאמַר לָהּ ה' אָז מִנְעִי קוֹלֵךָ מִבֶּכִי וְעֵינֶיךָ מִדִּמְעָה וְכוּ' עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ, כְּלוֹמַר שֶׁכִּוּוּן שֶׁבִּיאַת הַמָּשִׁיחַ תְּלוּיָה בִּתְשׁוּבָה וּבְעֵסֶק הַזוֹהַר וּבְחָכְמַת הַקַּבָּלָה[3], וְאֵין בָּנֶיהָ עוֹסְקִים בָּהּ כִּי אִם אֶחָד מֵעִיר וּשְׁנַיִם מִמִּשְׁפָּחָה כִּי אֵין מִדְרַשׁ קָבוּעַ כָּרָאוּי בְּכָל עִיר וְעִיר כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ בְּעֵסֶק הַתַּלְמוּד, וְלָכֵן אֵינֶנּוּ, כִּי אֵין בָּנֶיהָ מוֹשְׁכִים וּמְמַהֲרִים אֶת הַמָּשִׁיחַ.