הנה כמה שאלות שראוי לכל אדם לשאול!

האם תוכל להגדיר במדויק מה הטעם בחייך? כלומר, מספר שנות חייך, בהן אתה משקיע כל כך הרבה עמל, שגם כוללים בתוכן מנה לא קטנה של סבל וייסורים. מי בדיוק נהנה מהן?

האם הרגשת פעם (ואולי יותר מפעם אחת…) תחושה של ריקנות? אתה עובד, מצליח, אולי גם לומד תורה – ובכל זאת, בלבך פנימה, האם אתה באמת חש שאתה מתקדם לאיזה מקום מוגדר?

אתה יהודי, ואולי גם נחשב למקיים מצוות. אבל, עם יד על הלב, התוכל להסביר מהי מטרתה של הדת היהודית? האם אפשר להגדיר בה נקודה מרכזית אחת? האם מעשי המצוות הם העיקר? אולי האמונה? אולי השכר בעולם הבא? אולי בכלל אהבת הזולת?

היש לך תשובות ברורות על השאלות הללו: מהי מהות האדם? מה מבדיל אותו מן הבהמה? מהי מהות הדת, והאם היא משמשת לתועלת הבורא או לתועלת האדם? האם המצוות המעשיות אינן אלא "ספר חוקים" או שמא הן באות לפעול משהו בתוכך? ואם כן – כיצד בדיוק? האם יש לך אַמת מידה לדעת מתי אתה מתקדם לעבר המטרה, מטרת החיים, ובאיזו מידה כבר התקדמת?

נראה לך כי הדת הינה דבר שטחי ורדוד? שמא יש בה רבדים נסתרים שנעלמו מעיניך? דבר שחכמים עצומים מסרו נפשם עליו למעלה משלושת אלפים שנה – אולי יש בו משהו עמוק ופנימי מאד מאד, משהו שנוגע אליך ממש? דבר שבשבילו באת לעולם?

על שאלות אלו בא הספר לענות

תכליתו, להעניק תוכן ומשמעות פנימית לחיים. הן חיי העולם הזה והן החיים של קיום התורה והמצוות. הוא מגדיר את נקודת הפתיחה. מסמן את המטרה אליה יש לשאוף, ומבאר את הדרך להשיגה. בשורות שלפנינו נביא לפניך מעט מן המעט, בשיעור שיהיה בו לכל הפחות כדי לתת לך רקע מזערי, על גודל המהפכה שהספר מציע לקוראיו.

האדם ומטרתו בעולמו

ביהדות מפורסם המעשה (שבת לא), באותו הגר שבא להלל וביקשו "למדני כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת!" הלל ענה לו בלשון הארמית: "דעלך סני לחברך לא תעביד" (התרגום: "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך"). גם התנא הגדול, רבי עקיבא, אמר: "ואהבת לרעך כמוך – זה כלל גדול בתורה". לשיטתו של "בעל הסולם", רבי יהודה לייב הלוי אשלג זצ"ל, כל היהדות מתרכזת במשפט בודד זה.

האדם, ובעצם הבריאה כולה, נולדו עם טבע יסודי של "רצון לקבל הנאה ותענוג". זו מהותו של הנברא. מכאן, פותח היחיד, ועמו האנושות כולה, במסע אל עבר המטרה הנמצאת בקצה הנגדי של הסקאלה – "הרצון להיטיב לזולתו", כאשר היעד מוגדר לנו בשם "דבקות בבורא".

בנקודה שורשית זו שונה דרכו של בעל הסולם והפוכה לחלוטין מהדרך המקובלת בעולם. "השפעת שפע לזולת" – לעומת "קבלה עצמית". השפעה זו לזולת, היא הכוונה הפנימית הטמונה במעשי התורה והמצוות ואפילו במעשי היומיום.

השילוב העוצמתי – מעשה עם כוונה

האדמו"ר לימד אותנו: כאשר אדם עושה מעשה, אותו המעשה דומה לגוף. ואילו "הכוונה" (קרי: המטרה אותה הוא מכוון להשיג באמצעות המעשה), היא נשמת החיים שבתוכו. "כוונה ראויה" היא כאשר מטרת המעשה להשפיע באמצעותו שפע לזולת. "כוונה שאינה ראויה" היא כאשר המעשה מכוון לתועלתו האנכית של האדם.

כאשר כוונה ראויה חוברת למעשה ראוי היא יוצקת בו תוכן ומשמעות. המעשה כמו מקבל חיים, תכלית וייעוד. הספר "אותיות דְּלִיבָּא" בא ללמד דרך זו, של כוונה פנימית, בתוך המעשים החיצוניים. הן מעשים של יומיום והן של קיום תורה ומצוות.

בעבודה זו של הכוונה האדם אינו פועל כמו מכונה, כאן האדם שואל את עצמו טרם כל מעשה – למה? למה עלי לעשות מעשים שנועדו רק להנות את הזולת?

משמתבררת התשובה, מתחילה המלחמה! מלחמה פנימית באדם עצמו על הבסיס, על הסיבות לעבודה. ה"גוף" רוצה שהכול יהיה מכוון אך ורק לתועלת עצמו, והוא מסרב בכל תוקף לתת מעצמו לזולתו. הנשמה לעומת זאת חושקת לדבקות בבורא עולם. "דבקות" לפי "בעל הסולם" עניינה הוא: כשם שהבורא הוא משפיע שפע לעולם, כך האדם ידמה אליו ויהיה אף הוא לאיש משפיע.

זוהי "מלחמת היצר", המתוארת כבר בספרים הקדמונים. מלחמה זו יוצרת מתח, אלא שזהו מתח בריא ובונה, שמביא להרגשת ייעוד וחדוות עשיה. מתוך המלחמה הפנימית הולכים כליו של האדם ומתפתחים. הוא קונה כוח רצון וחריפות מוח, עד אשר הוא מתעלה ומגיע למעלת האדם.

מלחמת היחיד – לעקור מלבו את פרעה הפנימי

דרך עבודה זו, המכונה בשם "עבודת הפרט" – מלחמתו הפנימית של היחיד היא. תכליתה – תיקון הרע הפרטי שבו. אך דָרך אדם ובא בפתחה של עבודה זו, היא יוצקת תוכן ונותנת משמעות עמוקה וייעוד לחייו.

הדברים נכונים לא רק לגבי חוקי התורה כי אם גם ללימוד התורה. בעת שהנך קורא בתורה על לבן הארמי או פרעה הרשע, מדוע לא תשאל עצמך: איזה צורך יש לי בידיעת כל אותם המעשים שכבר עבר זמנם? וכי התורה היא ספר הסטוריה? מה הקשר שלי לכל זה?

אין זאת אלא שעיקר הכוונה היא ל"לבן" ול"פרעה" אשר בי ובתוכי, איתם עלי להלחם – ולנצח. כך גם ענייני "גלות" ו"גאולה" שבתורה, הכול מדובר באדם עצמו ובפנימיותו. כאשר הוא מנסה להיחלץ מהרע אשר בו ונוכח לראות שאין הדבר עולה בידו – הוא מרגיש בזה גלות. אז אפשר לו להשיג מעלת הגאולה.

אדם שמתבונן בכל זה היטב מרגיש שהוא מצוי תחת שעבוד של רצונות זרים, שלו ושל הסביבה, ומתעורר בליבו רצון עז לצאת לחרות. ברגע שהוא מוכן לנקוט פעולה מעשית ולעשות שינוי בחייו – כבר הוא עומד בפתחה של "עבודת הפרט", עבודה של בן חורין, שבמקום השעבוד לרצונות שלו ולרצונות של אחרים, בוחר בדרך של השפעת שפע לזולת ודביקות בבורא עולם.

הענקת שפע לזולת מולידה אושר

"עבודת הפרט" העוסקת בהשפעת שפע לזולת, מביאה לעוסקים בה אושר ושמחת חיים. לכן עבודת ה' נעשית מתוך שמחה פנימית, בעוד יתר העולם, המכוונים מעשיהם לתועלת עצמם, מלאים רוגז וצער. כי הרצון לקבל מוליד חסר ועצבות. מכאן, שאדם העובד את ה' מתוך עצבות, אות הוא כי לא את ה' הוא עובד אלא כל מעייניו נתונים לתועלת עצמו.

המשמעות של אותיות הלב

מאתיים שלושים ואחת (!) השיחות, המופיעות בשני כרכי הספר וזאת בתוספת שלוש מאות וחמש (!) אמרות, אשר אותן זכה העורך, הרב ברוך הלוי הורביץ זצ"ל לשמוע מפי קדשו של רבו, האדמו"ר ברוך שלום הלוי אשלג זצ"ל, במשך שלושים ושש שנות עבודה והדרכה, אינם בגדר קובץ הוראות או ספר עצות.

שיחות אלו באו מתוך העבודה עצמה. הן ביטויים להרגשות, עליות ומורדות, ניצחונות וכישלונות, שאיפה ותפילה, במסילה העולה בית אל.

כאשר מעמיק האדם בקריאה ולימוד בהן, הן חורטות וחוקקות בעומק ליבו את הכלים הנכונים, את ההרגשות – את ה"אותיות" – הלא הם "אותיות דְּלִיבָּא" (אותיות הלב). מכאן מתחיל המסע אל הפנימיות.

האור – כבר נגלה בעולם. עתה היא עת הכשרת הכלים לקבלו. לא נותר אלא להסיר ערלת הלב וימלא הבית אורה. מעת אשר מתבטל ההסתר ונגלה האור, הופך התלמיד לאיש המאושר בעולם.

אלא שמדרגות-מדרגות יש בזה, ועד שלא בא אדם לגמר תיקונו נוהג בו סדר עליות וירידות. כאשר כל בחינה שהוא זכה בה לגילוי – אינה אלא נקודת התחלה להסתרה חדשה ולגילוי שבא בעקבותיה, עד שזוכה האדם ובא לגמר תיקונו.

"כתבתם על לוח לבך", אמר החכם מכל אדם (משלי ז'). משעה שנשלמת הכתיבה, מתפשט האור הגנוז וממלא את חדרי הלב. אז חוברות להן האותיות למילים, המילים למשפטים, והם הופכים לשירה אדירה הפורצת מעומק הלב ונעשית למעיין ולמקור מים חיים, להשקות עם ה' ולקרב את האנושות לגמר תיקונה.

דרך זו, שספר זה נותן לה ביטוי עמוק ונרחב, מאגדת סביבה אנשים מכל קצוות תבל, בעלי רקע, אופי ודרגה רוחנית שונה, והיא עומדת מעל כל מחנה ומפלגה. היא מעשית מאד, ומתאימה לכל אדם, בכל מצב בו הוא נמצא. מעגלי הלומדים הולכים ומתרחבים יום יום, וקול השופר הולך וחזק מאוד.

אתה, הלומד מספר זה, כאשר תבוא ללמוד שיחות קודש אלו, התאמץ לנסות ולחוש את אשר מונח ומסתתר מתחת למלים: הרמזים הדקים, הרגשי-הלב העדינים, קושי המלחמה, המורדות והעליות, הכאב הגדול והשמחה שאין לה גבולות.

ספר זה הוא שירת ליבו של המקובל הרב ברוך שלום זצ"ל והוא גם הפתח לכל אותם המבקשים להרוות צמאונם בהיכלות האמת, 

קח נא ידידנו, את הספר הגדול הזה לידך, למד בו ופעל לפיו – והבא שינוי אמיתי ומטרתי.
גם בחייך שלך וגם בחיי האנושות כולה.

                 כל הזכויות שמורות.כל התכנים באתר מותרים לשימוש בצירוף קישור לאתר.