מצות אכילת כזית בסוכה בלילה הראשון ודין מצטער מן הסוכה

מצות עשה מן התורה לאכול כזית פת (לחם) בסוכה בלילה הראשון של חג הסוכות. (ולמדו זאת רבותינו ממדרש הפסוקים במסכת סוכה דף כז.). וצריך לאכול את כזית הפת שבסוכה (שהוא משקל קרוב לשלושים גרם) בלי הפסק בתוך שיעור זמן של ארבע או חמש דקות, ובדיעבד אם אכלו בתוך שיעור שבע וחצי דקות, יצא ידי חובה. וכדין אכילת כזית מצה בליל פסח, שגם היא מצוה מן התורה, שכל אכילה שאין בה שיעור כזית אינה נחשבת אכילה לענין קיום המצוות. וכן לא מצטרפות האכילות זו לזו אלא אם אכלן בתוך שיעור של ארבע או חמש דקות (לכתחילה), שאם יאכל כעת פירור אחד, ואחר שעה עוד, וכן על זה הדרך, אין אנו אומרים שאכל כזית, אלא נחשב הדבר כמו שלא אכל בכלל.

נאמר בתורה "בסוכות תשבו שבעת ימים", ודרשו רבותינו "תשבו" כעין תדורו, כלומר, שלא חייבה התורה לאכול בסוכה אלא כדרך שאדם עושה בביתו, ולפיכך אם ירדו גשמים בסוכה או שכבה האור בסוכה ויש שם חושך, או שיש בסוכה זבובים ויתושים המ! טרידים את האדם, או שנושבת שם רוח, או שיש שם ריח רע וכדומה, פטור מלאכול בסוכה, שכל המצטער מן הסוכה פטור מלשבת בה. ולדעת רבינו הרמב"ם ועוד רבים מרבותינו הראשונים, כלל זה שייך אפילו בלילה הראשון של חג הסוכות, ואף על פי שאז יש מצות עשה מן התורה לאכול כזית פת בסוכה, מכל מקום המצטער פטור מן הסוכה. ואף על פי שבשאר מצוות התורה אדם מחוייב אפילו אם הוא מצטער מן המצוה, אין הדבר כן במצוות סוכה, הואיל ויש תנאי בחיוב המצווה, שתהיה הישבה בסוכה כדוגמת צורת המגורים של האדם בביתו, ועל כן כל שמצטער לשבת בסוכה, פטור ממצוה זו. אולם לדעת רבינו הרא"ש ועוד, בלילה הראשון של חג הסוכות חייב לשבת בסוכה אף אם הוא מצטער מחמת הישיבה שם. ומרן השלחן ערוך פסק להקל בזה כדעת הרמב"ם, שבכל מקרה של צער מן הסוכה פטור ממנה אף בלילה הראשון. ואף מי שרוצה להחמיר לשבת בסוכה גם כשיורדים גשמים, לא יברך ברכת "לישב בסוכה" משום שלדעת מרן היא ברכה לבטלה, הואיל והוא פטור ממצות סוכה.

כתב רבינו החפץ חיים בספר משנה ברורה, שבימים שיש בהם קור וצינה, יש ל! ו לאדם ללבוש בגדים חמים ולאכול בסוכה, והוסיף על זה מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, שיש להקפיד על כך מאד שילבש בגדים מחממים היטב בסוכה, משום שאם הוא מצטער מן הקור, הרי הוא פטור מן הסוכה, ומברך "לישב בסוכה" לבטלה.