ב"ה

ניתן וטוב! לומר תפילות אלו.

להורדת תפילה להמשכת קדושה ורוח טובה על נער - גבר

https://www.shoresh.org.il/hidush/hidush.asp?id=3278

מצ"ב תפילה להמשכת קדושה ורוח טובה על נערה - אשה

ניתן לומר תפילה זו ע"י כל אחד ואחת מבית ישראל, בכול יום, על כל אחד ואחת מישראל ובפרט על נערה/אישה בעלת נטיות שאינן רצויות (אין כאן המקום להאריך) או חלילה אישה/נערה בעלת מחשבות אובדניות או בעצבות וכד'. כאשר מופיע פב"פ יזכיר את שמה ושם אימא (או הוריה) לדוגמא: שירן בת שלי ואמנון, יש לומר תפילה זו במקום נקי ובקול (פרט למקומות בסוגרים שכתוב בהם יכוון במחשבה, לא יאמר את שמות הקודש ושמות המלאכים בקול אלא במחשבה בלבד).

  תפילה להמשכת רוח טובה ומחשבות טובות וקדושה:

  הרני אומר פסוקים אלו ופרקי תהילים לזכות פב"פ:

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלוֹהֵינוּ, יְיָ אֶחָד:

בָּרוּךְ, שֵׁם כְּבוד מַלְכוּתו, לְעולָם וָעֶד:

וְאָהַבְתָּ אֵת יְיָ אֱלוֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאודֶךָ: וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנכִי מְצַוְּךָ הַיּום עַל לְבָבֶךָ: וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ: וּקְשַׁרְתָּם לְאות עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטוֹטָפוֹת בֵּין עֵינֶיךָ: וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזות בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ:

וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה יְיָ אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ וְלַעֲבֹד אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ: לִשְׁמֹר אֶת מִצְוֹת יְיָ וְאֶת חֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לְטוֹב לָךְ: הֵן לַיְיָ אֱלֹהֶיךָ הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמָיִם הָאָרֶץ וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ: רַק בַּאֲבֹתֶיךָ חָשַׁק יְיָ לְאַהֲבָה אוֹתָם וַיִּבְחַר בְּזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם בָּכֶם מִכָּל הָעַמִּים כַּיּוֹם הַזֶּה: וּמַלְתֶּם אֵת עָרְלַת לְבַבְכֶם וְעָרְפְּכֶם לֹא תַקְשׁוּ עוֹד: כִּי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד: עֹשֶׂה מִשְׁפַּט יָתוֹם וְאַלְמָנָה וְאֹהֵב גֵּר לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה: וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם: אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ תִּירָא אֹתוֹ תַעֲבֹד וּבוֹ תִדְבָּק וּבִשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵעַ: הוּא תְהִלָּתְךָ וְהוּא אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר עָשָׂה אִתְּךָ אֶת הַגְּדֹלֹת וְאֶת הַנּוֹרָאֹת הָאֵלֶּה אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ: בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ יָרְדוּ אֲבֹתֶיךָ מִצְרָיְמָה וְעַתָּה שָׂמְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב:

וְאָהַבְתָּ אֵת יְיָ אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַרְתָּ מִשְׁמַרְתּוֹ וְחֻקֹּתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וּמִצְוֹתָיו כָּל הַיָּמִים: וִידַעְתֶּם הַיּוֹם כִּי לֹא אֶת בְּנֵיכֶם אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ וַאֲשֶׁר לֹא רָאוּ אֶת מוּסַר יְיָ אֱלֹהֵיכֶם אֶת גָּדְלוֹ אֶת יָדוֹ הַחֲזָקָה וּזְרֹעוֹ הַנְּטוּיָה: וְאֶת אֹתֹתָיו וְאֶת מַעֲשָׂיו אֲשֶׁר עָשָׂה בְּתוֹךְ מִצְרָיִם לְפַרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וּלְכָל אַרְצוֹ: וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְחֵיל מִצְרַיִם לְסוּסָיו וּלְרִכְבּוֹ אֲשֶׁר הֵצִיף אֶת מֵי יַם סוּף עַל פְּנֵיהֶם בְּרָדְפָם אַחֲרֵיכֶם וַיְאַבְּדֵם יְיָ עַד הַיּוֹם הַזֶּה: וַאֲשֶׁר עָשָׂה לָכֶם בַּמִּדְבָּר עַד בֹּאֲכֶם עַד הַמָּקוֹם הַזֶּה: וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְדָתָן וְלַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב בֶּן רְאוּבֵן אֲשֶׁר פָּצְתָה הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וַתִּבְלָעֵם וְאֶת בָּתֵּיהֶם וְאֶת אָהֳלֵיהֶם וְאֵת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם בְּקֶרֶב כָּל יִשְׂרָאֵל: כִּי עֵינֵיכֶם הָרֹאֹת אֶת כָּל מַעֲשֵׂה יְיָ הַגָּדֹל אֲשֶׁר עָשָׂה: וּשְׁמַרְתֶּם אֶת כָּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לְמַעַן תֶּחֶזְקוּ וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ: וּלְמַעַן תַּאֲרִיכוּ יָמִים עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְיָ לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם וּלְזַרְעָם אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ:

§         כאשר מוזכר פב"פ יזכיר את שמה לדוגמא: שירלי בת יפה ברכה.

ü       נא לשמור על קדושת התפילה (טעון גניזה).

אַתָּה הוּא יְיָ אֱלוֹהֵינוּ שֶׁהִקְטִירוּ אֲבוֹתֵינוּ לְפָנֶיךָ אֶת קְטֹרֶת הַסַּמִּים בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, כַּאֲשֶׁר צִוִּיתָ אוֹתָם עַל-יַד מֹשֶׁה נְבִיאָךְ, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתָךְ: וַיּׂאמֶר יְיָ אֶל-מֹשֶׁה (יכוון במחשבה: מה"ש) קַח-לְךָ (יכוון במחשבה: נֻגִ"פֵ) סַמִּים (יכוון במחשבה: מתק"ו) נָטָף | (יכוון במחשבה: טְנָ"וַ) וּשְׁחֵלֶת (יכוון במחשבה: פַיְקָאַ"כִ) וְחֶלְבְּנָה סַמִּים וּלְבֹנָה זַכָּה בַּד בְּבַד יִהְיֶה: וְעָשִׂיתָ אֹתָהּ קְטֹרֶת רֹקַח מַעֲשֵׂה רוֹקֵחַ, מְמֻלָּח טָהוֹר קדֶשׁ: וְשָׁחַקְתָּ מִמֶּנָּה הָדֵק וְנָתַתָּה מִמֶּנָּה לִפְנֵי הָעֵדֻת בְּאֹהֶל מוֹעֵד אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה, קֹדֶשׁ קָדָשִׁים תִּהְיֶה לָכֶם: וְנֶאֱמַר: וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרֹן קְטֹרֶת סַמִּים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר, בְּהֵיטִיבוֹ אֶת-הַנֵּרֹת יַקְטִירֶנָּה: וּבְהַעֲלֹת אַהֲרֹן אֶת-הַנֵּרֹת בֵּין הָעַרְבַּיִם יַקְטִירֶנָּה קְטֹרֶת תָּמִיד לִפְנֵי יְיָ לְדֹרֹתֵיכֶם: ‎ 

תָּנוּ רַבָּנָן: פִּטּוּם הַקְּטֹרֶת כֵּיצַד? שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וּשְׁמוֹנָה מָנִים הָיוּ בָהּ, שְׁלֹש מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה, מָנֶה בְּכָל-יוֹם, מַחֲצִיתוֹ בַּבֹּקֶר וּמַחֲצִיתוֹ בָּעֶרֶב. וּשְׁלֹשָׁה מָנִים יְתֵרִים, שֶׁמֵּהֶם מַכְנִיס כֹּהֵן גָּדוֹל, וְנוֹטֵל מֵהֶם מְלֹא חָפְנָיו בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, וּמַחֲזִירָן לַמַּכְתֶּשֶׁת בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים, כְּדֵי לְקַיֵּם מִצְוַת דַּקָּה מִן הַדַּקָּה. וְאַחַד עָשָׂר סַמֲמָנִים הָיוּ בָהּ. וְאֵלּוּ הֵן: הַצֳּרִי. וְהַצִּפּוֹרֶן. וְהַחֶלְבְּנָה. וְהַלְּבוֹנָה. מִשְׁקַל שִׁבְעִים שִׁבְעִים מָנֶה. מוֹר. וּקְצִיעָה. וְשִׁבּוֹלֶת נֵרְדְּ. וְכַרְכּוֹם. מִשְׁקַל שִׁשָּׁה עָשָׂר, שִׁשָּׁה עָשָׂר מָנֶה. קוֹשְׂטְ שְׁנֵים עָשָׂר. קִלּוּפָה שְׁלֹשָׁה. קִנָּמוֹן תִּשְׁעָה. בּוֹרִית כַּרְשִׁינָא תִּשְׁעָה קַבִּין. יֵין קַפְרִיסִין סְאִין תְּלָת וְקַבִּין תְּלָתָא, וְאִם לֹא מָצָא יֵין קַפְרִיסִין מֵבִיא חֲמַר חִיוָר עַתִּיק. מֶלַח סְדוֹמִית רוֹבַע, מַעֲלֶה עָשָׁן כָּל שֶׁהוּא. רִבִּי נָתָן הַבַּבְלִי אוֹמֵר: אַף כִּפַּת הַיַּרְדֵּן כָּל-שֶׁהִיא. אִם נָתַן בָּהּ דְּבַשׁ פְּסָלָהּ, וְאִם חִסֵּר אַחַת מִכָּל-סַמֲמָנֶיהָ חַיָּב מִיתָה: רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הַצֳּרִי אֵינוֹ אֶלָּא שְׁרָף הַנּוֹטֵף מֵעֲצֵי הַקְּטָף. בּוֹרִית כַּרְשִׁינָא לְמָה הִיא בָאָה? כְּדֵי לְשַׁפּוֹת בָּהּ אֶת הַצִּפּוֹרֶן כְּדֵי שֶׁתְּהֵא נָאָה. יֵין קַפְרִיסִין לְמָה הוּא בָא? כְּדֵי לִשְׁרוֹת בּוֹ אֶת הַצִּפּוֹרֶן, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא עַזָּה. וַהֲלֹא מֵי רַגְלַיִם יָפִין לָהּ? אֶלָּא שֶׁאֵין מַכְנִיסִין מֵי רַגְלַיִם בַּמִּקְדָּשׁ מִפְּנֵי הַכָּבוֹד.

שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי: עֶזְרִי מֵעִם יְיָ עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ: אַל יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ אַל יָנוּם שֹׁמְרֶךָ: הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל: יְיָ שֹׁמְרֶךָ יְיָ צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ: יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה: יְיָ יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶׁךָ: יְיָ יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:

ü       נא לשמור על קדושת התפילה (טעון גניזה).

יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן: אֹמַר לַיְיָ מַחְסִי וּמְצוּדָתִי אֱלֹהַי אֶבְטַח בּוֹ: כִּי הוּא יַצִּילְךָ מִפַּח יָקוּשׁ מִדֶּבֶר הַוּוֹת: בְּאֶבְרָתוֹ יָסֶךְ לָךְ וְתַחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶה צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ: לֹא תִירָא מִפַּחַד לָיְלָה מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם: מִדֶּבֶר בָּאֹפֶל יַהֲלֹךְ מִקֶּטֶב יָשׁוּד צָהֳרָיִם: יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף וּרְבָבָה מִימִינֶךָ אֵלֶיךָ לֹא יִגָּשׁ: רַק בְּעֵינֶיךָ תַבִּיט וְשִׁלֻּמַת רְשָׁעִים תִּרְאֶה: כִּי אַתָּה יְיָ מַחְסִי עֶלְיוֹן שַׂמְתָּ מְעוֹנֶךָ: לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ: כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ: עַל כַּפַּיִם יִשָּׂאוּנְךָ פֶּן תִּגֹּף בָּאֶבֶן רַגְלֶךָ: עַל שַׁחַל וָפֶתֶן תִּדְרֹךְ תִּרְמֹס כְּפִיר וְתַנִּין: כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵהוּ אֲשַׂגְּבֵהוּ כִּי יָדַע שְׁמִי: יִקְרָאֵנִי וְאֶעֱנֵהוּ עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה אֲחַלְּצֵהוּ וַאֲכַבְּדֵהוּ: אֹרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵהוּ וְאַרְאֵהוּ בִּישׁוּעָתִי.

קָרָאתִי בְכָל לֵב עֲנֵנִי יְיָ חֻקֶּיךָ אֶצֹּרָה: קְרָאתִיךָ הוֹשִׁיעֵנִי וְאֶשְׁמְרָה עֵדֹתֶיךָ: קִדַּמְתִּי בַנֶּשֶׁף וָאֲשַׁוֵּעָה לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי: קִדְּמוּ עֵינַי אַשְׁמֻרוֹת לָשִׂיחַ בְּאִמְרָתֶךָ: קוֹלִי שִׁמְעָה כְחַסְדֶּךָ יְיָ כְּמִשְׁפָּטֶךָ חַיֵּנִי: קָרְבוּ רֹדְפֵי זִמָּה מִתּוֹרָתְךָ רָחָקוּ: קָרוֹב אַתָּה יְיָ וְכָל מִצְוֹתֶיךָ אֱמֶת: קֶדֶם יָדַעְתִּי מֵעֵדֹתֶיךָ כִּי לְעוֹלָם יְסַדְתָּם:

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְיָ: אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלִי תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנָי: אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד: כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא: קִוִּיתִי יְיָ קִוְּתָה נַפְשִׁי וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי: נַפְשִׁי לַאדֹנָי מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר: יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל יְיָ כִּי עִם יְיָ הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת: וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל עֲוֹנֹתָיו:

יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלוֹהֵינוּ וֶאֱלוֹהַי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתְּהֵא השעה הזאת שעת רחמים ורצון כדכתיב: וַאֲנִי תְפִלָּתִֽי-לְךָ יְיָ עֵת רָצוֹן אֱלֹהִים בְּרָב-חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶֽךָ: ובעבור י"ג מידות רחמיך, וּבַעֲבוּר שִׁמְךָ אֲשֶׁר נִכְתָּב וְאֵינוֹ נִקְרָא (יכוון במחשבה: יִ-הְ-וִ-ה) ובזכות הפסוקים אשר אמרתי ובכח שמות הקודש היוצאים מהם, התמלא ברחמים על פב"פ ותשגיח עליה בעין חֶמְלָֽתךָ בְּעֵינָא פְקִיחָא, עֵינָא דְאַשְׁגָּחוּתָא תְּדִירָא, עֵינָא דְכֻלָּא רַחֲמֵי, עֵינָא דְאִיהִי רַחֲמֵי גּוֹ רַחֲמֵי, עֵינָא דְכָלֵיל כָּל רַחֲמֵי, עֵינָא דְנָטִיר לְיִשְרָאֵל כְּדִכְתִיב: הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְרָאֵל, ועשה נא יְיָ אֱלוֹהֵינוּ עימנו צדקה וחסד ותשמור ותציל את פב"פ מיצר הרע ומכל כוחות הטומאה ומכל חברים רעים וּמִסְּבִיבָה רעה ותרחיקה מכל מה שאתה שׂוֹנֵא ומכל הכיעור והדומה לו. ותפריד ותבטל ותְּבַעֵר מ-פב"פ כל רוּחַ זְנוּנִים, רוּחַ מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים, רוּחַ תּוֹעָה, רוּחַ מַשְׁחִית, רוּחַ חַבָּלָה, רוּחַ קֶטֶב מְרִירִי, רוּחַ טוּמְאָה, רוּחַ עִוְעִים. וְכָל הרוּחוֹת הרָעוֹת, והקליפות כּוּלָם יִתְבָּעֲרוּ וְיִתְבַּטְּלוּ ממנה, ולא יעשו בה שום רושם כלל ועיקר, כְּדִכְתִיב: אַתָּה סֵתֶר לִי מִצַּר תִּצְּרֵנִי רָנֵּי פַלֵּט תְּסוֹבְבֵנִי סֶלָה: אָחִישָׁה מִפְלָט לִי מֵרוּחַ סוֹעָה מִסָּעַר.

ü       נא לשמור על קדושת התפילה (טעון גניזה).

וצדקה וחסד עשה נא יְיָ אֱלוֹהֵינוּ- אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה ותכוף את יצר פב"פ לעבודתך וליראתך ותעמוד לימין אביון להושיע משופטי נפשה. ותחתור חתירה מתחת כסא כבודך להחזירה בתשובה שלמה לפניך ותזכה לעשות תשובה עִילָאָה. ותחבר את פב"פ לכל מה שאתה אוהב, ותנה לחן ולחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל משרתיך במרום ובעיני כל רואיה, ותטה את ליבה לבחור תמיד בדרך הטובה והישרה, בדרך התורה והמצוות הקדושה והטהרה ותחפוץ תמיד בקרבתך כְּדִכְתִיב: וַאֲנִי קִרֲבַת אֱלֹהִים לִי טוֹב.

וכן יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלוֹהֵינוּ וֶאֱלוֹהַי אֲבוֹתֵינוּ אֵל אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת, רב חסד לכל קוראיך ורב להושיע, עֲנֵה נָא עַתִירָתֵנו, וּתְעַבֵּר נא בפב"פ נשמות קדושות וטהורות אשר יסיעו לה להתקדש ולהטהר ולבחור בדרך האמת והצדק, כִּי לֹא יִדַּח ממך נִדָּח וימינך יְיָ  פשוטה לקבל שבים, ואתה חלקנו וּנְחַלְתָּנוּ כְּדִכְתִיב: כִּי חֵלֶק יְיָ עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ וכתיב: וְאַתָּה יִשְׂרָאֵל עַבְדִּי יַעֲקֹב אֲשֶׁר בְּחַרְתִּיךָ זֶרַע אַבְרָהָם אֹהֲבִי: אֲשֶׁר הֶחֱזַקְתִּיךָ מִקְצוֹת הָאָרֶץ וּמֵאֲצִילֶיהָ קְרָאתִיךָ וָאֹמַר לְךָ עַבְדִּי אַתָּה בְּחַרְתִּיךָ וְלֹא מְאַסְתִּיךָ: אַל תִּירָא כִּי עִמְּךָ אָנִי אַל תִּשְׁתָּע כִּי אֲנִי אֱלֹהֶיךָ אִמַּצְתִּיךָ אַף עֲזַרְתִּיךָ אַף תְּמַכְתִּיךָ בִּימִין צִדְקִי:

אנא יְיָ אֱלֹהִים, יהי רצון מלפניך שתרחם על פב"פ ותהפוך את ליבה לאהבה וליראה את שמך, ולשקוד בתורתך הקדושה, ותסיר מלפניה כל הסיבות המונעות אותה משקידת תורתך הקדושה, ותכין את כל הסיבות שיביאו אותה לשקוד בתורתך הקדושה, כי אתה שומע תפלת כל פה.

אנא יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת: אַתָּה חוֹנֵן לְאָדָם דַּעַת, וּמְלַמֵּד לֶאֱנוֹשׁ בִּינָה, תמשיך נא לפב"פ חכמה בינה ודעת דקדושה וקיים בה: וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יְיָ רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יְיָ: ותמשיך עליה מחשבות קדושות וטהורות ותזכה להיות קשורה במחשבותיה בך בקשר חזק ותמידי, באופן אשר תוליד בנפשה יראה ואהבה אמיתית, רגש ודבקות בך כְּדִכְתִיב: שִׁוִּיתִי יְיָ לְנֶגְדִּי תָמִיד כִּי מִימִינִי בַּל אֶמּוֹט. ועשה אשר כִּלְיוֹתָיה ייעצו לה תמיד עצות טובות לעבודתך וליראתך. ותזמין לה שליחים טובים ונאמנים אשר יסיעו לה ללכת בדרכים טובות וישרות, בדרך התורה והמצוות, והמעשים הטובים, כְּדִכְתִיב: תְּבִיאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָֽתְךָ, מָכוֹן לְשִׁבְתּךָ פָּעַלְתָּ יְיָ. מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ: וּבְכֹחַ עָב שֶׁמּוֹת הַקֹּדֶשׁ הַיּוֹצְאִים מִפְּסוּקִים "וַיִּסַּע" "וַיָּבֹא" "וַיֵּט", וְשֶׁמּוֹת הַקֹּדֶשׁ (יכוון במחשבה: דַמוֹדַטִירוֹן, טפטפיה, אהוה) תמשיך על פב"פ רוח קדושה וטהרה ותידע להבחין בין אמת לשקר, בין טהור לטמא, בין מותר לאסור, בין עיקר לתפל.  וְתיֵדַע לְהִשָּׁמֵר מכל דבר רע. ואל ימשול בה הרע שבנפש הבהמית ולא תימשך ולא תיתאוה אחר הבלי ותענוגי העולם הזה.

ü       נא לשמור על קדושת התפילה (טעון גניזה).

וצווה נא יְיָ אֱלוֹהֵינוּ למלאכיך הקדושים והטהורים (יכוון במחשבה: מטטרו"ן יופיא"ל, עזריא"ל, פתחיא"ל) שיפתחו ויאירו את ליבה של פב"פ בתורתך הקדושה ותיזכה להיות כמעין נובע, כנהר המתגבר, כנהר שאינו פוסק לעולם, בתורה במצוות ובמעשים הטובים ובקדושה ובטהרה. והאר עיניה בנפלאות תורתך, ותהא תורתך בפיה מעתה ועד עולם והעמידה בידה ותצליח אורחותיה וקיים בה: וָאָשִׂים דְּבָרַי בְּפִיךָ וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיךָ. ותזכה לחזות בנעמך ולבקר בהיכלך ולהתברך מאורך כדבר שנאמר: כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר וכתיב: יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם. וקיים נא בנו יְיָ אֱלוֹהֵינוּ: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל-גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶֽם: וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וַהֲסִרֹתִי אֶת-לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָֽׂר: וְאֶת-רוּחִי אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וְעָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר-בְּחֻקַּי תֵּלֵכוּ וּמִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם: וִישַׁבְתֶּם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבֹֽתֵיכֶם וִהְיִיתֶם לִי לְעָם וְאָנֹכִי אֶהְיֶה לָכֶם לֵאלֹהִֽים:

אָנָּא יְיָ, רַחוּם חַנּוּן שׁוֹמֵר תּוֹמֵךְ מַצִיל יָשָׁר פּוֹדֶה (יכוון במחשבה:רחש תמיף) שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל, וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמות, ובכח השם הקדוש היוצא מצירופי הָמִילִים: אֶחָד רֹאשׁ אַחְדוּתוֹ  רֹאשׁ יִחוּד תְּמוּרָתוֹ  אֶחָד (יכוון במחשבה: אראריתא) מלא בקשתנו לטובה ולברכה - בטוב הנראה והנגלה וקיים בי: וְהִתְעַנַּג עַל יְיָ וְיִֽתֶּן-לְךָ מִשְׁאֲלֹת לִבֶּֽךָ: וכן: יִתֶּן לְךָ כִלְבָבֶךָ וְכָל עֲצָתְךָ יְמַלֵּא: עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמָךְ, עֲשֵׂה לְמַעַן יְמִינָךְ, עֲשֵׂה לְמַעַן תּוֹרָתָךְ, עֲשֵׂה לְמַעַן קְדֻשָּׁתָךְ, לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ. הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵנִי.

יְהִי יְיָ אֱלֹהֵינוּ עִמָּנוּ כַּאֲשֶׁר הָיָה עִם אֲבֹתֵינוּ אַל יַעַזְבֵנוּ וְאַל יִטְּשֵׁנוּ: לְהַטּוֹת לְבָבֵנוּ אֵלָיו לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וְלִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְחֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו אֲשֶׁר צִוָּה אֶת אֲבֹתֵינוּ: וְיִהְיוּ דְבָרַי אֵלֶּה אֲשֶׁר הִתְחַנַּנְתִּי לִפְנֵי יְיָ קְרֹבִים אֶל  יְיָ אֱלֹהֵינוּ יוֹמָם וָלָיְלָה לַעֲשׂוֹת מִשְׁפַּט עַבְדּוֹ וּמִשְׁפַּט עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ: לְמַעַן דַּעַת כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים אֵין עוֹד:

יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי, וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי.

ü       נא לשמור על קדושת התפילה (טעון גניזה).

הערות:

1.     תפילה זו ניתן וטוב לאומרה בכל יום על כל אחת מישראל, בכול יום לרבות שבתות וימים טובים, בין חצות הלילה עד לשקיעת החמה (לערך: משעה 12:30 בלילה עד למחרת בשעה 17:00, ניתן לראות את הזמנים המדויקים: חצות הלילה, זריחת החמה, שקיעת החמה בלוח השנה), רצוי לומר תפילה זו בסמוך לזריחת החמה, אך אין לומר תפילה זו בשעות הערב (מצאת הכוכבים עד חצות לילה).

2.      ניתן לומר תפילה זו ע"י כל אחד ואחת מבית ישראל, על כל אחד ואחת מישראל ובפרט על נערה/אישה בעלת נטיות שאינן רצויות או חלילה בעלת מחשבות אובדניות, כאשר מופיע פב"פ יזכיר את שמה ושם הוריה לדוגמא: שירן בת שלי ואמנון, יש לומר תפילה זו במקום נקי ובקול (פרט למקומות בסוגרים שכתוב בהם יכוון במחשבה, לא יאמר את שמות הקודש ושמות המלאכים בקול אלא במחשבה בלבד).

3.     התמדה באמירת תפילה זו לזכות אדם, יש בכוחה להמשיך רוח טובה ומחשבות טובות וקדושה על אותה אישה אשר מתפללים עליה.

4.     ע"י תפילה או נתינת צדקה או עשיית חסד לזכות אדם  - יש בכח המצווה לגרום המשכת קדושה על אותו האדם, ניתן ללמוד זאת גם מאמירת הברכה: אשר קידשנו במצותיו כלומר אנו מתקדשים ע"י עשיית המצוות ומזככים את גופנו, ומובא בתורת הקבלה כי ע"י המצוות נמשך אור מקיף (אור הסובב) על נשמת האדם לכן נקראות המצוות בשם לבושים ואילו ע"י התורה נמשך אור פנימי (אור הממלא). הלבושים הרוחנים המקפים את הנשמה מתחלקים לשלושה בחינות: פנימי, אמצעי וחיצון. הלבוש הפנימי נעשה ע"י מחשבות האדם, האמצעי ע"י דיבוריו, החיצון ע"י מעשיו. לבושים אלו יש בכוחם להטות את ליבו של האדם. כשם שהבגדים בהם לבוש האדם מבליטים את יופיו וחשיבותו של האדם כך גם אותם לבושים רוחנים שהאדם יוצר ע"י מחשבותיו, דיבוריו ומעשיו. למרות שהלבוש נחות במעלה מן הדבר שהוא משמש לו לבוש, לא כן בלבושים הרוחנים הנעשים ע"י מחשבותיו, דיבוריו, ומעשיו של האדם, לבושים אלו יש בכוחם להעלות את נפש האדם לדרגות רוחניות גבוהות או חלילה למשוך את האדם מטה מטה עד כדי כך שהאדם ירגיש קשור ("מלפפתו") וללא יכולת בחירה. ובספר הזוהר (שמות פרשת תרומה) מובא: רוּחַ אַמְשִׁיךְ רוּחַ וְאַיְיתֵי רוּחַ, כלומר האדם במחשבותיו, בדיבוריו, ובמעשיו גורם להמשכת רוח, ורוח זו ממשיכה רוח אחרת אשר נכנסת באדם וגורמת לו לחטוא כמובא בגמרא (מסכת סוטה ג.): "אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות", ומכוון שאין אסיר מתיר את עצמו מבית האסורים, ולעתים האדם נמצא במציאות כזו שאינו מרגיש שמעשיו אינם הולמים, והוא זקוק לסיעתא דשמיא להתנתק מהרגלים אשר הוא יצר אותם או נשאב אלהם (כתוצאה מילדות ללא הכוונה, סביבה, חברים וכו'), הרגלים אלו יכולים, חלילה, אף להשתרש באדם. למרות האמור, בכל יהודי קיימת אהבה מוסתרת בלבו להקב"ה גם כאשר אין הוא חש בה בצורה גלויה, ניתן לראות זאת כאשר מכריחים יהודי לכפור בהקב"ה באותו רגע מתעוררת ומתגלה אהבה להקב"ה ואותו יהודי יכול למסור את נפשו כדי לא להפרד מהקב"ה. ותפילה על האדם יש בכוחה לעורר את הטוב הגלום בו - בכול יהודי אשר הוא.

5.     ע"י המצוות נמשך אור מקיף ובדרך ממילא נעשה גם שמירה והצלה מן הרע לפי שאור מקיף מסמא את עיני החיצונים (כמובא בלקוטי תורה לאדמו"ר הזקן פרשת קורח), לכן בנוסף לאמירת התפילה טוב לתת צדקה בכול יום חול לקופת הצדקה לזכות אדם אשר נטה מהדרך הטובה, ובטרם נתינת הצדקה יש לומר הרני נותן צדקה זו לזכות פב"פ, את תוכן הצדקה יש לפרוט ולהעביר לעניים הגונים, עדיף להעביר את הצדקה לעניים אשר יש אלהם קירבה משפחתית מבחינת: עניי ביתך קודמים, אך במידה וב"ה אין כאלה טוב לתת לארגונים הידועים כעושה צדקה, כגון:ארגון אפרת, חסדי נעמי וכו'.

6.     מובא בספר דרך ישרה שער הסגולות עמ' פד: למי שיצא לתרבות רעה ח"ו: יקח לבנה חדשה אחת וכתוב שמו של פלוני ושם אמו וכשם שלבנה זה בוער בתנור אש כן יבער הלב של פלוני בן פלונית לתורה ויתהפך ליבו לשמים לטובה, ואחר כך יאמר הכותב זה עליו גם כן כך ג' פעמים וישים בתנור של אש שהוסק בערב שבת לחלות לחם ויניח שם עד שבת שניה אחר שנאפו החלות, אחר כך יקח משם הלבנה וישים הלבנה בקבר של צדיק אחד והנח שם שבוע אחת ותראה פלאות וזה בדוק ומנוסה.  [נראה כי יש לקחת חרס ולחרוט על החרס "כשם שלבנה זה בוער באש כן יבער הלב של פלוני בן פלונית לתורה ויתהפך ליבו לשמים לטובה" בנוסף יש לומר זאת בקול רם על החרס ג' פעמים, לאחר מכן יש להניח את החרס בתוך תנור ולהדליקו ביום שישי לצורך הכנת חלות לשבת ולהשאיר את החרס בתנור זה לעוד שבוע ולאחר עשיית חלות בשבוע השני יש להוציא את החרס מהתנור (כאשר עברו עליו פעמים ברצף הכנת חלות) ולהניח את החרס בקבר של צדיק. 

7.     במידת האפשר נא להזכיר בתפילה זו את שירן בת שלי ואמנון.