בס"ד

מתנה לחג השבועות

בְּנֵי מִשְׁפַּחַת כֹּהֵן צִפּוּ בְּשִׂמְחָה לְבוֹאוֹ שֶׁל הָאוֹרֵחַ שֶׁלָּהֶם לִכְבוֹד חַג-הַשָּׁבוּעוֹת. הָאוֹרֵחַ יָרוֹן כְּבָר הִתְאָרֵחַ אֶצְלָם מִסְפַּר פְּעָמִים בִּסְעוּדוֹת שַׁבָּת וְהִתְחַבֵּב עַל כֻּלָּם.

בִּמְיֻחָד, צִפּוּ לְיָרוֹן הַיְּלָדִים. הֵם כְּבָר לָמְדוּ מִבִּקּוּרָיו הַקּוֹדְמִים, שֶׁתָּמִיד שְׁמוּרָה עִמּוֹ מַתָּנָה קְטַנָּה עֲבוּרָם. יָרוֹן, שֶׁזָּכָה לְהַכִּיר אֶת אוֹר הַיַּהֲדוּת רַק לָאַחֲרוֹנָה, בִּטֵּא אֶת הִתְלַהֲבוּתוֹ בְּמַתְּנוֹתָיו. סִפְרֵי תְּהִלִּים קְטַנִּים, תְּמוּנוֹת שֶׁל הַמְּקוֹמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, סִימָנִיּוֹת מְעֻטָּרוֹת לְסִפְרֵי קֹדֶשׁ וָעוֹד...

"מְעַנְיֵן מָה יָבִיא הַיּוֹם יָרוֹן..." – הֵעֵז מִיכָאֵל לְדַבֵּר בְּקוֹל עַל צִפִּיּוֹתָיו.

"הוּא לֹא חַיָּב לְהָבִיא כְּלוּם" – הִזְדָּרֵז לְהַזְכִּיר נַחוּם, הָאָח הַגָּדוֹל יוֹתֵר. "וּבְכָל-זֹאת, אִם הוּא יָבִיא, זוֹ בְּוַדַּאי תִּהְיֶה מַתָּנָה הַקְּשׁוּרָה לְחַג-הַשָּׁבוּעוֹת"...

אוּלַי עוּגַת גְּבִינָה? אוּלַי סֵפֶר-תּוֹרָה קָטָן? הַנִּחוּשִׁים הָיוּ רַבִּים וְכָל אֶחָד מִן הַיְּלָדִים שָׁמַר אוֹתָם בְּלִבּוֹ.

סוֹף-סוֹף נִשְׁמְעוּ עַל הַדֶּלֶת הַדְּפִיקוֹת הַמְּיֻחָלוֹת. יָרוֹן נִכְנַס פְּנִימָה בְּבִרְכַּת שָׁלוֹם וּבְחִיּוּךְ. עַל גַּבּוֹ תַּרְמִיל קָטָן וּבְיָדָיו, חֲבִילָה מַלְבֵּנִית גְּדוֹלָה, עֲטוּפָה בִּנְיַר מַתָּנוֹת.

הַיְּלָדִים נָעֲצוּ עֵינֵיהֶם בַּחֲבִילָה הַמִּסְתּוֹרִית. מָה הִיא מְכִילָה? הִיא לֹא נִרְאֵית מַתְאִימָה לְאַף אֶחָד מִן הַנִּחוּשִׁים שֶׁלָּהֶם...

יָרוֹן הִבְחִין בַּמַּבָּטִים וְאָמַר בְּקוֹל מְבֻדָּח: "שָׁלוֹם לָכֶם! שְׁכַחְתֶּם לוֹמַר 'שָׁלוֹם'?".

"שָׁלוֹם, שָׁלוֹם" – מִלְמְלוּ הַיְּלָדִים בְּקוֹל מְבֻיָּשׁ.

יָרוֹן הִנִּיחַ אֶת הַחֲבִילָה שֶׁנִּרְאֲתָה כְּבֵדָה לְמַדַּי, עַל הַשֻּׁלְחָן. "יֵשׁ כָּאן מַתָּנָה קְטַנָּה לַיְּלָדִים לִכְבוֹד הַחַג" – אָמַר כְּמִתְנַצֵּל. "אֲנִי לוֹמֵד דְּבָרִים כָּל-כָּךְ מַלְהִיבִים כָּל הַזְּמַן... הַמַּתָּנָה עוֹזֶרֶת לִי לַחֲלֹק אֶת הַהִתְלַהֲבוּת עִם מִישֶׁהוּ".

הוּא פָּתַח בַּעֲדִינוּת אֶת הָעֲטִיפָה הַגְּדוֹלָה וּלְעֵינֵי הַיְּלָדִים הַמִּשְׁתָּאִים הִתְגַּלָּה – מַדַּף-עֵץ מַקְסִים. לְצִדּוֹ שַׂקִּית עִם בְּרָגִים מַתְאִימִים שֶׁיַּצְמִידוּ אוֹתוֹ לַקִּיר. יַחַד עִם הַמַּדָּף הָיוּ שְׁנֵי סְפָרִים מְכֹרָכִים יָפֶה, חֻמָּשׁ וְסִדּוּר. לְצִדָּם, גַּם קֻפַּת-צְדָקָה קְטַנָּה וּמְקֻשֶּׁטֶת.

מִיכַלִי הַקְּטַנָּה נִגְּשָׁה וְלִטְּפָה בַּעֲדִינוּת אֶת הַמַּדָּף. "יָפֶה...", אָמְרָה בִּשְׂפָתָהּ הַיַּלְדוּתִית. מִיכָאֵל וְנַחוּם הֵעֵזוּ וּפָתְחוּ אֶת הַחֻמָּשׁ וְהַסִּדּוּר  הַיָּפִים. "תּוֹדָה...", הֵם לָחֲשׁוּ בְּבַיְשָׁנוּת לְיָרוֹן. "בֶּאֱמֶת תּוֹדָה".

"זֶה מִפְּנֵי שֶׁלָּמַדְתִּי עַל כָּךְ שֶׁכֻּלָּנוּ מִתְפַּלְּלִים בְּכָל בֹּקֶר 'וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ' – זֹאת אוֹמֶרֶת, שֶׁבֶּאֱמֶת לְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ יֵשׁ חֵלֶק בַּתּוֹרָה! גַּם לִילָדִים קְטַנִּים, וַאֲפִלּוּ לִקְטַנְטַנִּים, יֵשׁ חֵלֶק בַּתּוֹרָה".

"אֲנִי מֵבִין שֶׁבִּגְלַל זֶה, הֵבֵאתָ אֶת הַחֻמָּשׁ...", פָּנָה אֵלָיו נַחוּם בִּשְׁאֵלָה חֲכָמָה. "הַחֻמָּשׁ יַעֲזֹר לַ'חֵלֶק שֶׁלָּנוּ' בַּתּוֹרָה. אֲבָל הַסִּדּוּר וְקֻפַּת הַצְּדָקָה... אֵיךְ הֵם מִתְקַשְּׁרִים לְחַג-הַשָּׁבוּעוֹת וּלְמַתַּן-תּוֹרָה?".

"חַג-הַשָּׁבוּעוֹת כּוֹלֵל בְּתוֹכוֹ אֶת שְׁלוֹשֶׁת הַמַּרְכִּיבִים הַהֶכְרֵחִיִּים שֶׁל עֲבוֹדַת ה'" – גִּלָּה יָרוֹן לַיְּלָדִים. "גַּם תּוֹרָה, גַּם עֲבוֹדָה, וְגַם גְּמִילוּת-חֲסָדִים...

"הַתּוֹרָה – זֶה בָּרוּר. עַל הַר-סִינַי קִבְּלוּ בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה. הָעֲבוֹדָה – זוֹ תְּפִלָּה. בִּשְׁעַת מַתַּן-תּוֹרָה 'פָּרְחָה נִשְׁמָתָן' שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וְזֶהוּ עִנְיַן הַתְּפִלָּה, דְּבֵקוּת בֶּאֱלֹקוּת וְהִשְׁתַּפְּכוּת הַנֶּפֶשׁ. וּגְמִילוּת-חֲסָדִים – הַפָּסוּק אוֹמֵר: 'וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת לַה' אֱלֹקֶיךָ מִסַּת נִדְבַת יָדְךָ אֲשֶׁר תִּתֵּן...'. הַתּוֹרָה מְצַוָּה שֶׁבְּחַג-הַשָּׁבוּעוֹת נִפְתַּח אֶת יָדֵינוּ בְּנִדְבַת קָרְבָּנוֹת 'שַׁלְמֵי שִׂמְחָה' וְנַזְמִין כַּמָּה שֶׁיּוֹתֵר אֲנָשִׁים לֶאֱכֹל מֵהֶם.

"מִכֵּיוָן שֶׁבְּחַג-הַשָּׁבוּעוֹת נִתְּנָה לָנוּ הַתּוֹרָה בִּזְכוּת הַיְּלָדִים שֶׁלָּקְחוּ עַל עַצְמָם לִהְיוֹתעֲרֵבִים לְכָךְ שֶׁהַתּוֹרָה תִּשָּׁמֵר, לָכֵן מַגִּיעָה לָהֶם בְּחַג-הַשָּׁבוּעוֹת, כָּזוֹ מַתָּנָה. מַתָּנָה שֶׁמְּיַצֶּגֶת אֶת שְׁלוֹשֶׁת הַקַּוִּים: חֻמָּשׁ, סִדּוּר, וְקֻפַּת-צְדָקָה".

"וְהַמַּדָּף?" – שָׁאַל מִיכָאֵל בִּתְמִימוּת. "גַּם הוּא מְסַמֵּל מַשֶּׁהוּ חָשׁוּב שֶׁקָּשׁוּר לְמַתַּן-תּוֹרָה?".

"בְּהֶחְלֵט" – צָחַק יָרוֹן. "אֶת הַמַּדָּף יֵשׁ לְהַצְמִיד לַקִּיר. הַמַּדָּף מְסַמֵּל אֶת הַקְּבִיעוּתשֶׁצְּרִיכָה לִהְיוֹת לַעֲבוֹדַת ה' שֶׁלָּנוּ. הַחֻמָּשׁ, הַסִּדּוּר וְקֻפַּת הַצְּדָקָה יִהְיוּ מֻנָּחִים עָלָיו בְּאֹפֶן קָבוּעַ, וַאֲנִי בָּטוּחַ שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם שִׁמּוּשׁ מוֹעִיל".

יָרוֹן פָּנָה לִטְעֹם מֵהַשְּׁתִיָּה שֶׁהוּכְנָה עֲבוּרוֹ, וְנַחוּם רָץ לְהָבִיא מַבְרֵג...

עסקת החיים

בִּהְיוֹתוֹ בֶּן שָׁלוֹשׁ הִתְיַתֵּם מֵאָבִיו. שְׁנָתַיִם אַחַר-כָּךְ הִתְיַתֵּם גַּם מֵאִמּוֹ. דּוֹדוֹ אֲסָפוֹ לְבֵיתוֹ וּמְסָרוֹ לִ'מְלַמֵּד' שֶׁיְּלַמְּדוֹ תּוֹרָה, אוּלָם בַּחֲלֹף הַזְּמַן הִתְבָּרֵר כִּי הַיֶּלֶד לֹא נֵחַן בִּיכֹלֶת לִמּוּד. בְּעוֹד חֲבֵרָיו מִתְקַדְּמִים, נוֹתַר הַיֶּלֶד הַיָּתוֹם מֵאָחוֹר, וְאַךְ בְּקֹשִׁי רַב הִצְלִיחַ לִלְמֹד אֶת בִּרְכוֹת הַנֶּהֱנִין.

כְּשֶׁהָיָה הַיֶּלֶד בֶּן שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה הִתְיָאֲשׁוּ קְרוֹבָיו מֵהַסִּכּוּי שֶׁיַּצְלִיחַ לְהִתְקַדֵּם בְּלִמּוּדָיו, וּמְסָרוּהוּ לַעֲבוֹדָה אֵצֶל פֶּחָח. שָׁם לְפָחוֹת יִלְמַד מִקְצוֹעַ וְיוּכַל לְפַרְנֵס אֶת מִשְׁפַּחְתּוֹ בֶּעָתִיד.

הַפֶּחָח הָיָה יְהוּדִי יְרֵא-שָׁמַיִם, וּבְמַהֲלַךְ עֲבוֹדָתוֹ עִם הַנַּעַר לִמְּדוֹ אֶת הַבְּרָכוֹת וְכַמָּה פִּרְקֵי תְּהִלִּים. אֶת מְלֶאכֶת הַפֶּחָחוּת קָלַט הַנַּעַר הֵיטֵב, וּלְאַחַר שָׁנִים אֲחָדוֹת פָּתַח, בְּעִידוּדוֹ שֶׁל הַפֶּחָח, בֵּית-מְלָאכָה מִשֶּׁלּוֹ. הַנַּעַר הִשְׂתַּכֵּר הֵיטֵב וְהַבְּרָכָה שָׁרְתָה בְּמַעֲשֵׂי יָדָיו, אוּלָם תָּמִיד בָּכָה עַל שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִלְמֹד.

כְּשֶׁהִגִּיעַ לְפִרְקוֹ נָשָׂא לְאִשָּׁה בַּת יְהוּדִי כַּפְרִי פָּשׁוּט, זַפָּת. יְדִיעוֹתֶיהָ שֶׁל הָאִשָּׁה הַצְּעִירָה הָיוּ פְּחוּתוֹת אַף מִשֶּׁל בַּעֲלָהּ, אַךְ הִיא הָיְתָה תְּמִימָה וּכְשֵׁרָה.

פַּעַם אַחַת תִּנָּה הָאִישׁ אֶת כְּאֵבוֹ לִפְנֵי תַּלְמִיד-חָכָם בֶּן הָעֲיָרָה, וּשְׁאָלוֹ בִּבְכִי מָה יוּכַל לַעֲשׂוֹת כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה בַּתּוֹרָה. תְּשׁוּבָתוֹ הָיְתָה כִּי אִם יַחְזִיק בַּסֵּתֶר יְדֵי לוֹמְדִים, יֵחָשֵׁב הַדָּבָר בְּעֵינֵי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא כְּאִלּוּ לָמַד תּוֹרָה בְּעַצְמוֹ. מֵאָז תָּמַךְ הַפֶּחָח בִּבְנֵי-תּוֹרָה בְּיָד נְדִיבָה.

בְּעַיְרָתָם נָהַג נֹהַג נָאֶה, שֶׁכַּאֲשֶׁר אוֹרֵחַ בָּא לָעֲיָרָה, הָיוּ בַּעֲלֵי-הַבָּתִּים עוֹרְכִים הַגְרָלָה וְהַזּוֹכֶה הָיָה מְקַבֵּל אֶת הָאוֹרֵחַ לְבֵיתוֹ. פַּעַם אַחַת, כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ לָעֲיָרָה תַּלְמִיד-חָכָם שֶׁהָיָה חוֹלֶה וּמָלֵא פְּצָעִים בְּכָל גּוּפוֹ, זָכָה בַּגּוֹרָל מְיֻדָּעֵנוּ הַפֶּחָח.

הוּא לֹא חָסַךְ מַאֲמָץ כְּדֵי לְהָקֵל אֶת סִבְלוֹ שֶׁל אוֹרְחוֹ. בְּמוֹ-יָדָיו טָרַח לְנַקּוֹתוֹ וְלִמְשֹׁחַ אֶת פְּצָעָיו, וְהֶעֱמִיד חֶדֶר מְיֻחָד לִכְבוֹדוֹ, וְאַף הִפְצִיר בּוֹ לְהִשָּׁאֵר עוֹד בְּבֵיתוֹ. יוֹם אֶחָד, בְּמַהֲלַךְ הַטִּפּוּל בּוֹ, שָׁאַל אֶת הָאוֹרֵחַ לְסִבַּת תַּחְלוּאָיו. עָנָה לוֹ הָאוֹרֵחַ, כִּי לְאַחַר שֶׁהִשִּׂיג בְּקִיאוּת בַּשַּׁ"ס שָׁאַף לִהְיוֹת בָּקִי גַּם בָּרִאשׁוֹנִים וּבָאַחֲרוֹנִים וּבִשְׁאָר מִכְמַנֵּי הַתּוֹרָה. עַל-כֵּן הִתְעַנָּה תַּעֲנִיּוֹת רַבּוֹת, מִתּוֹךְ לִמּוּד בְּהַתְמָדָה גְּדוֹלָה, וּמֵרֹב הַתַּעֲנִיּוֹת חָלָה.

הַדָּבָר הִכְנִיס מַחְשָׁבָה לְרֹאשׁוֹ שֶׁל הַפֶּחָח: גַּם הוּא יַרְבֶּה בְּתַעֲנִיּוֹת, וְאוּלַי עַל-יְדֵי כָּךְ יִזְכֶּה לִהְיוֹת בֶּן-תּוֹרָה. הוּא צָם יָמִים שְׁלֵמִים וְהִרְבָּה לָשֶׁבֶת בַּיַּעַר בֵּין חֲרָקִים וּנְמָלִים וְלִקְרֹא תְּהִלִּים בִּבְכִיּוֹת.

פַּעַם אַחַת, בְּיָשְׁבוֹ בַּיַּעַר, נִגַּשׁ אֵלָיו הֵלֶךְ יְהוּדִי, וּשְׁאָלוֹ לְסִבַּת בִּכְיוֹ. הִתְרַשֵּׁם מְאוֹד הַפֶּחָח מֵאֲרֶשֶׁת פָּנָיו שֶׁל הָאִישׁ, וְהֵשִׁיב: "אֲנִי שׁוֹאֵף בְּכָל לִבִּי לִלְמֹד תּוֹרָה, אוּלָם לֹא זָכִיתִי לְהָבִין בָּהּ. עַל כָּךְ אֲנִי מֵצֵר וּבוֹכֶה, אוּלַי יְזַכֵּנִי ה' לְהָאִיר אֶת מוֹחִי בַּתּוֹרָה".

"יָכוֹל אֲנִי לָתֵת לְךָ אֶת מְבֻקָּשְׁךָ", אָמַר הָאִישׁ, "אִם תַּסְכִּים לִתְנָאַי".

פְּנֵי הַפֶּחָח נָהֲרוּ וְהָאִישׁ הִמְשִׁיךְ וְאָמַר: "אֶת כָּל רְכוּשְׁךָ עָלֶיךָ לִמְסֹר לִי בְּמַתָּנָה וְלַחְתֹּם עַל כָּךְ בִּשְׁטָר. תֵּאָלֵץ לַעֲזֹב אֶת בֵּיתְךָ וּלְהִתְלַוּוֹת אֵלַי לְשָׁלוֹשׁ שָׁנִים. וַאֲנִי מַבְטִיחְךָ שֶׁתִּהְיֶה בֶּן-תּוֹרָה".

מִהֵר הַפֶּחָח לְהַבִּיעַ אֶת הַסְכָּמָתוֹ, אַךְ הַהֵלֶךְ שְׁלָחוֹ לְהִתְיַעֵץ קֹדֶם-כֹּל עִם אִשְׁתּוֹ וְעִם חָמִיו, וְאָמַר כִּי בְּעוֹד שְׁמוֹנָה יָמִים יָשׁוּב לִשְׁמֹעַ אֶת תְּשׁוּבָתוֹ.

הָאִשָּׁה נֵאוֹתָה מִיָּד. "הֲלוֹא כָּל הַשָּׁנִים אַתָּה מִצְטַעֵר עַל שֶׁלֹּא זָכִיתָ לִהְיוֹת בֶּן-תּוֹרָה,  וְעַתָּה נִתְּנָה לְךָ הַהִזְדַּמְּנוּת", אָמְרָה. "אֲנִי מְוַתֶּרֶת עַל הַכֹּל וּבִלְבַד שֶׁתִּזְכֶּה לְכָךְ. אַךְ אֱמֹר לָאִישׁ כִּי גַּם לִי תְּנַאי: קֹדֶם שֶׁנַּעֲבִיר לִרְשׁוּתוֹ אֶת כָּל רְכוּשֵׁנוּ, יָבוֹא לְהִתְאָרֵחַ אֶצְלֵנוּ לִסְעוּדַת עֶרֶב, וְנִזְכֶּה בְּעוֹד מִצְוָה שֶׁל הַכְנָסַת אוֹרְחִים".

לְעֻמָּתָהּ, טָעַן חָמִיו כִּי לֹא מִתְקַבֵּל עַל הַדַּעַת לַעֲזֹב אִשָּׁה וִילָדִים הַצְּרִיכִים לְפַרְנָסָתוֹ. בְּלִבּוֹ שֶׁל הַפֶּחָח הִתְעוֹרְרוּ לְבָטִים. וְשׁוּב אִשְׁתּוֹ הִיא שֶׁעוֹדְדָה אוֹתוֹ: "אִם הִתְעוֹרֵר בְּךָ סָפֵק, סִימָן שֶׁרְצוֹנְךָ לִהְיוֹת בֶּן-תּוֹרָה לֹא הָיָה כֵּן וַאֲמִתִּי. לוּ רָצִיתָ בְּלֵב שָׁלֵם, הָיִיתָ מַחְלִיט מִיָּד לְהֵעָנוֹת לִדְרִישׁוֹתָיו שֶׁל הַיְּהוּדִי וְלִזְכּוֹת לִהְיוֹת בֶּן-תּוֹרָה".

דְּבָרֶיהָ הִכְרִיעוּ אֶת הַכַּף. בְּהַגִּיעַ הַמּוֹעֵד מָסַר לָאִישׁ אֶת הַסְכָּמָתוֹ. הָאִישׁ נַעֲנָה לְבַקָּשַׁת הָאִשָּׁה וּבָא לְהִתְאָרֵחַ בְּבֵיתָם. הוּא מָצָא שֻׁלְחָן עָרוּךְ וְעָלָיו מַפָּה חֲגִיגִית, כֵּלִים נָאִים וּמַאֲכָלִים מְשֻׁבָּחִים, וְגַם נֵרוֹת חַג רַבִּים. כְּשֶׁשָּׁאַל לְסִבַּת הַחֲגִיגָה, לֹא יָדַע הַפֶּחָח לַעֲנוֹת, וּבִקֵּשׁ מֵאִשְׁתּוֹ לְהַסְבִּיר זֹאת.

אָמְרָה הָאִשָּׁה: "יוֹם חַג לִי מִשְּׁתֵּי סִבּוֹת: הָאַחַת, מִצְוַת הַכְנָסַת אוֹרְחִים. אוּלָם הַשְּׁנִיָּה וְהָעִקָּרִית הִיא, שֶׁאִם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא רוֹצֶה לָקַחַת מֵהָאָדָם אֶת רְכוּשׁוֹ, הַרְבֵּה דְּרָכִים לַמָּקוֹם, וּמִקְּצָתָן כּוֹאֲבוֹת מְאוֹד. לָנוּ עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא חֶסֶד בְּלָקְחוֹ מֵעִמָּנוּ אֶת כָּל רְכוּשֵׁנוּ, וְתַחְתָּיו הוּא נוֹתֵן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה. הָאֵין זֶה יוֹם חַג?".

הָעִסְקָה סֻכְּמָה. הַבַּיִת וְכָל אֲשֶׁר בּוֹ עָבַר לִרְשׁוּת הָאִישׁ. בַּבֹּקֶר, לִפְנֵי צֵאתָם, אָמַר הַיְּהוּדִי לְאֵשֶׁת הַפֶּחָח כִּי הוּא מַתִּיר לָהּ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּבַּיִת וְלִזְרֹעַ בַּשָּׂדֶה, וּבֵרֵךְ אוֹתָהּ וְאֶת יְלָדֶיהָ.

וְאָכֵן, בְּשָׁלוֹשׁ הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה הִתְפַּרְנְסָה הָאִשָּׁה בְּכָבוֹד מִיְּבוּל הַשָּׂדֶה. כְּשֶׁנִּסְתַּיְּמוּ הַשָּׁנִים חָזַר בַּעֲלָה. הֵם הֶעֱתִיקוּ אֶת מְגוּרֵיהֶם לְעִיר אַחֶרֶת, וְשָׁם הוֹסִיף הָאִישׁ לַעֲסֹק בְּפֶחָחוּת בְּהַצְלָחָה, אַךְ עַתָּה הָיָה צַדִּיק נִסְתָּר וּבַעַל יְדִיעָה נִרְחֶבֶת בַּתּוֹרָה.

אֶת הַסִּפּוּר סִפֵּר הָאַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן, רַבִּי שְׁנֵיאוֹר-זַלְמָן מִלַּאדִי, בַּעַל הַתַּנְיָא, וְהוֹסִיף: "בְּעוֹלַם הָאֱמֶת נִתַּן לַפֶּחָח מָקוֹם בְּהֵיכָל בְּנֵי-הַתּוֹרָה, וּלְאִשְׁתּוֹ מָקוֹם בְּהֵיכַל הַנָּשִׁים הַצַּדְקָנִיּוֹת. וּבְכָל פַּעַם שֶׁמַּעֲלִים אוֹתוֹ לְמַדְרֵגָה נַעֲלֵית יוֹתֵר, מַעֲלִים גַּם אֶת הָאִשָּׁה וּמַכְרִיזִים כִּי כָּל לִמּוּדוֹ בִּזְכוּתָהּ הוּא".

וְסִיֵּם: "הַיְּהוּדִי הַהֵלֶךְ הָיָה הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב, קֹדֶם הִתְגַּלּוּתוֹ".