משפחתו עדיין לא שומרת תורה ומצוות. הוא – כן. הוא חזר בתשובה באמצעות חסידי חב"ד והפך לתלמיד ישיבה. עד מהרה התאקלם באווירה הייחודית של לימוד תורה מתוך דיבוק חברים אמיתי. בינו לבין תלמידים אחרים בישיבה, שרובם חסידים מבטן ומלידה, נרקם קשר הדוק והוא חש כמו 'דג במים'.
 
המעידה הקשה התרחשה כמה שנים לאחר מכן. הוא כבר סיים את חוק לימודיו בישיבה – במרכז חב"ד העולמי שבניו-יורק – וחיפש לעצמו מקור פרנסה. הטעות הגדולה הייתה שהוא החל לעבוד במקום מנוער לחלוטין מאווירה של קיום תורה ומצוות – במסעדה, אי שם באחד מרחובות המטרופולין הגדול.
 
הזיקה היהודית של המסעדה הסתכמה בכך, שהבעלים יהודי ושהיא סגורה בשבת. העובדים במקום לא היו כולם יהודים ומיודענו לא הצליח לשמור על עצמו מוגן מפני השפעתם. בשעות הרבות ששהה שם מדי יום, התפתח קשר של ממש בינו לבין אחת המלצריות, גויה ממוצא איטלקי, והוא מצא את עצמו מבלה שעות רבות ביממה בשיחות עמה. מכאן, הדרך אל התהום הפעורה הייתה כמעט בלתי נמנעת.
 
כאשר אחד מחבריו הנאמנים, נתן אברהם, התוודע לסיפור הנורא, הספיק מיודענו לבקר כבר כמה פעמים בבית הוריה של המלצרית הגויה. הללו התלהבו מאוד מהצעיר היהודי החכם והכריזמטי, וטיפחו מאוד את הקשר של בתם עמו.
 
למרבה האירוניה, נמנע הבחור מלאכול בבית הגויים, משום שמטבחם כמובן לא מתנהל לפי כללי הכשרות, בו בזמן שהמשיך לשקוע בבוץ הידידות ההרסנית עם בתם. מצד אחד, המשיך לחבוש כיפה שחורה ואף הקפיד להתפלל שלוש פעמים ביום בבית מדרשו של הרבי מליובאוויטש מלך המשיח. ומצד שני, כבר דיבר עם הגויה על אפשרות של נישואי תערובת, שהשם ישמור. הוא הרגיש מכושף. כמו נהג הדוהר אל התהום, בשלב בו איבד שליטה על מכוניתו.
 
לילה שלם ישבו הבחור, ידידו נתן וידיד נוסף ושוחחו מלב אל לב. כאשר נפרדו, לקראת שחר, הייתה הרגשה כי משהו זע בלבו והוא החליט למצוא את הדרך להתנתק מהגויה. אבל עד מהרה התנפצו התקוות. ברגע שהבחור הגיע למסעדה, הוא חש כמו מסומם אחרי הגויה, והדחיק אל תהומות הנשייה את כל קורות הלילה.
 
נקפו כמה חודשים. במהלכם, חזר נתן לישראל, אך לבו היה נתון בחלקו לאותו חבר שנותר בניו-יורק, לכוד בדרך החתחתים. תפילות רבות הקדיש למענו. בכל מאודו קיווה שפתאום תאורנה עיניו והוא יימלט מהמצב הנורא בו נמצא.
 
ואז זה הגיע. שיחת טלפון שקיבל נתן מאותו בחור, נפתחה במשפט המרעיש: "זהו. עזבתי אותה. לצמיתות!".
 
ההלם הראשוני גרם לנתן לאבד את לשונו. הוא התקשה למצוא את המילים הראויות לתגובה. "נתן, אתה אתי?", וידא הבחור. "אני נמצא בארץ. הגעתי כרגע לבית הוריי ישירות משדה התעופה. אני מותש לגמרי ממה שעבר עליי, אך היה לי חשוב למהר לבשר לך. אנוח מעט ואז אשוב אליך ואספר לך כיצד התרחש הנס. כן! זה נס!", נשבר קולו.
 
ומה באמת קרה? יומיים קודם לכן, כבר אחז הבחור בשלב בו תכנן יחד עם הגויה לנדוד לקליפורניה ולבנות שם חיים משותפים, לא עלינו. בבוקרו של יום היה עד לשיחה שקיים הבעלים של המסעדה עם מכר ותיק, חסיד חב"ד, ובה התוודה לפניו כי קשה לו לשמור שבת. "כל המסעדות לידי פתוחות גם בשבת וגורפות רווחים הגונים. הניסיון לא לפתוח בשבת קשה מנשוא!".
 
"אני מבין אותך", אמר לו החסיד. הוא סיפר לבעלים על יהודי שהגיע לרבי ואמר לו כי הוא מיודד עם גויה ומאוד קשה לו להתנתק ממנה, והרבי הביט עליו בחום והשיב כי הוא (הרבי) מקנא בו! הרבי הסביר לו, כי כאשר משמים מעמידים יהודי בניסיון – נותנים לו כוחות לעמוד בו. "אני מעולם לא הועמדתי בניסיון כזה ולכן אין לי את הכוחות המיוחדים שאתה קיבלת. ועל כך – על הכוחות הגדולים שקיבלת – יש סיבה לקנאות בך!".
 
המילים המדהימות הכו בתודעתו של הבחור, שהקשיב מהצד. הוא חש שהן מיועדות אליו לא פחות מאשר אל הבעלים של המסעדה. בו ברגע גמלה בו החלטת בזק. הוא פנה אל בעל הבית בבקשה לקבל יום חופשי משום שלא חש בטוב. עוד לפני שהגויה הגיעה למסעדה, מיהר לתחנת הרכבת התחתית ועשה את דרכו לביתו.
 
בדרך, עלה על הרכבת מכר שלו, שסיפר לו כי בעבר היה לו קשר עם צעירה גויה – וברגע של אמת, החליט לעזוב אותה. תזמון מושלם מזה לא יכול היה להיות.
 
בהמשך היום, התקשרה אליו הגויה כמה פעמים, אך הוא לא ענה לה. בשלב מסוים, כאשר חשש שלא יעמוד בפיתוי, נטל את מכשיר הטלפון הסלולארי וניפץ אותו לרסיסים...
 
זכה אותו בחור להקים בית בישראל, משפחה חסידית לתפארת. הכול – בזכות מילותיו של הרבי, ששמע בעקיפין.