דרך ארוכה אבל קצרה!
נכתב על ידי שניאור, 6/5/2012
דרך ארוכה אבל קצרה
דרך עבודת ה' בספר התניא גם היא דרך ארוכה וקצרה. תיאורטית, ישנם דרכים קצרות יותר, שבהן ניתן לקפוץ מעבר להבדלים ידועים, ולגמוע מרחקים עצומים באמצעות 'קיצורי דרך' רוחניים. ואולם, הבעיה היא שאותם קיצורי דרך, אינם אמינים. מקצתם מסוכנים ומקצתם תיאורטיים לגמרי. דרך התניא היא דרך ארוכה, אך כיוון שהמבנה שלה הוא מבוסס היטב, הרי היא בסופו של דבר – דרך קצרה.
ג סיון התש"ע (16.05.2010)
נקודת המפתח של הספר היא במובן זה באופטמיזם שלו; בהנחה שאדם יכול לעשות, ולא רק לעשות את הדבר, אלא גם את הקירבה ("קרוב"). לשנות את עצמו בפיו ובלבבו, ליצור בעצמו רגשות וחוויות ולבנות את נפשו בדרך חדשה.
הספר מבאר איך דבר ה' והקב"ה בעצמו – קרובים מאוד, דווקא אל האדם. להראות שאפשר להגיע לדרגות גבוהות ולדביקות באלוקי על ידי דרך מסוימת של עבודה, המתוארת בתניא.
את הדרך הזו מגדיר האדמו"ר הזקן – בעל התניא, בשלוש מילים: "בדרך ארוכה וקצרה" ושלוש מילים אלו הן אולי ההגדרה התמציתית ביותר לשיטתו של בעל התניא. הביטוי "בדרך ארוכה וקצרה" מושאל מהסיפור התלמודי על רבי יהושוע בן חנניה, שפגש פעם תינוק על פרשת דרכים ושאל אותו באיזו דרך יכול להגיע לעיר? הראה לו התינוק שתי דרכים ואמר לו: זו דרך ארוכה וקצרה, והשניה הינה קצרה וארוכה. רבי יהושוע בחר בדרך הקצרה והארוכה. באמצע הדרך התברר לו שאכן מבחינת מרחק דרך זו הינה קצרה, אבל היא מלאה מכשולים, וכמעט בלתי ניתנת למעבר. הדרך הארוכה והקצרה לעומת זאת, נראית תחילה מסובכת, מפותלת ומורכבת יותר, אבל היא התבררה כדרך בטוחה המובילה אל המטרה.
דרך עבודת ה' בספר גם היא דרך ארוכה וקצרה. תיאורטית, ישנם דרכים קצרות יותר, שבהן ניתן לקפוץ מעבר להבדלים ידועים, ולגמוע מרחקים עצומים באמצעות 'קיצורי דרך' רוחניים. ואולם, הבעיה היא שאותם קיצורי דרך, אינם אמינים. מקצתם מסוכנים ומקצתם תיאורטיים לגמרי, ולמעשה אינם ניתנים למעבר.
לפעמים, נדמה לאנשים שאפשר לבצע קיצור דרך מסוים, אך רבים ניסו ונכשלו, כאשר מצאו בדרך זו תהומות שלא נראו מלכתחילה. יכול אדם ליצור בתוכו 'להבה של קש', וכשם שהיא מתלהבת מהר, כך היא דועכת מהר, והאדם נשאר כפי שהיה – באותה דרגה ובאותו מקום, אם לא למטה מכך.דרך התניא היא דרך ארוכה, שכן, אין היא מבטיחה לאדם שירגיש מיד התעלות הנפש. אין היא דרך של קפיצה מדרגה לדרגה, של דילוג מענין לענין, שעל ידו יכול להפוך אדם פשוט לאיש רם המעלה. זו דרך של הרבה עבודה, תירגול ואימון, ומעט מאוד 'אימוציות טהורות'. זו דרך של עבודה קשה בחכמה, בינה ודעת כדי ליצור את המבנים של ההכרה והרגש. זו דרך של עבודה מלמטה שאינה סומכת על השראה מלמעלה. ודרך זו הבנויה באופן סיסטמתי מצד אחד, ובאופן מורכב ומסובך מאוד מצד שני, היא אכן דרך ארוכה, אך כיוון שהמבנה שלה הוא מבוסס היטב, הרי היא בסופו של דבר – דרך קצרה.
דברים אלה ניכרים גם בצורה שבה נכתב הספר. בספר יש מעט מאוד קטעים הגורמים להתלהבות הנפש ולהרגשה מיידית של התעלות. בכוונת מכוון נראים הדברים פשוטים ואפורים. אין כאן הברקות פתע היוצרות התפעמות ראשונית של: "מה יפה ומה גדול!". את היופי הפנימי והחיצוני שבספר מגלה הלומד רק כאשר הוא נכנס ומתעמק בו שוב ושוב. הסגנון המאופק אינו מגלה – אלא על ידי מאמץ, את עומק התכנים, כמו את עוצם הרגש הטמון בו. כל הלומד בספר פעם שניה נגלה בו יותר ממה שמצא בו בפעם הראשונה ובשלישית עוד יותר מבשניה.
לדרך זו קורא המחבר: "דרך ארוכה וקצרה", ובכך הוא חורז את הדברים לראשיתם: "כי קרוב אליך הדבר מאוד", שאף שהוא קרוב מאוד – הדרך הקצרה יותר היא הדרך הארוכה יותר.
למרות שהדרך היא ארוכה – שהדרישות שבה הן מפורשו ומדויקות: שהאדם יעבוד, יעבוד ויעבוד, הרי בכל זאת המתייגע באמת זוכה לעזרת ה' – להתנוצצות וסיוע מלמעלה בעבודה.
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)