"הביאו את כל המעשר אל בית האוצר ויהי טרף בביתי ובחנוני נא בזאת אמר ה' צבאות" (הפטרת שבת הגדול)
31/3/2021
"הביאו את כל המעשר אל בית האוצר ויהי טרף בביתי ובחנוני נא בזאת אמר ה' צבאות" (הפטרת שבת הגדול)
ביהדות מסופר מסופר על שני עשירים מופלגים, ראובן ושמעון, שישבו בסעודת המשתה של יום הפורים, אכלו ושתו ושמחו. והנה, בדרך כלל אין העשירים אוהבים לספר איך הגיעו לעשרם, אבל בשעת סעודת המשתה נכנס יין יצא סוד.
קם ראובן והתחיל לספר לאמר: "כל עשרי בא לי הודות לרב המקומי, רב פלוני, כי בהיותי פעם בעת דרשתו, שמעתי שהיה אומר (על פי הגמרא בבא מציעא נט ע״א 'אוקירו לנשייכו כי היכי דתתעתרו') שכל המכבד את אשתו במלבושים נאים ובתכשיטי כסף וזהב יקרים זוכה לעושר גדול.
את חטאי אני מזכיר היום, כי קודם ששמעתי דרשה זו הייתי מקמץ מאד מלקנות מלבושים לאשתי, אך מאותו היום ששמעתי את הדרשה הייתי דוחק את עצמי וקונה לאשתי תכשיטים ומלבושים נאים יותר מכפי יכולתי, ומכבד אותה בכל כחי, ומאז הצלחתי להתעשר עושר רב, וארובות השמים נפתחו, להמטיר עלי שפע רב של עושר, שבכל אשר אני פונה אני מצליח, תהילות לק-ל יתברך".
ויען שמעון ויאמר: "גם סיבת עשרי היא בזכות דרשה ששמעתי מאותו רב, שהיה דורש (על פי הגמרא תענית ט ע״א והתוספות שם) 'עשר תעשר, עשר בשביל שתתעשר', כי מי שנותן מעשר מכל נכסיו ורווחיו לצדקה לעניים, מתעשר, והאמנתי בדבריו באמונה שלמה, ומאז הייתי נותן בעין יפה מכל נכסי ורווחי מעות מעשר לעניים, ליתומים ולאלמנות, ואכן נפתחו ארובות השמים והריקו עלי ברכה עד בלי די בעושר מפלג, ואני חייב לתת תודה לרב כי בסיבת דרשתו נעשיתי לעשיר גדול".
"אבל האמת אגיד" - המשיך שמעון ואמר - "שכעת אני מתרעם עליו, שכן הדרשה שאמר באוזניך לכבד את האשה במלבושים ובתכשיטים, היא יותר טובה ונוחה, כי הלא כל מה שאתה מוציא לצורך הלבשה וקישוט - הכל נשאר אצלך בביתך, וכל פעם שאתה רואה את אשתך במלבושיה הנאים ובתכשיטיה היקרים, אתה נהנה מזה, כי חן אשה על בעלה (סוטה מז), לא כן אני ששמעתי רק את הדרשה אודות המעשר, ובכל חודש וחודש הנני מזיל הון תועפות מכל נכסי ורווחי לעניים, ואין לי שום תועלת מכספי המעשר, ולכן חמסי על הרב, שלא אמר את כל סגולות העושר שיש לו בדרשה אחת, שכל אחד יברר לו את אשר ימצא חן בעיניו לטובתו ולעשרו".
למחרת היום הלך שמעון אל הרב ואמר לו: "קודם כל, אדוני הרב, אני מודה לכבודו על דרשותיו הנפלאות הנאמרות בטוב טעם ודעת, על פי מאמרי רבותינו הקדושים, ואשר בזכות שבאתי פעם לדרשתו ושמעתי את דברות קדשו, התעשרתי.
אבל, יש לי תרעומת על כבודו, מדוע לא הזכיר את העצה השנייה לעושר, ששמע אותה חברי ראובן, והיא - לכבד את האשה ולקנות לה מלבושים נאים ותכשיטים יקרים, שלדעתי היא עצה טובה יותר, כי הכל נשאר אצל המכבד, ואילו אני צריך לתת את המעשר לעניים ולנצרכים, ולא נשאר בידי מאומה מן המעשר!"
כשמוע הרב את דברי שמעון העשיר, פתח ספר תהלים והראה לו את הכתוב (בפרק מט) "אל תירא כי יעשיר איש כי ירבה כבוד ביתו, כי לא במותו יקח הכל לא ירד אחריו כבודו". וביאר, כי העושר שבא לאדם מכיוון שהרבה כבוד ביתו, ביתו זו אשתו, והמכבדה זוכה לעושר, כאשר עשה ראובן והצליח להתעשר - אל תקנא בו ותאמר הלוואי וגם אני הייתי עושה כמוהו, ולמה לי לתת לאחרים מעשר מכל רווחי. אל תאמר כן, "כי לא במותו יקח הכל" - במותו הבגדים והתכשיטים נשארים כאן, אבל אתה שנתת מעשר - העושר שלך הוא רק בבחינת פרותיהם בעולם הזה, אבל הקרן של מצות הצדקה מובטחת לך לעולם הבא, ומיועד לך שכר גדול ונצחי בעולם הבא.
(נאה דורש)
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
