קראתי  בספר אותיות דליבא של תלמיד של רבש לוי הורוביץ שכתוב
בתורה שאל יתייאש האדם מן הרחמים אפילו אם חרב חדה מונחת על
צווארו.והפירוש הוא כך:

יש מקרים בהם האדם נחתך מן הרוחניות כמו למשל אדם עם חולשה
וכיוצא בזה מחלות נפש וכאלה ועל דברים האלה כתוב אל יתייאש האדם
מן הרחמים אפילו אם חרב חדה מונחת על צווארו.

ועוד פירוש נוסף יש מקרים בהם האדם מאבד את כל הרוחניות שלו
נחתך מן ההרגשה הרוחנית  ואז גם כן צריך לדעת שיחזור אליו
הרוחניות ולא להתייאש מן הרחמים אפילו אם חרב חדה מונחת על
צווארו -  היינו ניתוק מהבורא.