דבר תורה לפרשת וארא- עצה בפרשה
בס"ד כ"ה בטבת התשע"ב
עצה בפרשה – וארא
"וידבר אלקים אל משה ויאמר אליו אני ה', וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב בא-ל שד"י ושמי ה' לא נודעתי להם"(ו, ב-ג)
לאחר שהבורא יתברך יתגלה למשה רבינו ע"ה - אדון הנביאים, במעמד הסנה, הוא נשלח למשימה הגאולה להושיע את
בני ישראל מסבלות מצרים ביד חזקה ובזרועה נטויה. אך מאז שבא אל פרעה תכבד העבודה העל האנשים, וחזר והשיב
לה', למה הרֵעׂתָה לעם הזה וכו'. על כן דיבר אתו אלוקים במשפט כלשון רש"י ז"ל. כי אלוקים מידת דין, אך מיד התערבה
מידת הרחמים שנאמר אני ה'(שמו"ר פ' ו'. תנחומא א).
והאמת שקשה להשיג בדעת את עניין השמות של השם יתברך ומשמעותיהם אך אנסה לפרש את העניין ע"פ הבנתי
הקטנה במה שנוגע לחלקנו בבחינת שבעים פנים לתורה(אותיות דר"ע). ונסביר בסייעתא דשמיא ע"פ מה שמובא בתלמוד
(חגיגה יב): שדי שאמר לעולמו די כלומר בשעה שברא הקב"ה את העולם היה הולך ומתפשט וגער בו והעמידו ע"י שם זה.
מכאן נראה לומר אולי שזה השם יסמל גבול וזמן וזה שנאמר וארא וכו' ופירש רש"י בלשון קצר אל האבות כי בהם היה
מספיק לפעול ע"פ שם שדי בחינת גבול וזמן כפי מעשיהם שהרי הם לא הרהרו אחר מידותיו של הקב"ה כמובא במדרש(שמו"ר פ' ו').
אך למשה רבינו הוצרך לומר שם הוי"ה כי זה השם מידת רחמים כנ"ל בחינת ארך אפיים ורב חסד וזה שנאמר אני ה'.
ומה שנכון שבני ישראל לא זכו מצד מעשיהם שהרי ידוע שהיו במ"ט שערי טומאה וללא התערבותו של השם יתברך
ועוד קצת ולא היינו נגאלים חס ושלום.
וזה שהיה צריך לשתף מידת הרחמים כי מבחינת מידת הדין לא היו זכאים וכן גם להם לא יספיק לפעול שם שדי היינו
גבול וזמן ולמרות שזה השם גם רומז על שידוד מערכת הטבע אך זה בלבד לא יספיק לבני ישראל כי צריך לשתף את
שם הוי"ה בחינת רחמים וחסד כי זה השם במלוי יודין עולה כמניין חסד(72) כדי לקיים את הבטחתו לאבות שנאמר וגם
הקמתי את בריתי אתם וכו'. והשלוב של זכות אבות ומידת החסד כנ"ל יאפשר להתחיל את הגאולה ברחמים ובכך לקיים
נאמן לשלם שכר טוב למתהלכים לפניו.
המצריים מקבלים עשר מכות וסימנך דצ"ך,עד"ש, באח"ב(דם, צפרדע, כינים, ערוב, דבר, שחין, ברד, חשך ומכת בכורות)
שבע ראשונות מתוארות בפרשתנו ושלוש בפרשה הבאה. וצריך להבין למה הוצרך לתת עשר מכות והלא במכה אחת
יכל לגאולם אלא בשביל להחזיר להם את הדעת כי כל הירידה למ"ט שערי טומאה התחילה מחסרון הדעת (כפי שביארנו
בפרשת ויחי ע"ש) וע"י כך נפגעה האמונה בחידוש העולם ע"י השם יתברך כמו שכתוב מקוצר רוח ועבודה קשה(ו, ט), היינו
קטני אמונה כי האיש המאמין באמונה שלמה בה' יתברך הוא בחינת ארך אפיים ואפשר לראות במציאות היום יומית אשר
עובר מה שעובר ולדעתו הדבר לא טוב מתקצרות נשימותיו. ועוד ראיה לדבר שאפילו במכת התשיעית היינו חושך עדיין
היו חלק שלא האמינו שייצאו מעבדות לחירות.
ואפשר אולי עוד לפרש על דרך מה שנאמר במסכת אבות(פ"ה): בעשרה מאמרות נברא העולם ופירשו חז"ל תשעה ויאמר
והם כנגד תשעה ויאמר של המכות , ובראשית גם הוא מאמר כנגד מכת בכורות, כי עיקר כח עם ישראל הוא ע"י כח מעשיו
הגיד לעמו היינו לדעת שה' יתברך לבדו מקיים את העולם בחינת עולם חסד יבנה(תהילים פט), כדי להשריש מחדש את
הדעת והאמונה בהשגחת הבורא יתברך כמו שמובא במדרש שבכל מכה ומכה המצריים היו נפגעים ועם ישראל לא בחינת
חדשים לבקרים רבה אמונתך(איכה ג) וע"י כך נשלם הדעת וכן כל החסרונות מה שיביא לסיום הגלות בע"ה היום כמו אז.
פינת העצה - מתורותיו של רבי נחמן מברסלב
כל הצרות והייסורים והגלות, וכל החסרונות שיש לאדם, הן פרנסה או בנים או בריאות הגוף וכו', הכל הוא רק לפי
ערך חסרון הדעת; וכשנשלם הדעת אזי נשלם כל החסרונות. ועיקר החיים הנצחיים יהיה לעתיד מחמת הדעת,
שתתרבה הדעת, שידעו הכל את ה' יתברך, וע"י זה יכללו באחדותו, ואז יחיו חיים נצחיים כמוהו, כי ע"י הידיעה
ממנו יתברך נכללים בו יתברך, שזה עיקר שעשוע עולם הבא. על כן צריכים לשמור את הדעת והמחשבה מאוד
שיהיה בקדושה, לשמור ממחשבות רעות, ולחשוב תמיד מחשבות בתורה ועבודה, ולהשתדל להגיע לדעת
דקדושה שבו תלוי הכל כנ"ל(סימן דעת, אות ב).
"נר ה' נשמת אדם"
מוקדש, לע"נ מור-זקני מסעוד עמר בן תמו ז"ל, נלב"ע בי"ד במרחשוון התשע"א, תנצב"ה
ולע"נ מרת-סבתי רחל אילוז בת עישה ע"ה, נלב"ע בא' באדר התשס"ז, תנצב"ה
ולע"נ מור-דודי אהרן(אילוז)שקד בן רחל ז"ל, נלב"ע בב' בכסלו התשנ"א, תנצב"ה
ולהצלחת תמר עמר, זיווג הגון ותשובה על תשובה בע"ה
ליאור עמאר - 050-6262044
שבת שלום!
© כל הזכויות שמורות, אין להעתיק או להפיץ לצורכי מסחר, מותר ומצוה להפיץ לזיכוי הרבים בלבד
