"ואשיבה שופטייך בראשונה ושופטייך כבתחילה"
ואשיבה שופטיך כבראשונה ויועצייך כבתחילה
ואשיבה שופטיך כבראשונה ויועצייך כבתחילה:
בנוגע לייעוד הגאולה אומר הנביא : "ואשיבה שופטיך כבראשונה ויועצייך כבתחילה". מבאר הרבי מליובביץ' בפרשת שופטים תנש"א, דמותו של המשיח תכלול בתוכה הן את דמותו של השופט והן את דמותו של היועץ.
יש בזה מה שאין בזה הן מצד המעלה והן מצד החיסרון. השופט הוא דמות מרוממת ונישאת מעל העם הפשוט, הוא פוסק על סמך ידע תורני גבוה אותו השיג והעם אין באפשרותו להשיג את העומק וההיקף של הידע התורני שלו. ואכן, הפסיקה שלו נכפית על בני האדם גם כאשר אינם משיגים את שיקוליו. מעלתו באה לידי ביטוי בידע העצום שלו, אך החיסרון שבאישיותו מתבטא בכך שהאנשים הפשוטים אינם יכולים להשיג את דעתו. לעומת זאת, היועץ, כל מציאותו קיימת בכדי שהעצות שהוא נותן יתקבלו בטוב טעם ודעת אצל בני האדם הבאים להיוועץ איתו. מעלתו מתבטאת בכך "שהאנשים הפשוטים" מקבלים בהבנה את דבריו, אך לאידך אין בהבנות אלה את אותו עומק מופלא כפי שהדבר מתגלה אצל השופט. מעלתו של המשיח שיהיה הן השופט והן היועץ, באה לידי ביטוי בכך שהוא מצליח להעביר ידע מופלא במלים פשוטות שיכולות להתקבל גם אצל אנשים כערכנו.
לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת:
גם בחינוך ילדינו, מן הראוי שנלמד לשלב את שני ההיבטים הנ"ל בדרכינו לחנך אותם. על מנת לגרום לילדים להזדהות איתנו נדרשת מאיתנו ההורים לאפשר להם חוויה של ביטחון בחסותנו כפי שיתבהר להלן:
מחד, נדרש ההורה להיות סמכותי, סמכות שמעניקה יציבות ומציבה גבולות הנחוצים לילד על מנת לחוות ביטחון ורגיעה בחייו, זאת מכיוון שהילד מאופיין בחוסר "דעת", דבר שלא מאפשר לו להתארגן על פי סדרי עדיפויות - מה חשוב, מה קודם ומה אחר כך. מאידך, נדרשת התייחסות רגשית חמה ואוהבת על מנת לתת את האיזון הנחוץ לנפש הילד, דבר הבא לידי ביטוי במאמר חז"ל: "לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת". הסמכות מבטאת את מעמד השופט הנישא, ואילו הגישה הרגשית והחמה מבטאת את עמדת היועץ.
ביטחון כגורם להזדהות:
מבואר בספרי חסידות כי המילה בטחון נובעת מהשורש ב.ט.ח, כאשר המילה בטח כוללת אותיות ב ו-טח. ב מבטא בית ו-טח מבטא טיח, כלומר מה שגורם לשני נפרדים להתאחד ולהיכלל כאחד תחת גג אחד בבית אחד הוא הביטחון. על מנת שהילדים יזדהו עם דרכינו הם צריכים לחוש ביטחון בחסותנו (כל אחד רוצה למצוא חן בעיני החזק), ביטחון זה מתקבל אצלם על ידי יחס ההורים אליהם בשילוב של שמאל דוחה וימין מקרבת.
הסכנה הקיימת מסמכות או אהבה לא מאוזנים:
הורים סמכותיים מדי, או אוהבים מדי, עלולים להתנהג עם ילדם ברכושנות מוגזמת, דבר העלול למנוע מהם את היכולת להתייחס אל אישיותו וכישוריו המיוחדים. הם עלולים לטעות ולחשוב שהם יודעים יותר טוב ממנו מה טעים לו, מה מעניין אותו ואם קר לו או חם. הם שכחו שחז"ל קבעו: "חנוך לנער על פי דרכו" ולא "על פי דרכי שלי ההורה". באופן זה אנו עלולים "לגהץ" את הילד אל תוך דפוסי התנהגות שאינם תואמים את נטיותיו הטבעיות. במקום שהילד יפעל לממש את הפוטנציאל האמיתי הגלום בו, הוא עלול, כתוצאה מחינוך שגוי כזה, להתכחש לכישוריו הטבעיים מתוך ניסיון לרצות את ציפיותיהם של הוריו שאינם תואמים כלל את איכויותיו וכישוריו הטבעיים. לאידך, העדר סמכות עלולה ליצור אנרכיה בעולמו של הילד וזאת מכיוון שהילד, בהיותו חסר דעת, לא יצליח לארגן את חייו - מתי הזמן להכין שיעורים, זמן לשחק, זמן לישון וכו'.
ההכרח בשילוב של סמכות מנושאת עם אהבה מקרבת:
שילוב כזה של סמכות יציבה עם קירבה חמה ואוהבת מהווה תנאי להתפתחות תקינה ונכונה של ילדינו - השילוב של שופט ויועץ. השופט, שאומר יציב ובוטח את הנדרש לעשות ובמקביל היועץ האמפאטי והרגיש ששובה את ליבו על מנת שירצה לקבל את מה שקשה לו להבין
