למה נשלחתי לכאן? / החלק היומי, פרשת ויגש / סיון רהב-מאיר
12/12/2018
אנחנו לא תמיד יכולים להשפיע על המציאות, אבל אנחנו יכולים תמיד להשפיע על הפרשנות שלה. כשיוסף והאחים שלו נפגשים, המציאות היא קשה ומרה. האחים הרי מכרו אותו והפקירו אותו. ובכל זאת, יוסף מצליח לאחד את המשפחה על ידי פרשנות חיובית לעובדות היבשות, על ידי ראייה אופטימית ומלאת אמונה. שימו לב לטקסט המדהים שהוא אומר לאחים, כשהוא מגלה להם שהוא יוסף: *וְעַתָּה אַל תֵּעָצְבוּ וְאַל יִחַר בְּעֵינֵיכֶם כִּי מְכַרְתֶּם אֹתִי הֵנָּה, כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹוקים לִפְנֵיכֶם... וְעַתָּה, לֹא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי הָאֱלֹוקים*. יוסף מסביר איך הוא בעצם נשלח למצרים כדי לעלות שם לגדולה, וכך הוא יכול להציל את המשפחה ואת כל האזור בתקופת הרעב. האחים לא יכולים למחוק את מעשיהם, יוסף לא יכול למחוק את הטרגדיה שעבר – אבל הוא יכול להחליט איך להסתכל עליה. האם להתלונן, לנקום, לנטור, או למצוא את הברכה בתוך הקללה. הוא בוחר בנקודת מבט שיכולה להועיל גם לנו, בכל סיטואציה שאליה ניקלע: *לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹוקים*. אם נשלחתי לכאן, עליי לחשוב איך להפיק מכך תועלת לי ולאחרים.
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
