"הני חמשה ברכי נפשי. כנגד מי אמרן דוד? לא אמרן אלא כנגד הקב"ה וכנגד נשמה: מה הקב"ה מלא כל העולם - אף נשמה מלאה את כל הגוף. מה הקב"ה רואה ואינו נראה - אף נשמה רואה ואינה נראית. מה הקב"ה זן את כל העולם כלו - אף נשמה זנה את כל הגוף. מה הקב"ה טהור - אף נשמה טהורה. מה הקב"ה יושב בחדרי חדרים - אף נשמה יושבת בחדרי חדרים. יבוא מי שיש בו חמשה דברים הללו וישבח למי שיש בו חמשה דברים הללו".

(ברכות י, א)

בכל יצור בעולם יש ניצוץ אינסופי, העושה אותו לחלק מן הבריאה האינסופית. בכל אדם יש נקודה רוחנית אינסופית המחיה אותו, ומכוחה הוא פועל. "נשמת כל חי תברך את שמך" - הנשמה שבאדם מקורה בעולם האינסופי, ומכוחה יכול האדם הסופי לחיות, לפעול ולשאוף אל האינסוף.

הנשמה איננה נראית, אך היא נותנת משמעות לכל חייו של האדם. יכול אדם לחיות את חייו בלא שיחוש את נשמתו, אך אז מאבד הוא את משמעות חייו.

משל למה הדבר דומה, לשבט פרימיטיבי, שלא שמע על החשמל, שקיבל מכונת כביסה. מה יעשו בה? ישתמשו בה כדי להוריד קוקוס מעצים גבוהים, או יניחו עליה עציץ יפה... אלו הם דברים שניתן לעשות עם המכונה, אף שמטרתה העיקרית היא שונה, כמובן. מי שלא מכיר את החשמל, שאיננו נראה אך "מחיה" את המכונה - מאבד את המשמעות העיקרית שלשמה קיימת המכונה.

כך גם האדם - יש לו גוף, וניתן לעשות עם הגוף שימושים שונים – להאכילו, להשקותו, לקשט אותו וכדומה, אך אדם שאיננו מכיר במה שאיננו רואה, ואיננו יודע על קיומה של הנשמה - מחטיא את עיקרו של האדם.

לגוף אין ערך בלא הנשמה המחיה אותו ומעניקה משמעות לכל מעשיו ופעולותיו של הגוף. הנשמה איננה נראית, לא ניתן לתפוס אותה בכלי הקליטה הגשמיים, אולם היא עיקרו ותכליתו של הגוף, היא זנה ומפרנסת ומחיה את כל הגוף.

ככל שאדם מעמיק יותר ומזקק את הקשר עם נשמתו – בכך הוא חושף נקודה פנימית יותר, הקושרת את האדם עם האינסוף, עם המציאות האלוקית העליונה.

הרב אמנון דוקוב כתב: "במהותה החכמה האלוקית אינה ניתנת להשגת האדם. הסופי אינו יכול להשיג את האינסופי. אולם בתוך האדם הסופי ישנה נשמה אינסופית, וכשאדם זוכה לזקק את הקשר עם נשמתו, הוא זוכה לקשר מסוים עם אותו אינסוף".

תפקידו של האדם הוא לחשוף ולגלות את נשמתו בחייו – את הקשר שבין הנברא לבורא.

הרב מנחם ויצמן, מתוך האתר: "ישיבת ההסדר מעלות יעקב" - www.yesmalot.co.il