מחנה דן (חידושים שונים על כל דרך התורה)
נכתב על ידי דן, 26/9/2018
חידושים שונים בכל דרך התורה
חלק בראשית
פרק י' פסוק כ"ג
ויקח שם ויפת את השמלה וישימו על שכם שניהם
בני דן חשים :
רבינו בחיי בפרושו על הפסוק בספר שמות פרק ט"ז פסוק א' : אז ישיר משה ובני ישראל ואומר : "ומה שהזכיר משה ובני ישראל ללמד כי משה ובני ישראל זכו לומר אתו קלוס בעצמו ואותה שירה"
יש אפשרות שכתוב אז ישיר משה ובני ישראל , זאת אומרת שזמרו ביחד כאיש אחד או כעם אחד .
אז למה כתוב : ויקח שם ויפת את השמלה ? כי הם היו באותה תגובה ובאותו זמן ואותה כוונה כאיש אחד כדי לכסות את ערוות אביהם.
ספר בראשית פרק כ"ב פ' י"ז :
כי ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים
בני דן חשים:
נראה טוב לפרש על הפסוק הזה ובמקרה על שני קבוצי מלים קשורים על הכמות העמים והאנשים שיצאו מאברהם אבינו ע"ה ככוכבי השמים זה רמז על העם ישראל שאפילו שהם חיים או מתים , יש תמיד יהודים או אנשי מהעם ישראל שממשיכים לחיות ככוכבי השמים שחיים ומתים , יש עוד כוכבים שממשיכים לחיות או גם שכל כוכב בשמים , זה עולם לעצמו כמו כל אחד מהעם ישראל שהוא עולם לעצמו או גם כמו כוכבי השמים זרעו של אברהם אבינו ע"ה יזרוח ויאיר את הדורות הבאות.
וכחול אשר על שפת הים :
בני דן חשים :
נראה לי לפרש שהחלק הזה מהפסוק הוא רמז על העם ישראל שימשיכו לחיות אפילו , ולמרות שהאויבים של עמו רודפים אותם בלי הפסקה כמו מי הים שנפל על החול ופזר אותו .
או הרמז יותר פשוט . שהפסוק מדבר על "ככוכבי השמים" זה רמז על החלק ענק ועולמי של הרוחניות של זרעו אברהם אבינו ע"ה. ו"כחול אשר על שפת הים" , זה רמז על החלק הגשמי שכל אחד מבני ישראל יהיה לו ההצלחה בכל מעשיו.
עוד רמז על שפת הים וכחול מרמז על אומות העולם שרדפו , רודפים , ירדפו, תמיד את העם ישראל ויפזרו אותם בארבע כנפות הארץ , ויחזרו כל אחד בארץ ישראל. הים, זה אומות העולם שיפזרו את העם ישראל בארבע כנפות הארץ , כמו החול מפוזר על-ידי מי הים.
"כי ראה ה' " (הפרוש על ראובן) בראשית:
הבניו של ראובן קוראים להם : חנוך , פלוא , חצרן , וכרמי.
מכל אחד מבניו אפשר לדעת כמה דברים עליו :
חנוך: ראובן הכיר את ההלכות על השפיכת דמים , הוא מחנך אותנו כמה דברים חשובים כמו : שפיכת הדם של איש שזה אסור מן התורה.
הוא הבכור מכל אחיו , אז יש לו אחריות עליהם.
פלוא: אחרי החטא , ראובן חטא עם בלהה פילגשת אביו , יעקב הוריד אותו את הבכורה , הכהונה , והמלכות (בראשית רבה צ"ח ד') .
ובבמדבר רבה (ב' - י') כתוב שראובן הוא בעל תשובה , הוא פתח את שערי תשובה , שהיא מידה נפלאה , כי זאת אומרת שיש אפשרות לחזור בתשובה אחרי חטאים ופשעים נוראים.
חצרן: כמו שאמרנו בקודם , ראובן היה הבכור מכל אחיו ואז הוא אחראי עליהם . אז הוא נשאר בחצר שהוא מרגיש שאחיו צורכים ממנו, כמו במכירת יוסף, שראובן נמנע את אחיו ללהרוג את יוסף . ולא רק הם , שאמו לאה לא יכלה להיוולד אחרי לידתו של יהודה , "וילך ראובן בימי קציר-חטים וימצא דודאים בשדה ויבא אתם אל-לאה אמו" (בראשית ל', י"ד) הוא לקח על עצמו ללעזור את אמו שהיא לא יכלה לקבל עוד ילדים, וב"ה היא קיבלה עוד שלושה ילדים יששכר,זבולון ודינה.
כרמי: המקצוע של כרם דורש הרבה סבלנות . זה אפשרי שראובן היה כרם במובן שהוא סבלן ולא קנא אפילו שאביו נתן את הבכורה ליוסף . הוא לא כעס כנדגו , כמו עשיו עשה אחרי שיעקב לקח לו את הבכורה.
בסיכום : ראובן היה צדיק כמו כל אחד מאחיו. הוא יודע את החוקים ואת המשפטים. הוא היה אחראי על אחיו. בדיבוריהם כדי להרוג את יוסף , ראובן שמע אותם ואמר להם: "אל תשפכו דם" (בראשית ל"ז, כ"ב) . הם הקשיבו אותו , שהוא הציע להם ללזרוק את יוסף בבור, כי ראובן רצה להציל אותו , ולהחזיר אותו בבריאות לאביו . כי אחרי מעשיו עם בלהה , ראובן איבד את הבכורה. ראובן היה איש סבלן עם אחיו ויש לו הרבה כוונה במעשיו , ולפעמים , מעשיו לא היו מעדיפים בעיני אביו. הוא רצה להציל את יוסף מידי-אחיו כי אפילו שהוא איבד את הבכורה (הבכורה נתנה לו הזכות לדורותיו לעבוד בבית המקדש) הוא היה תמיד אחראי על אחיו, וגם מעשיו עם בלהה, בזכות לאה אימו : ויהיו בני יעקב שנים עשר: רבותינו דרשו, ללמדנו בא , שכולן שוין וכולן צדיקים , שלא חטא ראובן (רש"י בראשית ל"ג, כ"ב)
(חטא גמור , ולא נדחה מבין אחיו מחמת זה (רא"ם) לא היו נעימים בעיני אביו. והאופן הזה ילך בדורותיו : דתן ואבירם שלפי רש"י רואים אותם בפעם ראשונה במחלוקת בארץ מצרים (אחרי שמשה רבינו ע"ה הרג את המצרי) האופן של הכוונה טובה של ראובן לא עברה במצב טוב איתם.
כי ראה ה' בראשית :
אמרנו בקודם שראובן היה צדיק עם כוונות טובות . ולפעמים הכוונות יכולות להיות במצב עצבני . להיות באופן כזה , אם אינך שולט אותם , יכול ללכת עד מצב שזה קשה לעצור . ואם אתה שולט אותם , אשריך לקיים מצוות בכח כדוגמא: (ספר בראשית פרק ל' ,י"ד) וילך ראובן בימי קציר חטים וימצא דודאים בשדה ויבא אתם אל לאה אמו : ראובן ראה שאמו עצרה להיוולד , הוא רץ בשדה לקצור דודאים (לפי רש"י זה סיגלי עשב הוא) זוהי מצווה של כיבוד ההורים. והוא היחיד שמוכיח שחובב על כבוד אמו.
פרק ל"ה פסוק כ"ב:
ויהי בשכן ישראל בארץ ההוא וילך ראובן וישכב את בלהה פילגש אביו וישמע ישראל פ ויהיו בני יעקב שנים עשר:
שאלה:
יש אפשרות שבזכות ראובן נולדו את בני יוסף : מנשה ואפרים ? ובזכותו שהם חלקי השבטים ?
כי ראה ה':
נראה לי טוב להזכיר שראובן לא הסכים שאביו הלך עם בלהה שפחת של רחל , בזמן שהוא היה לו עדיין אישה : לאה. אז הוא בלבל את "יצועי אביו" כדי שלא יולדו עוד שבטים מבלהה כי רחל , האישה האהובה של יעקב נתנה לבעלה רק שני ילדים , ואפשר להוסיף מזה שראובן בנושא הזה חשב גם לרחל , הנה מדוע כתוב אחרי פעולתו של ראובן הפסוק ממשיך ואומר : "ויהיו בני יעקב שנים עשר", זאת אומרת: א) - ראובן לא חטא
ב)- הוא חשב לכבוד לאה אמו
ג)- הוא גם חשב לכבוד רחל שהיתה לה אותו מספר ילדים מהשפחות . כי מרחל עצמה צרך לצאת את כל השבטים , וכדי שאחותו לאה לא תתבייש , היא נתנה לה את הסימנים שיעקב והיא סיתרו בגלל לבן .
הוא גם רצה שממנה יצאו עוד שבטים ובזכות ובגלל פעולתו של ראובן , לא יצאו ילדים מבלהה שפחת רחל אבל מרחל עצמה או יותר ברור מבנה היקר : יוסף.
פירוש על שמעון בן יעקב אבינו ע"ה
כי שמע ה'
נראה לי טוב לפרש על מכירת יוסף. לפי הפשט , האחים של יוסף מקנאים בו רק בגלל כותנת פסים שנתן לו יעקב אביו ?! זה דבר ממש לא הגיוני. איך אנשים צדיקים וענקים במעשים כמו בני יעקב יכולים להתנהג בקנאות על דבר שנראה גשמי ובלי סיבות חשובות ? יש לפרש על חלומות שחלם יוסף ושהגיד אותם לאחיו על הגושי חיטה ועם השמש , ירח ואחד עשרה הכוכבים ישתחוו לפניו . מיד , האחים הבינו שחלומות האלה , הם חלומות על המלכות . ועל פי ההלכה , מי שמתנגד על המלכות, חייב מיתה. זה אפשרי שהאחים של יוסף לא ידעו שגם ממנו יצאו מלכים. מיהודה , הם היו בטוחים על מלכותו של דורותיו. הנה מדוע שמעון ולוי רצו להרוג אותו ("הנה הבעל החלומות הלזה") במידת הדין כמו שכתוב בספר הזוהר כרך ג (ויקרא) פרשת אחרי מות [המתחיל בדף נו עמוד א : "וההוא שעתא דאזילנא מאבא לגבייהו דאחי, שמעון פתח בקדמיתא בדינא". אפשר גם להוסיף פירוש אחד על האחווה של שמעון . כל רגע שהיה בעיות עם הכבוד של אחד חברי משפחתו , הוא פותח שער הדין כמו : בתקופה של שכם , ששכם לקח את דינה בישבילו, שמעון ולוי הרגישו כעס שחור בגלל הכבוד של אביהם שחילל שכם ובגלל הכבוד של אחותם . ברגע הזה , הם הכניסו במידת הדין , והרגו כל תושבי העיר שלא הקימו דין כנגד שכם.
ועם החלומות של יוסף , כל האחים הבינו את המשמעות של החלומות האלו . וכל אחד יודע שהמלכות שייך ליהודה ולזרעו . עוד פעם , שמעון ולוי שימשו במידת הדין כדי לדעת מה לעשות עם יוסף. ראובן היה עסוק אצל אביו , יהודה הציע למכור אותו , ושמעון ולוי הציעו להרוג כי לפיהם , יוסף התנגד על המלכות .
פירושים חדשים על הפסוקים ט"ז-י"ז פרק מ"ט בספר בראשית:
דן ידין עמו כאחד שבטי ישראל:
דן גור אריה :
ט"ז דן ידין עמו: זה מלך המשיח בן דוד שבא משבט דן מצד אמו, שלעתיד לבוא ידין את עמו כעם אחד כמו שכותב הרמב"ם בהלכות מלכים ומלחמות פרק י"א משנה א': "המלך המשיח עתיד לעמוד וכו'... ובונה מקדש ומקבץ נדחי ישראל. וחוזרין כל המשפטים בימיו.
יהי-דן נחש עלי-דרך שפיפ(ו)ן עלי-א(ו)רח הנושך עקבי-סוס ויפל רכבו אחור:
דן גור אריה:
י"ז יהי דן נחש עלי-דרך שפיפון: כמו הנחש שהולך לדרכו בלי עזרה , המלך המשיח יבוא לבד בלי סיוע כמו שכתוב (משנה תורה לרמב"ם ספר שופטים הלכות מלכים ומלחמות פרק י"א מ' א')
יהי דן נחש : יש עוד הוכחה שהמשיח צריך לבוא לבד בלי עזרה , למילה "נחש" יש את הגמטריא 358 , וגם למילה "משיח" יש הגמטריא הזו
כדי לומר שהמשיח יבוא כדי לתקן את החטא של הנחש. הנחש שהוא החיה הולכת לבד לכיוון שלו , גם המשיח יבוא לבד כדי לתקן את חטאיו
וכדי להוסיף לחידוש הזה , אתם יודעים שיש שס"ה (365) יום בשנה (בהתאם ללוח השמש). בין שנ"ח (358) ו שס"ה (365) יש רווח של 7 .
המספר 7 הזה מייצג ביום שבת , היום היחיד בשנה שבו רק מכריז לא להביא את הגאולה והמשיח. כי אפילו שיש מביאת המשיח אנחנו לא דוחים את השבת
דן גור אריה:
במדרש רבה(במדבר רבה י"ד, ס' ט) אפשר להבין משם שלשבט דן אין לא צריכים סיוע (בראשית מ"ט ,י"ז): "יהי דן נחש עלי דרך שפיפון עלי ארח". הרמז על הנחש שהוא החיה שלא צריך עזרה מאף אחד . ראינו את זה כמה פעמים . חשים בן דן שהרג את עשיו בלי עזרה (ספר אבותינו פרק "אספת יעקב" חלק נ"ג מ' סוטה בבלי י"ג, א') . יש גם "מיכה" שהחטיא לבד את בני ישראל בחטא העגל הזהב. גם בתקופה של יהושע, שבני דן קיבלו את נחלתם , הלכו לבד לכבוש את ארץ הבשן בלי עזרה מהשבטים אחרים (יהושע פרק י"ט פ' מ"ו-מ"ז) , כמו שברך משה את שבט דן בוזאת הברכה (פרק ל"ג פ' כב'). יש גם שמשון שהרג לבד כל הפלישטים בעיר עזה. וגם דוד המלך שיוצא משבט דן בצד אמו (לראות בסידורים : תפילת החודש או עוד כמה סידורים אחרים בתפילה של "פרשת הנשיאים" אחרי הקרבן של בני דן) (נצבת בת עדאל) (מסכת בבא בתרא צ"א ע'א) הרג את גלית החזק הפלישטי בלי סיוע. גם המשיח צריך לבוא בלי סיוע.
יש גם ששבט דן מסייע עם השבטים אחרים כמו שראינו למעלה עם בצלאל משבט יהודה ואהליאב משבט דן , אבל השבטים לא מסייעים איתו כדוגמא שמשון ששפט את ישראל , אף אחד עזר לו כנגד הפלישטים .
כדוגמא: בבראשית רבה (צ"ג): יוסף אמר: האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא יהיה לי עבד, אמר לו יהודה: בנימין את תפוס ושלום בבית אבא, מיד כעס יהודה ושאג בקול גדול והלך קולו ארבע מאות פרסה עד ששמע חשים בן דן (שהיה חרש) וקפץ מארץ כנען ובא אצל יהודה ושאגו שניהם ובקשה ארץ מצרים להפך.
מכאן מבינים הפסוקיים על הברכות על יהודה בפרשת ויחי (בראשית פרק מ"ט, פסוק ט') והברכה על דן בוזאת הברכה (דברים ל"ג, פסוק כ"ב) .
חוץ שבפרשת במדבר שמחנה דן היתה בצפון המשכן עם שני השבטים: נפתלי ואשר (במדבר פרק ב' פסוקים כ"ה- ל"א) .
מאשר שמנה לחמו:
מאשר שמנה לחמו והוא יתן מעדני מלך (בראשית פ' מ"ט, כ')
נראה לי לפרש על הפסוק הזה . כתוב לחמו של אשר יתן מעדני מלך . מכאן , אפשר להבין שמדברים על מעדנים אמיתיים של המלכים כמו, להנות על מעדנים גשמיים מנחלתם : הפירות , הדגנים וכו'. וגם המילה לחמו היא באותו שורש מהמילה מלחמה . אז, יש גם המעדנים של המלכים , כי בזכות המלחמה , יבוא כיבוש ארצות המעדנים רוחניים: שמנה : השמן המשחה כדי להמליך מלך למען לצאת עם חייליו למלחמה
בין פורת יוסף:
וקראה שמו יוסף:
נראה טוב לפרש על השם של יוסף הצדיק ע"ה שבא מהשם פועל "להוסיף" . יש אפשרות שה' הוסיף מלכות נוספת על ישראל: המלכים ממלכות ישראל שבאו משבט אפרים. ויש עוד אפשרות שזו הסיבה מדוע אחיו שמעון ולוי רצו להרוג אותו , הם לא ידעו שגם ממנו (מיוסף) יצאו מלכים.
השינוי בין יעקב לישראל
בני דן חשים:
יש לפרש על הנושא הזה , השינוי בין יעקב ולישראל.
נראה טוב לדייק על הפשט (ספר בראשית פרק ל"ז פ' ג') . כתוב : "וישראל אהב את יוסף מכל בניו".
למה כתוב פה "ישראל" ולא "יעקב" ? האם הם לא אותו איש ?
נראה טוב לפרש , שהשמות של "יעקב" ו"ישראל" מחליפות על-פי הנושא . השמות האלה באים משתי עולמות שונות :השם "יעקב" בא מלשון "עקב" , החלק הגוף הכי תחתון מכל הגוף.
והשם "ישראל" , בשתי מילים : "ישר- אל" ישר אל ה' יתברך .
השם "יעקב" בא מהעולם הגשמי והשם "ישראל" מהעולם הרוחני .
שכתוב שיעקב אהב את יוסף מכל בניו , הוא נרשם בשם "ישראל" , בשם מהעולם הרוחני . מזה אפשר להבין , שבשם יעקב , הוא אוהב את כל בניו בלי תנאים ובלי עדיפות . אבל , בשם "ישראל", הוא אוהב את יוסף מכל בניו , כי ישראל ראה ביוסף , כח רוחני יותר גדול מכל בניו.
וגם, למה כתוב בספר בראשית (פרק ל"ה , פ' כ"ב) שישראל שמע מה עשה ראובן בנו לבלהה , פילגש אביו ? נראה שאין קשר לרוחניות ?
קודם כל שתדעו ש"כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה" (מסכת שבת דף נ"ה ע'ב) . כפרש"י : שלא חטא ראובן (רש"י בראשית פרק ל"ה , כ"ב ד"מ "ויהיו בני-יעקב שנים עשר"). נראה שהוא לקח את המזרון של אביו והביא אותו לאהל של לאה אמו.
כתוב "וישמע ישראל" כי : יש אפשרות שאם יעקב ילך עם בלהה , יהיה עוד שני שבטים יותר ממה שתוכנן. וראובן הציע את זה .
חוץ מכבוד אמו שהוא עשה לה כדי שיעקב הולך איתה . ובגלל זה , ישראל כעס על ההתנהגות של ראובן כי הוא היה שהמניע להוסיף עוד שני בנים מהשבטים . הנה מדוע נשארו שנים-עשר . אבל, בזכותו שהמינע את זה , יצאו מיוסף בנה של רחל , עוד שני שבטים : אפרים ומנשה .
ובכל דבר גשמי , השם "יעקב" כתוב: "וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו" (בראשית פרק ל"ב , פ' ד') . שכתוב שיעקב שלח מלאכים אל עשיו , כתוב "יעקב" ולא "ישראל", כי שליחות זו עבודה שצריכה ללכת , אז זה דבר גשמי.
חלק שמות
פרק ט"ז פסוק א':
א) אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה' ויאמרו לאמר :
ישיר משה ובני ישראל ?
השם פועל "ישיר" הוא ביחיד , ומי שישירו את השירה הזאת "משה ובני ישראל" הם רבים, למה ?
בני דן חשים:
כי בעתיד לבוא , יבואו עוד תקופות של גלויות ואחרי זה, זמן של גאולה , בכל תקופה של ישועת ישראל מהעמים, בני ישראל שירו שיר : אחרי קריעת ים-סוף, אחרי מלחמת מדין עם דבורה וברק כנגד סיסרא, וגם בתקופה של חזקיהו המלך ע"ה היה קץ של ישועה וגאולה, אבל הם שכחו לשיר שירה ללהודות לה'.
אז משה לימד לבני ישראל להודות לה' בשירות ותשבחות למען , שבעתיד ישירו בני ישראל שירים, בזמן הגלויות הבאות.
ויש הפירוש של "רבינו בחיי" שאומר: "ומה שהזכיר משה ובני ישראל ללמד כי משה ובני ישראל זכו לומר אותו קלוס בעצמו ואותה שירה שמשבחת המדה הנקראת זאת לה' והיא הכלה שמשבחת את המלך, ואומרת "שיר השירים אשר לשלמה" והבן זה, ובשירת הבאר ארמז מזה בעזרת ה' יתברך.
הכלה: משה רבינו ובני ישראל נקראו כמלכה שמשבחת את המלך: הקב"ה , שהציל אותה מהטומאה (של ארץ מצרים).
והפירוש "תורה תמימה" מסביר: אמר ר' מאיר וכו' , אז ישיר משה וגו', שר לא נאמר אלא ישיר מכאן לתחיית המתים מן התורה (סנהדרין צ"א ע'ב) משה ובני ישראל: אמר רבי יהודה בר פזי בשם רבי הן נקרא ולא נבעת וכו'. לטובה אז ישיר משה ובני ישראל. לרעה (פ"ר שלח) ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו [ירושלמי שקלים פ"א ה"א]
לאמר: דרש ר' עקיבא מה ת"ל לאמר, מלמד שהיו ישראל עונין אחר משה על כל דבר ודבר כקוראין את ההלל. שכתוב (בראשית ט', פסוק כ"ג) "ויקח שם ויפת את השמלה". כמו מסביר רש"י: אין כתיב ויקחו אלא ויקח , למד (ב"ר, ל"ו ו') על שם שנתאמץ במצווה יותר מיפת.
אז , משה נתאמץ בשירת הים יותר מכל העם ישראל
פרק ל"ב פסוק ז':
וידבר ה' אל-משה לך-רד כי שחת עמך אשר העלית מארץ מצרים
שאלה: למה ה' האשים החטא העגל למשה ?
איך משה יכל להיות אחראי על דברים שהוא לא עשה ?
תשובה: רש"י מסביר : שה' יתברך לא נתן למשה גדולה בשבילו אלא בשביל העם ישראל
ובני דן חשים:
אז, אם הם עסוקים בעבודה זרה , גילוי העריות ושפיכות דמים , הדברים נוראים בעיני ה', לא עוזר לו כלום להגדיל את משה מגדולתו . הנה מדוע אמר ה' למשה : "לך-רד" מגדולתך.
נראה לי טוב לכתוב שקשר לבין אדם לחברו יותר חשוב מקשר לבין אדם למקום (או ל'ה יתברך). כי אם אתה חוטא לפני ה' , הוא יעשה הכל כדי שתחזור אליו בתשובה. אבל, אם עשית דברים רעים או דברים שונאים לבני אדם , (חס ושלום) לא בטוח שיסלחו לך.
יש אפשרות לומר כשלפני לעלות על ההר סיני כדי לקבל את הלוחות הברית וללמוד עם הקב"ה , הוא לא הזהיר לגמרה על הבעיה של הערב רב שיכול להחטיא את העם . כל דבר שהעם חוטא או פושע, המנהיג לוקח על עצמו את החטאים ופושעים.
הנה מדוע הקב"ה אמר למשה: לך-רד וכי שחת עמך ואשר העלית מארץ מצרים. בגלל הערב רב שהוציאו מארץ מצרים וחטא בחטאים חמורים או יש גם את הבעיה של "מיכה" שהכין את החטא העגל הזהב .
על מה זה קשור למשה ?
לפי החכמים, משה הציל את מיכה מהמוות . משה היה עסוק לבית פרעה, וראה שהמצרים (ימח שמם ) השתמשו התינוקים של העברים במקום האבנים משומשות לבניין . ואחד מהתינוקים היה מיכה שמשה הציל אותו משם. ה' מזהיר את משה שהתינוק הזה בעתיד יחטיא את העם ישראל בחטא גדול . הנה אחת מהסיבות למה ה' האשים למשה את החטא העגל.
חלק במדבר
פרק י"ג פסוק ט"ז
ויקרא משה להושע בן נון יהושע
שאלה:
למה כתוב שמשה קרא את הושע בשם יהושע ?
ראינו בכמה פרקים קודמים את השם "יהושע" לפני התקופה הזאת , אז למה כתוב שמשה קרא הושע בשם "יהושע" ?
בני דן חשים:
בספרו היקר "נפש חיה", הרב הגאון רפאל כדיר צבאן זקוצ"ל מסביר שאחרי ששמע יהושע את הנבואה של אלדד ומידד (הנבואה הזאת נתנבאה שיהושע יהיה המנהיג של העם ישראל אחרי משה) כנס בתוכו קנאה בשביל משה רבו. שהוא אמר לרבו : "כלאם" זה כמו שנתן לו צו , אז משה הוריד לו את האות י' כדי להזכיר לו עם מי הוא מדבר .
אפשר לומר שיהושע התנהג במידת ענווה . הוא פחד או ירא שבני ישראל יגדיל אותו באותו דרגה של משה רבינו, הנה מדוע משה הוריד את האות י' בשם יהושע כדי להוריד לו את הדאגה שהוא יכול להיות מנהיג כרבו משה . הוא הוריד את האות הקטן מכל האותיות כדי לומר שהדרגה של יהושע היא רק מטיפת נמוך מהדרגה של משה. ומשה החזיר לו את האות י' כדי שמוסיף לו ברכה חזקה כנגד דברי המרגלים אחרים.
חלק דברים
שמח זבולון בצאתך ויששכר באהליך (פרק ל"ג פסוק י"ח)
שמח זבולון בצאתך:
האספקה לה' אנו פועלים נועדה לגרום לנו לשמוח בכל דבר של הקטע, ובמיוחד בלימוד תורה שחשוב ללמוד בשמחה כפי שכתוב : שמח זבולון בצאתך ויששכר באהליך".
אבל , המחיה האמיתית היא לא הצורך של האכילה או של העבודה . המחיה האמיתית של החיים היא השמחה.
בכל דבר ובכל רגע, זה מאפשר לנו לחיות את הרגע בשמחה , ולא לשקוע בחיפוש מתמיד אחר מחייה מבלי לחיות רגע של הכרת תודה לה' יתברך ברגע זה ממש .
גם , כאשר אנו לוקחים רגע עם בני משפחה או חברים , לצאת , לעשות דברים ביחד , וכו' , אנו שמחים ברגע זה עד הסוף היום.
ובזכות השמחה הזאת , זה מאפשר לאנשים ללמוד את התורה ללא ספק על המחייה , וללמוד את זה בדרך האמיתית .
זה מה שמלמדים לנו יששכר וזבולון.
מאשר שמנה לחמו:
ולאשר אמר ברוך מבנים אשר יהי רצוי אחיו בשמן רגלו (דברים פ' ל"ג , כ"ד)
נראה לי טוב לפרש על חלק הפסוק הזה : וטבל בשמן רגלו . כפירש"י , כתוב שנחלת אשר תהיה מלאה משמן זית . בזכות הזתים שזורעים בכל אזור מארץ של אשר. זאת אומרת , שבזכות השמן זית שנוזלת בנחלת אשר כמעיין , המלכות של דוד המלך ע"ה ימשיך לחיות ולמלוך עד מביאתו של בנו המלך המשיח
חלק הושע
הושע פרק א', ד':
(ד) וַיאמֶר יְקֹוָק אֵלָיו קְרָא שְׁמוֹ יִזְרְעֶאל כִּי־עוֹד מְעַט וּפָקַדְתִּי אֶת־דְּמֵי יִזְרְעֶאל עַל־בֵּית יֵהוּא וְהִשְׁבַּתִּי מַמְלְכוּת בֵּית יִשְׂרָאֵֽל:
כי ראה ה':
נראה לי לפרש על השם "יזרעאל", לפי הנחלת צבי. השם הזה "יזרעאל" הוא מלשון זריעה ולא מלשון אחרת. כי באותו דור היו רשעים, ולכן רצה לזרוע ולהחזיר את המלכות לעם ישראל. אז השם הזה רמז על החזרה בתשובה של בני ישראל אל ה' יתברך. כל הספר "הושע" מדבר על הנושא של התשובה של עם ישראל. כמו המשפט המוכר של הושע: "שובה ישראל עד ה' אלוקיך". בדיוק מה שראובן אבותיו (של הושע ויזרעאל) התגלה שערי תשובה (בראשית רבה , במדבר רבה).
הושע פרק יא פסוק א:
כִּי נַעַר יִשְׂרָאֵל וָאֹהֲבֵהוּ וּמִמִּצְרַיִם קָרָאתִי לִבְנִֽי:
כי ראה ה':
יש לפרש על הפסוק זה . "כי נער ישראל" , זה בני ישראל שהתבוללו לעמים, וגם "ואהבהו" של הקב"ה אפילו שהתבוללו לעמים.
החלק המשפט "ממצרים קראתי לבני" רמז על האזהרה של הושע לשוב אל ה' אלוקיהם. זו הודעה של תשובה. "ממצרים" הוא רמז על המרחק הרחוק של בני ישראל בתקופה הזאת. והושע עם הרמז הזה "ממצרים קראתי לבני" , בקש לבני ישראל "שובה ישראל אל ה' אלוקיך".
פרק י"ד פ' ב :
שובה ישראל עד ה' אלקיך כי בשלת בעונך:
כי ראה ה' הושע :
"שובה ישראל עד ה' אלוקיך": אמר הושע בן בארי בימי מלכות עזיה ,יותם , אחז ויחזקיהו מלכי יהודה. כי באותו דור היו רשעים .
מהפסוק הזה מבינים שהושע הנביא בא מזרע ראובן שהוא פתח את שערי תשובה תחלה (וישב רבה פד, י"ט) אמר לו הקב"ה מעולם לא חטא אדם לפני ועשה תשובה , ואתה (ראובן) פתחת בתשובה תחלה, חייך שבן בנך עומד ופותח בתשובה תחלה , ואיזה זה הושע שנאמר: שובה ישראל עד ה' אלוקיך.
נראה לי לבדוק את השם של הושע ושם אביו בארי. השם "הושע" בא מהשם פועל "להושיע" ו"בארי" . ראובן שהציע לאחיו לשלוח אל הבור כדי להציל אותו מידיהם למען להשיב אותו לאביו .בזכות ראובן שהציל את יוסף מידי אחיו ופתח את שערי תשובה יוצא ממנו הושע בן בארי שיאמר : שובה ישראל עד ה' אלוקיך ההודעתו כדי להשיב את ישראל לעבודת ה' .
שיר השירים
פירוש חדש
פרק ח' פסוק ח'
אחות לנו קטנה ושדיים אין לה מה נעשה לאחותנו ביום שידבר בה:
בני דן חשים :
יש לרמז על הפסוק הזה : "אחות לנו קטנה" : זו דינה בת לאה כי היא היית הקטנה שמכל אחיו, הבני לאה.
"ושדיים אין לה" : אפילו ששכם התעלל בה , ונתן לה ילדה : אסנת אשת יוסף (ספר אבותינו ע' קצג פרק כ"ח ,תוסה"ש מ"א , מ"ה , ועי' פדר"א ל"ח, ומדרש אגדה מ"א , מ,ה) , דינה המשיכה להאמין רק לא-ל שד-י היחיד כנגד האנשי שכם שהאמינו לאלים אחרים.
"מה נעשה לאחותנו ביום שידבר בה : זה רמז על בני יעקב , שמעון ולוי שהרגו את כל אנשי-שכם בגלל הזנות שגרם שכם לאחותם .
אחרי זה , יעקב גער אותם :(בראשית פרק ל"ה פ' ל) "עכרתם אתי להבאישני בישב הארץ" . שמעון ולוי ענו לו : (בראשית פרק ל"ה , פ' ל"א) "הכזונה יעשה את אחותנו" . זה אותו משמעות של החלק הפסוק : "מה נעשה לאחותנו ביום שידבר בה" .
ספר : סוד הגאולה (על הזוהר הקדוש)
ביאורים וחידושים :
פרק ד' : למעבד אבין וזרעין :
בני דן חשים:
לזרוע ולהגדיל פרות וזרעים כדי לתת חיים ולהמשיך לתת קיום לנשמות בעולם הזה .
(ביאור "נשמת הזוהר") "כי העוסק בפריה ורביה להכין גוף לנשמה ".
כי השכינה צריכה גוף כדי להגשים את מצוות ה' . כי נשמה בלי גוף , אין לה קיום וסיבה לבוא בעולם הזה
וגוף בלי נשמה לא יכול לחיות כמו שכותב בספר תקון הזוהר (מ"ז) סוד הגאולה פרק ד' : דאתבטל מפריה ורביה (תרגום וביאור : מי שמתבטל מפריה ורביה שאינו רוצה להעמיד תולדות) כאל אחזר לההיא ארץ יבשה (כאלו החזיר את השכינה הנקראת ארץ יבשה).
כאלו אחזר לההיא ארץ יבשה : כי גוף בלי נשמה , זה כמו מעיין בלי מים , אין חיים ואין סיבה למביאה בעולם הזה.
מאן דפגים לתתא פגים לעילא (מי שפוגם את נשמתו למטה - הוא פוגם למעלה בשורשו)
בני דן חשים :
כי מי שפוגם את נשמתו ששורשו היא מהשמים , פוגם גם בשורשו של מעלה . כי הוא המקור של הנשמה , שנשמתו יורדת למטה ונפגם , נפגם גם את השורש .
פירוש על האגרת הרמב"ן
למען תצליח
אגרת הרמב"ן: תנצל מן הכעס שהיא מידה רעה להחטיא בני אדם:
למען תצליח : הכעס שהיא מידה רעה להחטיא בני אדם
נראה טוב לפרש על המאמר של הרמב"ן (רבי משה בן נחמן ) זקוצ"ל על "הכעס שהיא מידה רעה" להחטיא בני אדם . אפשר להביא מה שכותב הרב אברהם יצחק הכהן קוק זקוצ"ל בספרו "יש לך כנפי רוח" (עמוד כ"ח פרק כ' על הנושא מתגאים אנו בגאות ה') על הגאווה , המידה הכי דבוקה לבני אדם. הרב קוק הסביר שיש סוג אחד של גאווה שמותר להקב"ה , וזה גם חשוב מאוד , זוהי "הגאווה בגאות ה' " הגאווה בעבודת ה' .
מידת הכעס שלפי הרמב"ן היא מידה רעה. נכון היא מידה רעה , כי הכעס היא מידה הכי קשה לשלוט בה , ואם ב"ה אתה יכול לשלוט את הכעס , יש מצב שאתה יכול להציל חיי אדם . בדוגמא : בספר שמות פ' כי תשא : משה חזר למחנה אחרי שקיבל מה' יתברך את הלוחות הברית. ברגע שהוא ראה את העגל הזהב , הוא הרגיש כעס גדול ושבר את הלוחות וצמצם בעפר את הפסל של העגל. שתדעו אם חס ושלום משה ע"ה חזר במחנה , רואה את העגל הזהב , ומביא את הלוחות , הבני ישראל יחטאו במזיד , כי הם שמעו כבר את את הדיבור הראשון "אנכי ה' אלוקיך" לא קיבלו כבר את הלוחות , אז אין חוק על אסור ומותר , ופתאום מביא את הלוחות שרשום בתוכם "לא יהיה לך אלוהים אחרים" , מובן שהקב"ה רצה להרוס את העם ישראל , כי האיש ישראל שעובד עבודה זרה חיב מיתה . אז בכעסו , משה הציל את העם ישראל מהמוות. וביטל את הגזרה עליהם.
נראה גם טוב להוסיף את המילה "מידה" לא השתמשה במשמעות הטובה. המידה , זו האזנה בין לטוב לרע . כעס כמו שראינו בקודם יכול להשתמש ב"מידה טובה". כל רגש ואופי שה' יתברך הכניס בתוכינו הם רק לטובתינו . עכשיו אנחנו צריכים לדעת איך להשתמש בה במידה הנכונה.
למען תצליח : כי המתגאה בלבו על הבריות , מורד הוא במלכות שמים :
מי שמתגאה על הבריות , מורד הוא במלכות שמים . מי שמתגאה בגאות ה' עולה הוא במלכות שמים. כמו שאומר הרב קוק : "שרש הגאוה היא בקדשה גדולה, היא הגאוה הקדושה. מתגאים אנו בה' , באלקים הגדול, חרב גאוותינו. כמו שכתוב בזמר "אל אדון על כל המעשים"
החלק שאומר : "המתגאה על חיות הקודש ונהדר בכבוד על המרכבה" . מהפסוק הזה , אפשר להבין את המאמר של הרב קוק זצ"ל על "הגאוה בגאות ה'"
פירוש על ברכת השחר
טוב להודות לה'
ברוך אתה ה' ... שעשה לי כל-צרכי (אברהם)
טוב להודות לה':
זה רמז על אברהם אבינו ע"ה שהתגלה את השכינה של ה' יתברך , בתקופה שהאנושות לא הייתה מאמין בו בגלל המרד של המלך נמרוד הרשע . עשה לי כל צרכי : מהנסיון הראשון בתנור באור כשדים עד הנסיון האחרון (העקידת יצחק) אברהם הודה לה' שעשה לו "כל צרכי" בכל רמה , מהדברים נראים פשוטים עד הדברים נפלאים בלי הגיון .
ברוך אתה ה'... אוזר ישראל בגבורה (יצחק)
טוב להודות לה' :
רמז על יצחק אבינו ע"ה שמידת הגבורה , היא מידתו המוכרת . המילה "אוזר" באה מאותו אותיות של המילה "איזור" ברמז שיצחק אבינו ע"ה הוא היחיד מהאבות שלא יצא מכל האזור של ארץ ישראל. אז , הוא הכין את כל האזורים של ארץ ישראל "בגבורה".
ברוך אתה ה'... עוטר ישראל בתפארה (יעקב)
טוב להודות לה' :
רמז על יעקב אבינו ע"ה שמידתו המוכרת היא התפארת (או האמת) . כי יעקב בשם "ישראל" עטור בתפארה. בזכות בניו שכלם צדיקים ושצעקו ביחד : "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" (דברים פ' ו פס' ד) .
פירוש על חתן והכלה:
הרי את מקודשת לי:
החופה לחתונה דומה לקופסה של תפילין של ראש . הקשרים של התפילין דומים לפגישה של חתן וכלה לפני החתונה.
הקשר בין שני לוחות שבורים וחורבן בית המקדש הראשון והשני
ובני דן חשים:
הלוח הראשון של הלוחות הברית נותן דיברות קשורות בין בן אדם למקום (לה' יתברך) :
אנכי ה' אלוקיך
לא יהיה לך אלוהים אחרים
לא תשא את שם ה' אלוקיך לשוא
זכור את השבת לקדשו
כבד את אביך ואת אימך
קשור לחורבן בית המקדש הראשון . הם עשו עגל הזהב , ואז עבודה זרה , לפי רש"י שהיה כתוב "לצחק", רש"י מסביר: יש במשמע הזה גילוי העריות ושפיכות דמים . בדיוק החטאים הנוראים שגרמו את חורבן בית המקדש הראשון.
שפיכות דמים: בני ישראל הרגו את חור בנו של כלב ומרים , כי חור רצה למנוע את העשיית של העגל הזהב.
הלוח השני של הלוחות הברית נותן דיברות קשורות בין בן-אדם לחבירו:
לא תרצח
לא תנאף
לא תגנוב
לא תענה ברעך עד שקר
לא תחמוד בית רעך
קשור לחורבן בית המקדש השני . הם הרגו את חור הצדיק שרצה למנוע את חטא העגל .
והלוחות השניות שמשה חזר לקחת מראים לנו שהבית המקדש השלישי יבנה אם הקשר בין אדם לה' יתברך ובין אדם לחבירו גדול מאוד ובלי שום שנאה בעזרתו יתברך.
קריאת המגילה:
לפי הרוב הפוסקים , העיקר מהמצווה לקרוא במגילה הוא ביום . כי בדרך כלל צריך לקיים את המצוות ביום ולא בלילה.
אבל , ה"רוקח" פסק שהעיקר של המצווה של קריאת המגילה מקיים בערב. מה הסיבה ?
בני דן חשים:
אפשר לציין שהתקופה של פורים דומה לתקופה של יציאת מצרים.
וקריאת מגילה לפי החכמים זצ"ל קוראים בה במקום "קריאת ההלל".
לזכרון יציאת מצרים, אומרים את קריאת ההלל בערב פסח.
זאת פעם ראשונה שקוראים את ההלל בערב.
אז , הנה מדוע העיקר של קריאת מגילה לפי כמה פוסקים הוא בערב כדי לזכור את מעשי ה'.
מסכת "פסחים"
פ"ח, א' :
"גדול קיבוץ גלויות כיום שנבראו בו שמים וארץ":
שאלה: איך אפשרי שקיבוץ הגלויות גדול כיום בריאת שמים וארץ ?
תשובות :
בני דן חשים :
כמו שכותב הרב אליעזר מלמד שליט"א בספרו "פניני הלכה בעניני "זמנים" בהלכות יום העצמאות ס' ד'
על פי המקור ב"מסכת סנהדרין צ"ג, א' " שיש שני סוגים של גאולה : יש הגאולה של 'אחישנה' על-ידי חזרה בתשובה שלמה זוהי הגאולה הרוחנית. ויש גאולה של 'בעיתה' דרך תהליכים טבעיים. הגאולה של 'אחישנה' גדולה כיום של בריאת השמים.
והגאולה של 'בעיתה' גדולה כיום של בריאת הארץ כי קשה להבין איך הקב"ה ברא את העולם ברא את העולם אפילו עם ביאורים וברורים רבים. אותו דבר, זה לא הגיוני שאחרי כמה שנים ומאות שהעם ישראל נפזר בארבע כנפות הארץ, יכולים ב"ה לחזור בארץ ישראל. כל דבר שאין הגיון , בדרך עבודת ה' או בקיבוץ גלויות בארץ ישראל, זה סימן של אמונה חזקה ויותר.
פירוש על העטיפת ציצית
צורות שונות להתעטף בציצית
הנה פרוש חדש על הציציות
לפי השולחן ערוך (א"ח א' הלכות ציצית הלכה ד') צריך לשים את הציציות האלו בארבע צדדי הבגד , והיא מצווה מן התורה להתעטף בה כל יום . (ספר במדבר פרשת שלח לך במפטיר) למען שנזכור על יציאת מצרים , וגם כדי לדעת שהקב"ה היה ויהיה תמיד איתנו.
אולם, יש כמה קהילות כמו התמנים ורוב קהילות תוניסאיות (טוניס , גאבס ובמקרה בג'רבה לפי מקורות בטוחים וכמה עירקים זקנים) מתעטפים בציצית ,הארבע ציציות בפנים כסעיף. והגאון רבי בן-ציון אבא-שאול זקצ"ל ראש ישיבה הישן של "פורת יוסף" אמר שזה מקור עתיק מזמן האמוראים מירושלים (מביא את המקור הרב עזריאל מנצור בספר "עלי הדס" על מנהגים של תוניסיה של הרב דוד סיטבון בעברית פרק א' סעיף כ"ח ) שהאמוראים התעטפו בציצית כזה.
אז, הנה הפירוש : ה' יתברך תיכנן שבני ישראל יעזבו את ארץ ישראל בפרק זמן .
אז, הוא נתן את המצווה הזאת להתעטף בציצית למען שאנחנו זוכרים מאיפה באנו ומי אנחנו .
השולחן ערוך נכתב וניתן על-ידי מרן ה"בית יוסף" רבי יוסף קארו זקצ"ל שחי בתקופה שבני ישראל (או יהודים) היו מפוזרים בארבע כנפות הארץ , אז היה מעדיף להתעטף בציצית לפי ההלכה : בארבע צדדי הבגד כדי שגם רחוק מארץ ישראל מפוזרים בארבע כנפות הארץ , הקב"ה לא עוזב אותנו . הוא היה ויהיה תמיד איתנו.
אז , רוב הקהילות שמתעטף בציצית הארבע ציציות בפנים כפי דברי רבי בן-ציון אבא-שאול זקצ"ל
כמו האמוראים של ירושלים (שגרו בטבריה) ב"ה יש להם מקורות עתיקים ותמיד בפעילות.
האמוראים שחיו בארץ ישראל לא יצאו בגלות בחוץ לארץ.
אז, הם הניחו הארבע ציציות בפנים הבגד , כדי לחזור לזיכרון שבעתיד לבוא בע"ה , הבני ישראל צריכים לחזור ויחזרו בארץ שה' יתברך בחר בישבילם, בייחוד כמו הארבע ציציות בפנים. ויש עוד הוכחות בספר "ערך השולחן" של הרב קדוש יצחק טייב זיע"א ראש בית דין בתוניסיה שגם הגאונים (פרק א' סעיף ח') ז"ל התעטפו ארבע ציציות בפנים.
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
