"תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹקיךָ" (דברים יח, יג)

"תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹקיךָ", פירש רש"י: "התהלך עמו בתמימות ותצפה לו ולא תחקור אחר העתידות, אלא כל מה שיבוא עליך קבל בתמימות ואז תהיה עמו ולחלקו".

הגמרא במסכת פסחים (מב, א) מספרת שרב מַתְנָא דרש בעיר פַּפּוּנְיָא ואמר: "שאסור ללוש את המַצּוֹת שמכינים לחג הפסח, אלא ב'מַיִם שֶלָנּוּ' " (מַיִם שֶלָנּוּ - הם מים ששאבו אותם לפני השקיעה, וכל הלילה הם נשארו/לָנּוּ בתוך הכלי. שְהִיָּה זו גורמת למים להיות צוננים וזה עוזר שהבצק לא יחמיץ).

ממשיכה הגמרא ומספרת, שלמחרת, באו אנשי פַּפּוּנְיָא לביתו של רב מַתְנָא יחד עם הכלים שלהם ואמרו לו: "תן לנו מהמים שלך...". רב מַתְנָא הבין מה היתה הטעות שלהם, והוא הסביר: "אני התכוונתי ל'מַיִם שֶלָנּוּ' – כלומר שֶיָשְנוּ, ולא התכוונתי למים ששייכים לנו...".

שאלו את החזון איש זצ"ל: למה הגמרא סיפרה את הסיפור הזה, שלכאורה מעלה גיחוך על אנשי פַּפּוּנְיָא? והחזון איש ענה: "להיפך! הגמרא העלתה על נס ומשבחת את בני פַּפּוּנְיָא, שלא הרהרו אחרי הרב ולא שאלו מה שכל ילד היה יכול לשאול: 'מה ההבדל בין המים שלי למים של הרב?' אלא צייתו בשלמות לדבריו... כי התמימות הזו היא יסוד היהדות".

כתבו חז"ל (ספרי, פסקא קעג): "תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹקיךָ: כשאתה תם – חלקך עם ה' אֱלֹקיךָ".

היותך "עִם ה' אֱלֹקיךָ" - היא תוצאה של היותך תמים - "כי התמימות הזו היא יסוד היהדות".

הרב רונן חזיזה שליט"א – מתוך: "חמש דקות תורה ביום"