"אֲנִי בִּנְךָ בְכֹרְךָ עֵשָׂו" (בראשית כז', לב')
בס"ד
מתוך קובץ חידושי "גילו ברעדה"
בהסכמת הרב עמוס שושן - רב יישובי רכס פורייה
נכתב על ידי גיל פרידמן
התשע"ח
לעשות נחת רוח ליוצרנו, ולעשות רצון בוראנו
לעילוי נשמת אבי ז"ל מיכאל בן מרטין
לעילוי נשמת אמי ז"ל ברוריה בת פאולינה
לרפואת כל חולי ישראל ובכללם, היכן שצריכים לכך:
הילה בת מיכל, הראל-בניה בן הילה, הדר בת הילה
"אֲנִי בִּנְךָ בְכֹרְךָ עֵשָׂו" (כז', לב')
דע, כי במעשה הברכות עשו שיקר לאביו. שהרי, עשו מכר בכורתו ליעקב, ומדוע זה
בא לקחת כעת את הברכות מיצחק, ולא אומר לו שכבר מכר בכורתו ליעקב? הנה דבר זה בפשט
הפסוק, עשו מכריז על עצמו כבכור, וזאת למרות שבכורתו כבר נמכרה ליעקב, שנאמר "וְעֵשָׂו
אָחִיו, בָּא מִצֵּידוֹ... וַיֹּאמֶר, אֲנִי בִּנְךָ בְכֹרְךָ עֵשָׂו" (בראשית
כז, ל'-לב'). ולכאורה פשיטא הוא, אך לא מצאתי כן במפרשים.
והקרוב ביותר לכך הוא בדברי השפתי חכמים על אמירת יעקב ליצחק שהוא
עשיו בכורו, אמירת עשיו הוא הבכור שקר היא(שפתי חכמים לקמן, כז', יט'), אך כאמור מדבר
הוא בדברי יעקב ולא בדברי עשיו. ולכן יש לפרש להדיא שקר זה של עשיו בביאור מסודר, והנה
הוא כאן.