chiddush logo

לדון לכף זכות או להתרחק ולא להתחבר? (7 תגובות לחידוש זה)

נכתב על ידי דביר, 17/5/2011

יהושוע בן פרחיה וניתאי הארבלי קיבלו מהם.  


(פרק א משנה ו)     



יהושע וניתאי שמקורם הוא אחד לכאורה סותרים אחד את השני.

יהושוע אומר לדון לכף זכות כל אדם.

ואילו ניתאי אומר להתרחק משכן רע ולא להתחבר לרשע.

איך יכול להיות שכן רע או בכלל רשע אם דנים באמת לכף זכות?

אחרי שדנתי לכף זכות איך אפשר להסתכל על שכני ולומר "שכן רע"?


להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
יודע את התשובה? חושב אחרת
דיונים - תשובות ותגובות (7)
אברהם לוי (11/6/2012)
שלום וברכה לדביר היקר

אין ספק שחובה לדון לכף זכות, אך גם אין זה סותר להרחיק משכן רע ולהתרחק מרשע. וכיצד נוצר הרשע? ומיהו בעל התואר "רע"?

בספרות חז"ל מצאנו מספר דוגמאות לכך, וזו לשונם:

ואלו הן שאין להן חלק לעולם הבא אלא נכרתים ואובדין ונידונין על גודל רשעם וחטאתם לעולם ולעולמי עולמים. המינים והאפיקורוסין והכופרים בתורה והכופרים בתחיית המתים ובביאת הגואל המורדים ומחטיאי הרבים והפורשין מדרכי צבור והעושה עבירות ביד רמה בפרהסיא כיהויקים והמוסרים ומטילי אימה על הצבור שלא לשם שמים ושופכי דמים ובעלי לשון הרע והמושך ערלתו (משנה תורה לרמב"ם, ספר תשובה, הלכות ג, פרקו)

מצאנו גם את הפסוק "ויאמר לרשע למה תכה רעך", מכאן שהמרים יד נקרא רשע.
מצאנו גם את הפסוק. אוֹי לְרָשָׁע רָע (ישעיהו פרק ג פסוק יא),
ובגמרא (קידושין דף מ עמוד א) שאל רבא על הפסוק הזה: וכי יש רשע רע, ויש שאינו רע? אלא, רע לשמים ורע לבריות - הוא ר
(להמשך התגובה לחץ כאן )

אסור (5/6/2012)
אתה דן לכף זכות, אבל מושפע מהכף חובה.
דביר (17/5/2011)
ראיתי פירוש מעניין על שאלתי:
בעל 'תולדות יהושע' קישר בין העובדה שבעל משנתנו, יהושע בן פרחיה, היה הנשיא שעניינו מידת החסד'' וכן בין נתאי הארבלי, אב בית הדין, שאמר את המשנה הבאה: "נתאי הארבלי אומר: הרחק משכן רע ואל תתחבר לרשע ואל תתייאש מן הפורענות" (א, ז). משנתנו עוסקת בקוטב האחד, הוא החסד המחייב לדון לכף זכות, ואילו המשנה הבאה מעמידה כנגדה את הקוטב השני, דווקא על ידי אב בית הדין שתפקידו "להעמיד על קו הדין ולאחוז במשפט".

והוי דן את כל האדם לכף זכות, ואף מי שאינו רב לך ואינו חבר עמך בכל מה שתחשדהו תכריעו לכף זכות, ונגד זה אמר נתאי שעם כל זה אל תתייאש מן הפורענות, על דרך כבדהו וחשדהו.." (תולדות יהושע, ווילנא תרכ"ו).
הרב שרלו במאמר עמוק ומסודר שדן בגבול הזכות
http://www.yba.org.il/show.asp?id=17378
דביר (17/5/2011)
תודה לך.
מתוך דיוקך יוצא שדברי ניתאי הארבלי ודברי יהושוע בן פרחיה מאזנים אחד את השני.
dvir45 (17/5/2011)
1. אכן כתוב "כל האדם" אך לדעת המפרשים הכוונה היא כפי שכתבתי קודם רק לצדיק או לבינוני (מצאתי מקור נוסף, עיין בפירוש המשניות לרמב"ם).
ולדעתי הוצרכו לפרש כך ע"פ ההיגיון והשכל הישר, האם לדעתך המשנה מורה לדון גם רוצח שהוכחה אשמתו מעל לכל ספק לכף זכות?

2. דוגמא שראיתי, אם אתה רואה את השכן שלך נוסע בשבת להנאתו, אל לך להיתמם, לדון אותו לכף זכות ולחשוב שאישתו צריכה ללדת..

ככלל, לא נראה שהמשנה מבקשת מאיתנו לחרוג מגדר הסבירות וההיגיון, לעצום עיניים ולראות את כל האנשים בעולם כצדיקים גמורים אלא מדריכה אותנו לדון לכף זכות במקרים שבהם יש יסוד סביר להניח כך.
דביר (17/5/2011)
1. כתוב "כל אדם" ! לא רק צדיק ובינוני.
2. מה הכוונה ידוע שהוא צדיק, איך אדע ואבדוק מי צדיק רשע או בינוני? סה"כ מדובר בשכן שלי.
dvir45 (17/5/2011)
טעות נפוצה היא לחשוב שאת כולם, כולל רשעים גומרים וידועים צריכים לדון לכף זכות. המאירי בהתייחסותו לסוגייה מחלק בין מצבים שונים ומסביר כי מי שידוע כצדיק יש ללמד עליו זכות אפילו אם הלימוד זכות נראה דחוק וקשה , שהרי אמרו חז"ל - תלמיד חכם שחטא בלילה אל תהרהר אחריו ביום כי ודאי עשה תשובה. ומי שידוע כרשע גמור יש לדונו לכף חובה אפילו אם יש מקום להפך בזכותו. ומי שהוא בינוני אז אם המעשה שקול יש לדונו לכף זכות ואם לא אין חובה בדבר. החובה ללמד זכות קיימת, בעת שיש כף חובה וכף זכות ולא כף חובה בלבד (שערי תשובה ג ריח. רע"ב אבות א ו). לעיון נוסף - http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=8118
ציורים לפרשת שבוע