"וַיֹּאמֶר ה' לָהּ שְׁנֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ... וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹודֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹושֵׁב אֹהָלִים" (בראשית כה, כג- כז)

בפרשתנו נקרא על הולדתם של יעקב ועשו. התורה מתארת כי קיימים הבדלים מהותיים בין הילדים – דבר שהתבטא במאבק שהתחיל עוד ברחם רבקה ("וַיִּתְרֹצְצוּ הַבָּנִים, בְּקִרְבָּהּ"), המשיך גם בשעת הלידה (ידו של יעקב "אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו") והמשיך במכירת הבכורה ("וַיִּמְכֹּר אֶת בְּכֹרָתוֹ לְיַעֲקֹב... וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה").

לאור זאת ראוי לשאול: מה עניינו של תיאור המאבק בלידה? מדוע בכלל חשוב לזכות בבכורה?

בהשקפה אמונית, כל דמות המתוארת בספר בראשית מבטאת רעיון ותפיסת עולם, שהונחה כאבן יסוד בתולדות העמים ובהתפתחות האנושות. היכרות עם הרעיון הייחודי שאותה דמות הביאה לעולם תתבצע, דרך התעמקות ברקע שקדם ללידה ובסקירה כללית על חיי האיש.

מאבק הבכורה בין יעקב לעשיו מבטא מחלוקת יסודית בהחלת תפיסת עולם. יעקב ועשו מייצגים אידאות מנוגדות שיובילו את ההיסטוריה האנושית. בעוד שיעקב יבקש להשתית את חיי האדם על הרוח והמוסר, עשו יבטא את עוצמת החומר והטבע. המאבק ביניהם שהתחיל ברחם אמם, ימשיך לאורך תולדות האנושות.

וכך מבאר זאת הרש"ר הירש (בראשית כה, כג):

"כי שני גויים בבטנה, המייצגים שתי שיטות חברתיות שונות. המדינה האחת תיבנה על רוח ומוסר, על נשמת האדם באדם. כנגדה חברתה תבקש להיבנות על ערמה וכוח. רוח וחיל, מוסר וכוח יהיו ניצבים זה מול זה… ועוד מיום היוולדם ייפרדו לדרכיהם המנוגדות. בִגְבוֹר המדינה האחת, תיחלש חברתה, וכף המאזנים תעלה ותרד ללא הרף, ללא הכרעה בין "לאום ולאום". ההיסטוריה כולה אינה אלא מאבק אחד: ידו של מי תהיה על העליונה, יד הסייף או יד הספר, יד ירושלים או יד קיסרין".

כלומר, המאבק שאנו קוראים בחומש בראשית יכול לרומם את מבטנו לזהות את תנועת ההיסטוריה ואת המאבק בין עם ישראל לבין תרבות רומא, אדום. לא בכדי, הרומאים החריבו את בית המקדש השני, כיוון שהיה להם מחלוקת יסודית עם היהדות וערכיה. מנורת בית המקדש האירה את האור של עולם הרוח והמוסר. ולכן, על שער טיטוס הבליטו את הבאת מנורת המקדש לרומא בכדי לבטא את ניצחונם על "אור היהדות".

המאבק הערכי לא הסתיים רק בהחרבת בית המקדש השני, אלא המשיך אלפי שנים גם לאחר שהאימפריה הרומית חרבה, כאשר את מקומה תפסה הנצרות שטענה כי לה הבכורה בעולם.

יוצא אפוא כי המאבק בין עשו ליעקב הוא מאבק מהותי ולא מחלוקת קטנונית מי ייקרא בכור. המחיל את תפיסתו על העולם ייחשב כבכור בעל נוכחות גדולה בעולם. ומובטחים אנו, כשם שיעקב קיבל את הבכורה ואת ברכת יצחק – כך לעולם כולו יתגלה כי (שמות ד, כב): " כֹּה אָמַר ה', בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל".

הרב יוגב כהן, מתוך האתר: "ישיבת הר ברכה" - http://yhb.org.il/?p=219