מזון רוחני ... ד תמוז
יום רביעי ד' תמוז - פרשת חוקת
פרה אדומה וגאולה העתידה בפרשתנו נאמרה מצוות פרה אדומה. ויש לבאר תוכן מצוה זו בעבודת האדם: כללות ענין הגלות הוא מצב של "טומאת מת". דנוסף לזה שכולנו טמאי מתים, הרי גם תוכן ענין הטומאה הוא הוא תוכן ענין הגלות. כי, גלות באה "מפני חטאינו", והיינו, בגלל שחסר ב"אתם הדבקים בה' אלקיכם", ובמילא גם ב"חיים כולכם היום" – בחיות הרוחנית. והרי זהו גם תוכן ענין טומאת "מת", שאין האדם "חי" ר"ל. אפר הפרה – הטהרה מטומאת מת – מרמז על הגאולה מן הגלות, שאז "נטהר" מהמצב של פירוד מדביקות באלקים חיים. וכמו שמרומז בכתוב "וזרקתי עליכם מים טהורים", שזה שנאמר "וזרקתי" הוא כי מרמז על הטהרה שעל ידי הזאה "הזית מי חטאת המעבירין טומאת המת" (יחזקאל לו, כה. רש"י שם). וכן מובן גם ממה שאמרו חז"ל (יל"ש פרשתנו רמז תשנט) שפרה אדומה רומזת על הגלויות – 'פרה' זו מצרים, 'אדומה' זו בבל, 'תמימה' זו מדי, 'אשר אין בה מום' זה יון - שלפי זה, שריפת הפרה מרמז על שריפת וביטול הגלות. וגם העבודה המביאה את הגאולה העתידה נרמזת בפרה אדומה, שהרי, על מצוות פרה אדומה אמרו חז"ל "חוקה חקקתי גזירה גזרתי ואין לך רשות להרהר אחרי'" (רש"י ריש פרשתנו, מיומא סז, ב), והיינו, שאופן קיום מצוה זו אינו רק שמקיים בפועל ציווי הקב"ה גם כשאינו מבין, אלא גם אינו מהרהר כלל, כי גם בשכל האדם ברור ופשוט שצריך לקיים מצוות המלך תוך קבלת עול מלכות שמים, גם אם לא מבינים. וכאשר עובדים את הקב"ה באופן כזה, שלא נשאר מקום באדם שאינו מקבל על עצמו מלכותו של הקב"ה, אלא גם השכל אינו מהרהר, הרי עבודה זו היא הכנה לגאולה העתידה, שגם אז לא יהי' שום מקום בעולם שלא יהי' בו גילוי שכינה, ו"מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים". (ע"פ לקוטי שיחות חכ"ח עמ' 137; ספר המאמרים מלוקט ח"ד עמ' קלג) |