בנוגע למכת ערוב נאמר בפרשתנו "והפליתי ביום ההוא את ארץ גושן אשר עמי עומד עלי' לבלי היות שם ערוב" (ח, יח). ובמפרשים (ראה הנסמן בתו"ש וארא ז, יז. ח, יג) דנו במה שלא נאמר "והפליתי" בג' מכות הראשונות. ויש לומר בזה בדרך הדרוש:

במכות הראשונות לא הי' צורך להפריש בין ישראל והמצריים, כי אף אם היו מכות אלו בישראל גם כן, לא הי' עולה על הדעת ח"ו שאפשר לישראל להתערב בין המצריים. דווקא במכת ערוב, שעירב הקב"ה "כל מיני חיות רעות ונחשים ועקרבים בערבוביא" (לשון רש"י ח, יז), הי' אז מקום למחשבת חוץ שכמו שהסיר הקב"ה המחיצה בין חי' לחי' ולנחש ועקרב, כן נפרץ הגדר בין ישראל לעמים להבדיל. ולכן דווקא במכת ערוב נאמר "והפליתי" כי חפץ הקב"ה להראות שהמחיצה קיימת גם בשעה ההיא.

וכמו שבזמן ההוא הבדלה זו בין ישראל לעמים, הי' בנוגע לכל אחד מישראל, אפילו בנוגע לאלו שלא רצו לצאת ממצרים (ראה פרש"י בא י, כב בשלח יג, יח) כן בימינו אלו שמחיצה והבדלה זו היא בנוגע לכל איש ואשה אשר בשם ישראל יכונה, ויש להשתדל לחזקה בכל מה שאפשר.

(ע"פ לקוטי שיחות חי"א עמ' 32 ואילך)