בחלום שר המשקים נאמר "ובגפן שלשה שריגים והיא כפרחת עלתה נצה הבשילו אשכלתיה ענבים" (מ, י). ובגמרא דרשו כתוב זה "גפן אלו ישראל . . והיא כפורחת הגיע זמנן של ישראל לפרות ולרבות . . עלתה נצה הגיע זמנן של ישראל ליגאל . . הבשילו אשכלותי' ענבים הגיע זמנה של מצרים לשתות כוס התרעלה" (חולין צב, א).

הרמב"ם כותב בנוגע לגאולה העתידה, שיהיו בזה שני שלבים. בתחלה המשיח "ילחום מלחמת ה'", וינצח "האומות שסביביו" (הל' מלכים ספי"א). ואח"כ יהי' שלב נעלה יותר, שיתעסק ב"לתקן העולם כולו לעבוד את ה'", עד ש"לא יהי' שם כו' מלחמה" (שם ספי"ב), והיינו שהאויבים עצמו יתהפכו להיות עבדי ה'.

ועפ"ז י"ל, שזהו התוכן הפנימי בזה ש"הגיע זמנה של מצרים לשתות כוס התרעלה", שזה שנמשל לשתיית יין דוקא הוא לפי שאינו ענין של עונש בלבד, אלא בזה נרמז שיתהפכו לקדושה, על דרך מה שמבואר בתורה אור (ר"פ מקץ, ע"ש באורך) על הפסוק "תנו שכר לאובד ויין למרי נפש" (משלי לא, ו-ז) - "יין המשכר . . ישתה וישכח רישו", שע"י "שתי'" זו נשכח רישו ויכול להתהפך מן הקצה אל הקצה. וכן הוא בעניין שתיית "כוס התרעלה" שמרמזת שלא רק שלא יצרו לישראל אלא עוד יתהפכו לקדושה – מן הקצה אל הקצה.

(ע"פ לקוטי שיחות חל"ה עמ' 166 ואילך)