במנחה אין אומרים תחנון.
ה"צמח צדק" כותב: אהבה דבחינת "[מי לי בשמים] ועמך לא חפצתי [בארץ]" (היינ)
שלא לחפוץ שום דבר זולתו ית', ולא אפילו "שמים וארץ" שהם גן-עדן עליון ותחתון, כי רק
ביו"ד נברא כו'; אלא תהיה האהבה רק לו ית' לבד, דהיינו למהותו ועצמותו ית' ממש. וכך
היה נשמע הלשון ממורי ורבי נ"ע (רבינו הזקן) בדביקותו, שהיה אומר בזה הלשון:
"איך וויל זע גאר ניסט, איך וויל ניט דיין ג"ע איך וויל ניט דיין עוה"ב איך וויל מער ניט
אז דיך אליין". [=איני חפץ במאומה; איני רוצה בגן-העדן שלך, איני רוצה בעולם-הבא
שלך - כי אם אותך לבד"]

___*___