פנינה יומית... הא אלול
|
|
|
יום חמישי ה' אלול - שופטים
אם "מתיירא מן העבירות" – צדיק הוא! בפרשתנו מובא בנוגע להליכה למלחמה "ויספו השוטרים גו' מי האיש הירא ורך הלבב ילך וישוב לביתו" (כ, ח). ובפירוש "הירא ורך הלבב" נחלקו תנאים "ר' עקיבא אומר הירא ורך הלבב כמשמעו שאינו יכול לעמוד בקשרי המלחמה ולראות חרב שלופה רבי יוסי הגלילי אומר הירא ורך הלבב זהו המתיירא מן העבירות שבידו" (משנה סוטה מד, סע"א). ויש לפרש הסיבה שמיאן רע"ק לפרש שמדובר על "המתיירא מן העבירות" בדרך הדרוש: על ר"ע נאמר שהי' "רגיל לזכות את ישראל" (רש"י ד"ה שבקי' – סנה' קי, ב). ולכן, כאשר ראה אצל יהודי שיש לו הרהור תשובה, זיכהו מיד, אף אם התשובה עדיין לא פעלה אצל היהודי שישנה הנהגתו בפועל. ועל כן, לשיטת ר"ע, כאשר יהודי "מתיירא מן העבירות" הרי זה הוכחה שמרגיש כבר שהנהגתו עד עתה לא הייתה טובה, ויודע הוא שמגיע לו עונש על מעשיו, והוא אינו רוצה ליענש. וא"כ, וודאי הדבר שרגש זה מביא אותו לחרטה על מה שעשה, ולהרהור תשובה. ועל כן, אם הוא "מתיירא מן העבירות" – אין לו לפחד מהליכה למלחמה, כי מכיון ש"הרהר תשובה", סובר ר"ע "מזכה ישראל", שהרהור זה "מזכהו" ומוחק לגמרי את כל "העבירות שבידו", ומשנה אותו מ"רשע גמור" ל"צדיק גמור". וא"כ, יכול הוא ללכת למלחמה במנוחה ושלווה ובלי פחד כלל. (ע"פ לקוטי שיחות ח"ט עמ' 128 ואילך) |
