פנינה יומית..
יום שני ד' אב - דברים
בעלות ארץ ישראל של ה"גוי קדוש" בלי מלחמה על הפסוק שבתחילת פרשתנו "רב לכם שבת בהר הזה" (א, ו) כתב רש"י "כפשוטו. ויש מדרש אגדה, הרבה לכם גדולה ושכר על ישיבתכם בהר הזה, עשיתם משכן ומנורה וכלים, קיבלתם תורה, מניתם לכם סנהדרין". והיינו, שבפסוק זה ישנם שני פירושים: א. "כפשוטו" – שאין לישראל להתעכב בהר אלא למהר בכניסתם לארץ ישראל. וכהמשך דברי הכתוב "בואו ורשו את הארץ" (שם, ח). ב. שקבלו ישראל כבר "הרבה גדולה ושכר" רוחני ע"י המשכן, התורה והסנהדרין. והנה, מצינו שנשתנו ישראל מכל עם ולשון בזה שכל שאר העמים היותם לעם הוא רק משום שיושבים יחד בארץ מסויימת, וזה עצמו – ישיבתם בארץ – אינה באה להם כי ארצם שייכת להם בשייכות אמיתית, אלא מפני שמתגברים על היושבים שם בכלי זיין ובמלחמות, ועל ידי זה כובשים את אדמתם. לא כן עם ישראל, היותנו לעם הוא מפני ש"גוי קדוש" אנו ובלי קשר לארץ בו אנו יושבים, ובלשון הרס"ג (האמונות והדעות מ"ג פ"ז) "אומנתנו אינה אומה כי אם בתורותי'". ואדרבה, ארצנו שייכת לנו לא מפני מלחמה אלא מצד קדושת עם ישראל ובחירת הקב"ה בנו ש"בחר בארץ ישראל כו' ובחר לחלקו ישראל כו' אמר הקב"ה יבואו ישראל שבאו לחלקו וינחלו את הארץ שבאה לחלקו" (תנחומא ראה ח). ועל פי זה יש לומר שהוא הוא מה שבאו שני הפירושים בכתוב זה ללמדנו – ש"עשיתם משכן ומנורה וכלים, קיבלתם תורה, מניתם לכם סנהדרין" הוא הסיבה והטעם שאין להם להתעכב "בהר". כי אין ביאתם לארץ תלוי' במלחמה ו"אינכם צריכים למלחמה . . לא היו צריכין לכלי זיין" (לשון רש"י בד"ה באו ורשו שם), אלא שמכיון שקבלו "הרבה גדולה ושכר" והרי הם גוי קדוש, הרי "רב לכם שבת" – "כפשוטו" ומוכנים הם ליכנס לארץ מיד והארץ כבר שייכת להם. (ע"פ לקוטי שיחות חכ"ד עמ' 18 ואילך) ב"ה לחברים באשר הם מיטב הברכות, ידוע מספרי קבלה כי סגולה לקבלת התפילה היא לכלול את תפלתך עם הציבור, וסגולה בדוקה למילוי משאלות הלב לטובה - להתפלל על הגאולה, גאולה כלומר גאולת העולם - טוב לעולם כולו ! ללא הבדל של גזע, אחד המטרות של המשיח זה הוצאת הרע מהעולם הכוונה לרע רוחני. אנא ואנא הוסיפו תפילה לזירוז הגאולה לפני תפילה אישית, ניתן לומר תפילה זאת לפני תפילה להצלחה בטסט, לפני תפילה לזירוז לידה, לפני תפילה להצלחה במבחן, לפני תפילה להצלחה בזיווג, לפני תפילה לשמירה. לפני כל תפילה - תמיד נזכור שטוב להתפלל על גאולת עם ישראל, היו ברוכים יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלוֹהֵינוּ וֶאֱלוֹהַי אֲבוֹתֵינוּ שתהא השעה הזאת, שעת רחמים, שעת רצון, שעת הקשבה, שעת האזנה, שעת קיבול תפילות, שעת ישועות גדולות לנו ולכל ישראל עמך, ותתנהג עמנו ועם כל עמך בית ישראל במידת החסד ובמידת הרחמים, ויעלו לפניך יְיָ אֱלוֹהֵינוּ כל התלאות והצער והיסורין אשר עמך בית ישראל עברו מתוקף ואורך הגלות ומאומות העולם והערב רב, ויעלו נא עד אליך כל התחינות והתפילות והבקשות אשר עמך בית ישראל התפללו על הגאולה השלמה ושמע את נאקתנו והצל נא אותנו ואת כל בני ביתנו ואת כל עמך בית ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה ומכל חבלי משיח, בין חבלי משיח רוחניים, ובין חבלי משיח גשמיים, וראה נא כי אין נביא בדורנו ולא חוזה ולא אורים ותומים ולא בית המקדש והאמת נעדרת במאוד מאוד. וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ אֲדֹנָי כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לֵאמֹר: וצדקה וחסד ונדבה עשה נא עימנו יְיָ אֱלוֹהֵינוּ בזכות שלוש עשרה מידות רחמיך, ובעבור שמך אֶֽהְיֶה אֲשֶׁר אֶֽהְיֶה ותחיש נא את גאולתנו ברחמים וברצון. אֱלֹהִים צְבָאוֹת שׁוּב נָא הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה וּפְקֹד גֶּפֶן זֹאת. וראה נא כי עמך בית ישראל כצאן אשר אין להם רועה, ואנו בניך ככתוב בתורתך הקדושה בָּנִים אַתֶּם לַיְיָ אֱלֹהֵיכֶם וכן: בְּנִי בְּכוֹרִי יִשְׂרָאֵל. וזכור נא את תחינת עבדך משה רבינו עליו השלום : יִפְקֹד יְיָ אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר אִישׁ עַל הָעֵדָה: אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם וְלֹא תִהְיֶה עֲדַת יְיָ כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה, אֲדֹנָי שִׁמְעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וְעָשָׂה וְאֶל תְּאַחַר, ותגביה קרן משיח בן דוד עבדך, ונתת מהודך עליו, ובבנין ירושלים ובבנין בית המקדש תזכנו להתברך בקרוב, ותמלוך אתה יְיָ אֱלוֹהֵינוּ במהרה על כל מעשיך ככתוב בתורתך: וְהִתְגַּדִּלְתִּי וְהִתְקַדִּשְׁתִּי וְנוֹדַעְתִּי לְעֵינֵי גּוֹיִם רַבִּים וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי יְיָ: וכן: וְאוּלָם חַי אָנִי וְיִמָּלֵא כְבוֹד יְיָ אֶת כָּל הָאָרֶץ: עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמָךְ, עֲשֵׂה לְמַעַן יְמִינָךְ, עֲשֵׂה לְמַעַן תּוֹרָתָךְ, עֲשֵׂה לְמַעַן קְדֻשָּׁתָךְ, לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ. הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵנִי, אליך יי אקרא ואל יי אתחנן, ארץ נתנה יבולה יברכנו אלהים אלהינו, שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל, וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ, יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת: וְיִהְיוּ דְבָרַי אֵלֶּה אֲשֶׁר הִתְחַנַּנְתִּי לִפְנֵי יְיָ, קְרֹבִים אֶל יְיָ יוֹמָם וָלָיְלָה. לַעֲשׂוֹת מִשְׁפַּט עַבְדּוֹ וּמִשְׁפַּט עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ: לְמַעַן דַּעַת כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ, כִּי יְיָ הוּא הָאֱלוֹהִים אֵין עוֹד: בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ: וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת כֹּל הָאָרֶץ אָמֵן וְאָמֵן. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי, וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי. » דף זה מכיל שמות קודש, טעון גניזה, מיועד לזיכוי הרבים. |